לא הרביתי שלום בפורום. חרטות והרהורים. לאי בי ולכולןם
לא הרביתי שלום אתמול בפורום
באופן הכתיבה שלי.
נכון שכתבתי גם ממקום שוחר טוב, כלפייך אי בי,
אבל נכון גם שהתנסחתי בחלק מהמקומות באופן אגרסיבי בעצמי.
אני חושבת שנפלתי במלכודת עליה הוכחתי אותך -
את לא נגדי
לא נגד אף אחד
את בסך הכול למען עצמך.
אבל אני חווה אותך נגדי.
קל לי מאוד לחוות אנשים נגדי.
אני צריכה מילים רכות אלי.
אם לא, מייד עולים לי שחזורים.
לאחר שנת לילה והתעוררות עם מועקה, אני מבינה שאת לא נגדי.
באמת מאוד לא פשוט לי, לשתינו אני מניחה, להרגיש חלק מהעולם.
ולי כל כך קל להרגיש שאנשים נגדי.
גם כשמאירים לי פנים.
אני חווה את זה בעוצמה עכשיו עם האישה שהתחיל לי איתה קשר רומנטי.
אני כל הזמן שואלת את עצמי מה לא בסדר איתה שהיא נדלקת עלי. מה דפוק בה.
אני יודעת שזה נשמע מצחיק, אבל בכל הרצינות.
יש בי חלק, גרעיני גרעיני, שבו אני מרגישה כל כך אפס, כל כך לא ראויה, כל כך לא שווה - ואף גרוע מזה.
קצת חמלה ורכות....
אלה מילים שהפניתי אלייך אי בי,
ואני לגמרי מבינה את עצמי,
מהמקום שבו אני מגיעה אני כל כך זקוקה לרכות,
אבל עכשיו אני מפנה את המילים האלה אל עצמי.
ואומרת לעצמי,
לא רק -
תני רכות החוצה,
אלא -
שירה, שכחת לתת רכות פנימה, אל עצמך.
תני רכות אל עצמך שוב,
תני חמלה לילדת האפס הזאת
שהיא כל כך מוכשרת ומוצלחת
והיא כל כך מרגישה אפס,
תלטפי לעצמך את ראשך
בעדינות.
שבת שלום באמת שתהיה, אי בי אם את קוראת, וכולןם
לא הרביתי שלום אתמול בפורום
באופן הכתיבה שלי.
נכון שכתבתי גם ממקום שוחר טוב, כלפייך אי בי,
אבל נכון גם שהתנסחתי בחלק מהמקומות באופן אגרסיבי בעצמי.
אני חושבת שנפלתי במלכודת עליה הוכחתי אותך -
את לא נגדי
לא נגד אף אחד
את בסך הכול למען עצמך.
אבל אני חווה אותך נגדי.
קל לי מאוד לחוות אנשים נגדי.
אני צריכה מילים רכות אלי.
אם לא, מייד עולים לי שחזורים.
לאחר שנת לילה והתעוררות עם מועקה, אני מבינה שאת לא נגדי.
באמת מאוד לא פשוט לי, לשתינו אני מניחה, להרגיש חלק מהעולם.
ולי כל כך קל להרגיש שאנשים נגדי.
גם כשמאירים לי פנים.
אני חווה את זה בעוצמה עכשיו עם האישה שהתחיל לי איתה קשר רומנטי.
אני כל הזמן שואלת את עצמי מה לא בסדר איתה שהיא נדלקת עלי. מה דפוק בה.
אני יודעת שזה נשמע מצחיק, אבל בכל הרצינות.
יש בי חלק, גרעיני גרעיני, שבו אני מרגישה כל כך אפס, כל כך לא ראויה, כל כך לא שווה - ואף גרוע מזה.
קצת חמלה ורכות....
אלה מילים שהפניתי אלייך אי בי,
ואני לגמרי מבינה את עצמי,
מהמקום שבו אני מגיעה אני כל כך זקוקה לרכות,
אבל עכשיו אני מפנה את המילים האלה אל עצמי.
ואומרת לעצמי,
לא רק -
תני רכות החוצה,
אלא -
שירה, שכחת לתת רכות פנימה, אל עצמך.
תני רכות אל עצמך שוב,
תני חמלה לילדת האפס הזאת
שהיא כל כך מוכשרת ומוצלחת
והיא כל כך מרגישה אפס,
תלטפי לעצמך את ראשך
בעדינות.
שבת שלום באמת שתהיה, אי בי אם את קוראת, וכולןם