כמעט רציונלי
New member
חרדה מתוך אתגר חדש
שלום לכם. לא הייתי מחובר לפורום מזה זמן, וזכרתי את התמיכה של האנשים הנפלאים פה שהחלטתי לשתף בבעיה חדשה-ישנה שאני מתמודד איתה בימים אלו.
בגיל הרך 29 החלטתי שאני מתחיל ללמוד נהיגה. מאז שאני זוכר את עצמי, נהיגה תמיד הפחידה אותי ועשיתי הכל כדי להימנע מכך, ולהציג את העובדה שאני מצליח להסתדר בלי רישיון. מספר פעמים בעבר תמיד התחלתי לגשש סביב, אבל לקראת גיל שלושים החלטתי שדי ומספיק, וגם אם לא תהיה לי מכונית - אני מעדיף שתהיה לי את האופציה, ולהוציא את הרישיון עד שאהיה בן שלושים (עוד ארבעה חודשים, ואני קצת בהלם עכשיו כשאני כותב את זה).
לבן הזוג של אמא שלי יש חבר שהוא מורה נהיגה, שלימד את אחותי הגדולה (שגם היא התחילה ללמוד בגיל יחסית מאוחר), וגם את ילדיו של בן הזוג של אמא שלי. וכך, נוצר בינינו קשר ראשוני (בלי שהכרתי ממש את הבנאדם לפני) והתחלתי ללמוד אצלו.
עד עכשיו היו לי חמישה שיעורים, כשכל אחד מהם הופך לגרוע יותר ויותר. המורה מלחיץ, צועק, מתרגז. איש מבוגר יחסית שמרגיש ששונא את עבודתו.
בשבוע שעבר התחלתי להרגיש ממש רע פיזית ביום שלפי השיעור, לאחר השיעור (למרות שאמורה להיות תחושה של הקלה) ובכלל - הרגשה רעה. סוג כזה של תחושה היה לי גם כשהייתי בסיטואציות דומות, כשהייתי צריך לקבל מרות של אנשים שהשהייה במחיצתם ותחת מרותם הייתה נוראית. למשל - מורה לסינית באוניברסיטה שהיו לי ממש סיוטים בגללו, כי הוא היה צועק על סטודנטים, מתרגז, ולי לפחות נתן תחושה שאני כישלון. בסופו של דבר, החלטתי לא להגיע לשיעורים שלו והדבר שיפר את מצב הרוח שלי והחזיר לי את הבריאות בחזרה (נשמע מוגזם אבל ככה זה באמת היה).
גם בסינית באוניברסיטה וגם עכשיו לפני שיעורי הנהיגה - חוסר תיאבון, המון בחילות, תחושת חולשה, חרדה ובעיקר תחושת אשמה. לפני כמה ימים אפילו קניתי כדורי הרגעה למצב שבאמת לא אוכל לשאת את ההרגשה הזו. לשמחתי לא השתמשתי בהם עדיין בכלל, אבל עצם העובדה שיש לי כאלו, זמינים, מרגיעה אותי.
כל האנשים שסיפרתי להם על הסוגייה אמרו לי פה אחד שאני חייב להחליף מורה נהיגה, אבל האם זה יהיה הדבר הנכון לעשות? האם לברוח כמו שעשיתי עם המורה באוניברסיטה?
אני מפחד להישאר עם תחושות רעות מהנהיגה עצמה, ולעשות טעויות - בעיקר כשקוראים על תאונות דרכים שיכלו להיחסך. במצב הנוכחי ממש רע לי, גם פיזית וגם נפשית, ואני תוהה מה הדבר הטוב ביותר לעשות.
תודה מראש למי שיוכל לעזור.
לילה טוב.
שלום לכם. לא הייתי מחובר לפורום מזה זמן, וזכרתי את התמיכה של האנשים הנפלאים פה שהחלטתי לשתף בבעיה חדשה-ישנה שאני מתמודד איתה בימים אלו.
בגיל הרך 29 החלטתי שאני מתחיל ללמוד נהיגה. מאז שאני זוכר את עצמי, נהיגה תמיד הפחידה אותי ועשיתי הכל כדי להימנע מכך, ולהציג את העובדה שאני מצליח להסתדר בלי רישיון. מספר פעמים בעבר תמיד התחלתי לגשש סביב, אבל לקראת גיל שלושים החלטתי שדי ומספיק, וגם אם לא תהיה לי מכונית - אני מעדיף שתהיה לי את האופציה, ולהוציא את הרישיון עד שאהיה בן שלושים (עוד ארבעה חודשים, ואני קצת בהלם עכשיו כשאני כותב את זה).
לבן הזוג של אמא שלי יש חבר שהוא מורה נהיגה, שלימד את אחותי הגדולה (שגם היא התחילה ללמוד בגיל יחסית מאוחר), וגם את ילדיו של בן הזוג של אמא שלי. וכך, נוצר בינינו קשר ראשוני (בלי שהכרתי ממש את הבנאדם לפני) והתחלתי ללמוד אצלו.
עד עכשיו היו לי חמישה שיעורים, כשכל אחד מהם הופך לגרוע יותר ויותר. המורה מלחיץ, צועק, מתרגז. איש מבוגר יחסית שמרגיש ששונא את עבודתו.
בשבוע שעבר התחלתי להרגיש ממש רע פיזית ביום שלפי השיעור, לאחר השיעור (למרות שאמורה להיות תחושה של הקלה) ובכלל - הרגשה רעה. סוג כזה של תחושה היה לי גם כשהייתי בסיטואציות דומות, כשהייתי צריך לקבל מרות של אנשים שהשהייה במחיצתם ותחת מרותם הייתה נוראית. למשל - מורה לסינית באוניברסיטה שהיו לי ממש סיוטים בגללו, כי הוא היה צועק על סטודנטים, מתרגז, ולי לפחות נתן תחושה שאני כישלון. בסופו של דבר, החלטתי לא להגיע לשיעורים שלו והדבר שיפר את מצב הרוח שלי והחזיר לי את הבריאות בחזרה (נשמע מוגזם אבל ככה זה באמת היה).
גם בסינית באוניברסיטה וגם עכשיו לפני שיעורי הנהיגה - חוסר תיאבון, המון בחילות, תחושת חולשה, חרדה ובעיקר תחושת אשמה. לפני כמה ימים אפילו קניתי כדורי הרגעה למצב שבאמת לא אוכל לשאת את ההרגשה הזו. לשמחתי לא השתמשתי בהם עדיין בכלל, אבל עצם העובדה שיש לי כאלו, זמינים, מרגיעה אותי.
כל האנשים שסיפרתי להם על הסוגייה אמרו לי פה אחד שאני חייב להחליף מורה נהיגה, אבל האם זה יהיה הדבר הנכון לעשות? האם לברוח כמו שעשיתי עם המורה באוניברסיטה?
אני מפחד להישאר עם תחושות רעות מהנהיגה עצמה, ולעשות טעויות - בעיקר כשקוראים על תאונות דרכים שיכלו להיחסך. במצב הנוכחי ממש רע לי, גם פיזית וגם נפשית, ואני תוהה מה הדבר הטוב ביותר לעשות.
תודה מראש למי שיוכל לעזור.
לילה טוב.
