שלום

משה057

New member
שלום

אז ככה,
אני די מתבייש בעצמי.
ב3 חודשים האחרונים ניסיתי לחפש עבודה.
ניסיתי? אולי, אבל כמה פעמים קבעתי ראיון ולא הגעתי אליו. כמה פעמים כבר היה לי יום נסיון ולא הגעתי אליו.
אני מרגיש טיפש, דפוק, אשם ומושפל באותם רגעים, אבל כנראה שיש בי חרדה גדולה שמונעת ממני ללכת לעבוד.

זה מוזר, כאילו המח שלי והגוף שלי רוצים שני דברים שונים.
ודווקא המצב רוח שלי משתפר לאט לאט, אבל התפקוד לא.

שתי שאלות:
1. איך נראה התהליך של ביטוח לאומי. מה שואלים בועדה? האם לשלם כסף לחברה כדי להתכונן? האם עמידה כנה שלי מול הועדה תספיק או שצריך מלא מסמכים כדי להרשים אותם?
נראה לי שכדאי לי לנסות לקבל קצבת נכות, אפילו חלקית, זה יכול לעזור לי מאוד להשתקם.
2. מה קורה לי? ממה הפוסט טראומה הזאת? איך אני מטפל בעצמי מכאן והלאה?
איך אני מחפש זוגיות? מצד אחד יש בי המון מה לתת, מצד שני לא עובד, לומד קצת, ובכללי תפקוד ומצב רוח בעיתיים.
ממש רוצה להיות מסוגל למצוא בחורה, אפילו לא לקשר רציני מדי, רק לראות שזה אפשרי, שגם אני חלק מהעולם הזה, מהחברה הזאת, מהעיר הזאת.

כרגע העיר ואני זה שתי דברים שונים.
זקוק לעזרה.
 

sls12

New member
אתה צריך להוכיח שאתה ממש צריך את העזרה

של הביטוח הלאומי..וכן, עמידה כנה מולם תעזור לך.
 
תודה על השיתוף משה

אני מבינה ממך שאתה רוצה למצוא עבודה וזוגיות, ושבעצם אתה מרגיש קושי להשיג מטרות אלה.
מה שכתבת מאוד נגע בי,
נדמה לי שהדימוי העצמי שלך פגוע, לפי מה שאמרת, שאתה חש "טיפש, דפוק, אשם ומושפל" ואני בטוחה שזה לא עוזר בשביל להתקדם.
זה טוב שאתה שם לב שכנראה יש חרדה גדולה שקיימת בך ושבגללה אולי אתה לא מצליח להתקדם, אז אני מציעה לך פשוט לנקוט בעמדה חדשה, אולי יותר סלחנית כלפי עצמך.
תנסה לחשוב כאילו היה לך בן שלא מצליח בתרגיל בספורט למשל, האם לקרוא לו טיפש או דפוק יועיל? איך כן היית רוצה להתייחס אליו
ותנסה להתייחס ככה לעצמך...
אני חושבת שברגע שתלמד לומר לעצמך אימרות שירימו אותך, יהיה לך יותר קל להשיג את המטרות שלך.
בכל אופן, תהיה סבלן וסלחן... מרחקים גדולים בצעדים קטנים... תחשוב על הצעד הראשון- מה אני יכול לומר לעצמי שיעזור לי ולא ההפך?
תנסה להיות קשוב לגוף שלך...
אמרת שאתה מרגיש שהראש נפרד מהגוף, והרבה פעמים כדאי לבדוק כיצד אפשר שהכל יהיה מחובר? זה כמו לרצות לחזור לעבודה שאתה ממש מצונן עם כאב ראש... צריכים למצוא סבלנות בשביל להירפא אחרת זה רק יחמיר..
כנראה אתה זקוק לעזרה מסוימת שתעזור ספציפית לך... תשאל את הגוף שלך מה הוא צריך? הרבה פעמים זה קשור לחוסרים בדם או תזונה לא בריאה...
תאמין או לא, אני הייתי תשושה המון זמן והיה לי קשה להתחייב לעבודה ואז גיליתי בבדיקות דם שיש לי חוסרים ממש גדולים בכמה וכמה מרכיבים חשובים בגוף! כמו ברזל למשל... וברגע ששיפרתי את התזונה שלי הרגשתי הרבה יותר חיונית וויטלית... כמובן שאני גם ממליצה על טיפול שמתמחה בעבודה גוף נפש, בדיוק בשביל הסנכרון בין הראש לגוף...

בנגע לשאלות...
אני לא מכירה אותך ולא יודעת כמה ולמה המצב שבו שאתה שרוי,
אני יכולה לספר על חברה שלי שאובחנה עם PTSD (פוסט טראומה) והיא בת 31 ולא ממש מצליחה לעבוד, והיא גילתה שדרך ביטוח לאומי יש לה 100% נכות. כרגע היא מקבלת כמה אלפים בחודש שעוזרים לה לממן את עצמה.
זה בהחלט פיתרון שיכול לעזור, בהנחה שאתה חש ככה לאורך כמה שנים ושאתה באמת מאובחן.

אני באמת לא מכירה את הסיפור שלך, אבל אם זה מצב תקופתי, זה אנושי וטבעי התחושות שלך, לצערי יש פחות מודעות ושיח על רגשות בחברה שלנו, אבל המצב שאתה נמצא בו הוא לא קיצוני, עם כך הוא לא נעים וקשה לתפקד ככה בחברה שלנו, אני ממליצה לך על טיפול פרטני, אפילו תקופתי.
אני מטפלת בעצמי, וגם אני מטופלת, כבר כמה שנים טובות.


נפלא שאתה מבקש עזרה,
יש אנשים שכל החיים מרגישים ככה ולא מחפשים עזרה כי הם לא מאמינים שזה אפשרי, אבל אני מאמינה שאין ריפוי ללא עזרה... תמיד עדיף בשנים (כמו שפו הדב נהג לומר)...
ובנגע לזוגיות, אני מבינה שאתה מחפש אינטימיות,
שוב, בטיפול פנים מול פנים זה המקום להתמודד וללמוד איך להיות באינטימיות,
שתדע שיש הרבה אנשים שבתוך זוגיות ועדין מרגישים לבד,
ללמוד להיות באינטימיות זה מיומנות שרוכשים, וממליצה בחום רב להתחיל בתוך הקליניקה.

בהצלחה, לך עם הגוף שלך ותשים לב למחשבות שלך, האם הם עוזרות לך או לא? תנסה לכתוב אינטואטיבית כל מה שעובר לך בראש על הנייר ולקרוא בסוף היום.

באהבה, דנה לוי.
 

אופירA

New member
מנהל
ביטוח לאומי

צריך מסמכים רפואיים שיכולים לשקף את המצב הבעייתי.
אין צורך להרשים אף אחד, כי כל מה שצריך כדי לקבל הגדרות נכות זה לעמוד בקריטריונים רפואיים מסוימים.
גם עמידה כנה מול הוועדה חשובה מאוד, ועד כמה שאפשר להסביר את המצב הנפשי והתעסוקתי ומשכו.

אין צורך בחברה מלווה כדי להתכונן. צריך את המסמכים הרפואיים המתאימים.
אם הוועדה דוחה את התביעה, או נותנת אחוזי נכות חלקיים ולא מספיקים - כדאי מאוד מאוד לגשת לוועדת ערר.
כדי להתכונן לוועדת ערר, חשוב מאוד לקבל מיידית את פרוטוקול הוועדה שדחתה את התביעה, זאת כדי לדעת מאיזו סיבה דחו את התביעה, ולנמק מדוע הסיבה לא נכונה.
 

משה057

New member
תודה

הבעיה היא שאין לי מסמכים.
יש המון פסיכולוגים שטיפלו בי אבל מעט פסיכיאטרים, ואף אחד מהם לא מכיר אותי מספיק כדי לכתוב על המצב שלי.
זו ההתלבטות שלי.
איזה מסמכים צריך?
איך פסיכיאטר יכול בפגישה אחת לאבחן את המצב שלי? רק על סמך מה שאני אומר, אז הוא יכתוב "לדבריו..." אז מה זה שווה?
 
משה היי, לדעתי אין צורך בהכרח במכתב מםסיכיאטר

מכתב מםסיכולוג יעשה את העבודה מצויין.
בהצלחה
 

אופירA

New member
מנהל
אפשר לגולל בפני פסיכיאטר

את ההיסטוריה הטיפולית שלך, ולבקש ממנו לכתוב על כך במכתב (כלומר: טופל בין השנים אלה ואלה בטיפול פסיכולוגי אצל מטפל כזה וכזה, ובין השנים האלה והאלה בטיפול כזה וכו').
 
מנסיון

ממליצה להיות כנה, אבל להבליט את הצדדים הפחות טובים שלך. בניגוד גמור למה שאנחנו רגילים אינסטינקטיבית לעשות בחברה: להצניע אותם. אתה צריך להרשות לעצמך לחיות את חוסר התפקוד, לחיות את הקושי, את ה"מסכנות", להיות אתה בימים הכי גרועים שלך. יש לזה מחיר נפשי... לי תמיד לקח כמה ימים טובים להתאושש מוועדה כזאת...

אבל זה עושה את העבודה.
 
פערים

היי משה,

נשמע שאתה מאוד מאוכזב מתהליך חיפוש העבודה שלוקח זמן ומלווה בקשיים וחרדות אשר הופכים את התהליך למתסכל אף יותר… אני מתארת לעצמי שזה גם מאוד מבלבל ומתסכל כשיש פער כזה כפי שתיארת- בין מה שאתה מרגיש ומה שאתה רוצה לבין ההתנהגות שלך ומה שקורה בפועל… כאילו הגוף בוגד בך, מונע ממך להשיג את מה שאתה כל כך רוצה…
אם אני מבינה נכון, אתה מרגיש כמו זר בתוך העיר… רוצה לקחת חלק- למצוא עבודה, למצוא זוגיות ולהפסיק להרגיש שונה…

ראיתי שבתחילת החודש סיפרת שיש לך עכשיו מטפל מדהים. האם זה עדיין כך? האם שיתפת אותו במה שעובר עלייך?
נשמע שאתה יודע לאן אתה רוצה להגיע וזו כבר התחלה טובה, גם ראיתי שסיפרת על הספורט והחרדה שפוחתת ואלה צעדים מאוד חשובים ויפים.

אני מניחה שאתה מכיר את הצ'אט שלנו אבל רוצה לתזכר אותך שאתה תמיד מוזמן לעלות לשיחה כשאתה צריך (בין תשע בערב לחצות).

שלך,
מתנדבת סה"ר
 
למעלה