שרשור דברים חיוביים לסיכום השבוע שחלף

[שירה כמים]

שרשור דברים חיוביים לסיכום השבוע שחלף

"אנו לומדים כיצד לצעוד בדרכים חדשות תוך כדי הליכה. אל תחשוש אם יהיו נפילות לעתים – הן שם כדי לגרום לך לעלות מעלה."

 

[שירה כמים]

ושוב עם עצמי בקן קטן של שקט יחסי

ושוב אחרי הטלטלות אני לבד עם עצמי.
לבד די בטוב.
חוזתר לנשום.
חושבת מה יעשה לי טוב.
איך אני יכולה להגדיל את הטוב עבורי.
להתכוונן שוב אל עצמי בטוב.
על הגז מרק ירקות וקינואה. בתנור תפוחי אדמה. המדיח נקי גם מהכלים שסידרתי במקום. קניתי בגד ים היום. אני מתכוונת לחזור לשחות. שמנה ומזדקנת כמו שאני. לשים את הבושה בצד. צלצלתי לטאי צ'י ונדברתי עם מורה חדש שנשמע לי נחמד. אני דואגת לגוף שלי.
ביום שלישי אלך לדיאטנית להישקל.
ולא ניתקתי אף קשר.
אני סולחת, חלקית כרגע, אבל חלקית זה הרבה יותר טוב מכלום, לחבר שנפגעתי ממנו.
זה חדש.
וזה הרבה בזכות התגובות שלכן שאיפסו אותי.
זיהיתי מה הצורך האמיתי שלי מול המטפלת. שתתמול בי כדי לעזוב אותה. שלא תנטוש אותי כמו ע'. ביטאתי את הצורך. נעניתי בחיוב.
הסערה של השחזור, שאני לבד בעולם וזאת גזירת חיים, נמוגה.
קבעתי עם חברה לשבת אחרי הצהריים.
הגעתי אל אדם חדש ומאיר פנים מאוד מהתחום שלי והוזמנתי להשתתף באירוע במוצאש הזה.
אני דואגת לעצמי.
היו נפילות קשות בזמן האחרון: גם פיזית ואחר כך נפשית עם כל הבלגן.
אבל אני בטוב.
אני אישה עוד מעט בת 59 עם מאגרים של שלווה לחזור אליהם אחרי סערות.
אני הולכת ומתחזקת - פיזית, מקצועית ונפשית.
החלק של קשרים שהכי קשה לי, שהכי בסיסי... אני מעזה ולומדת.
מעזה להתקרב.
למרות הכול.
לא מוותרת.
אני מרוצה מעצמי על ההתנהלות שלי עם כל המשבר הזה.
נשאבתי לסחרור המוכר, אבל יצאתי ממנו. אני יוצאת ממנו.
האנשים שאני מכירה היום, שאני בקשר איתם, גם החבר הזה וגם המטפלת, הם אנשים שמוכנים הלקשיב לי, הם מקבלים אותי עם הנפילות שלי, ואחר כך עם ההתעשתויות שלי, הם מבינים שיש זמנים שאני מתקפלת אל תוך עצמי ובועטת, והם מחכים.
אלוהים, עשה שלא אבעט יותר. או שהבעיטות ימשיכו וייחלשו.
למעשה הן כבר נחלשות.
עשה שארגיש אותך לידי, כמו עכשיו, ברגע זה.
הרשה לי להרשות לעצמי לחיות עם כל הסתירות שבי: להאמין בך ולא להאמין בך.
אפשר לי להתרחק מאנשים כשאני זקוקה, בנועם ככל האפשר, ולחזור שוב כשאני מסוגלת.
תודה רבה רבה לכולכם כאן
על התמיכה האדירה שאני מקבלת
ועל הלימוד שאני לומדת מכןם ומעצמי.
שבת שלום

 

[סהר-תמיכה]

מרגש לקרוא אותך ולהיות חלק מהלמידה המתמשכת !

היי שירה יקרה,

קראנו את השרשור של אתמול וגם את ההודעה הזו... וזה מאוד מרגש ומעורר השראה לראות את המאבק שלך להפוך את סימני הקריאה ונקודות, לסימני שאלה, מקשיחות לרכות... מסגירות לפתיחות, מצמצום להתרחבות של הלב... מתקיעות ללמידה, לתנועה...

והמאבק הזה לא פשוט בלשון המעטה, והוא כרוך ושלוב בקשרים עם אחרים ובסיכון להיפגע, אך יחד עם זאת, כמה זה ניכר בייחוד בשרשור שדווקא הקשר עם האחר הוא זה שמסייע לנו לגדול ולהתרחב ולנוע להיות הכי טוב שאנחנו יכולים עבור עצמנו... וזה נראה שהמקום עם הכי הרבה סיכון הוא המקום עם הכי הרבה הזדמנות...
ואת בוחרת לתת אותה, וזו דרך, זה מסע במהלכו לפעמים יש גם בורות ונפילות ומחסומים, לפעמים דחפים ישנים עולים, פצעים ישנים מדממים, דפוסים ישנים פוגעניים בעצמנו וכלפי האחר קמים לתחייה וזה בסדר...
דווקא ברגעים האלו לפעמים נוכל גם לגלות כמה גדלנו מאז, וכמה יש לנו כלים אחרים היום...
וזה בסדר ממש לדבר את מה שאת חווה, גם את האובדנות - עדיף לדבר את זה, אפילו לצעוק את זה כאן מאשר שתהיה בסכנה...
יש מקום לדבר על הכל - על החלקים בדרך שהן פסגות והצלחות ורגעים של נחת וסיפוק, ועל אותם בורות וחלקים חשוכים... אולי לא נוכל להעריך או לגדול בלי כל אחד מהם..

מאחלים לך שבת שקטה ורגועה של התמלאות ומנוחה,
מחכים לשמוע ממך עוד

שלך באהבה,
צוות סה"ר

 

[שירה כמים]

סהרי"ם, תודה רבה על התגובה הנפלאה

תודה על המרחב שאתם מאפשרים.
תודה במיוחד ללגיטימציה לבטא את דחפי ההתאבדות כשהם עולים, ולא להשאיר אותם סמויים וגדלים עד סכנה בחשיכה.
ועל הדיוק במילים האלה, שאני אנסה לקחת לי כמראי-דרך:

להפוך את סימני הקריאה ונקודות, לסימני שאלה, מקשיחות לרכות... מסגירות לפתיחות, מצמצום להתרחבות של הלב... מתקיעות ללמידה, לתנועה...

 

[שחר חרישי]

מקסים

 

[שירה כמים]

תודה שחרית