טריגר כבד!! למיטיבי לכת בלבד

[פילוסוף רוחני33]

שלום

חשוב שאדם יהיה עם אנשים שתומכים בו ואוהבים אותו. אם הטיפול לא הצליח, לא נורא. אולי דווקא לטובה שתיפרדו ותעברי למטפל אחר. תוכלי תמיד להוקיר תודה למטפלת הקודמת. לפעמים אנשים בוגדים באמוננו. עדיין יש הרבה אנשים נהדרים שיוכלו להיות חברים טובים שלנו. תוכלי להגיד לחבר כמה את כועסת עליו שבגד באמונך, ואולי יצטער על מעשה החולשה שלו ותוכלו בעתיד לשמור על איזשהו קשר. יחד עם זה, תמיד כדאי שתיפתחי לסביבה ותמצאי עוד קשרים. תני אהבה לאנשים שאתך ותוחזר לך אהבה. תני אהבה לעצמך, השקיעי בעצמך ובחייך. אל תתייאשי, אוהבים אותך.

 

[שירה כמים]

פילוסוף, תודה יקירי

באמת דיברתי איתו והוא מצטער וביקש את סליחתי
אבל האמון כבר נפגע\והשאלה אם בכל זאת לסלוח לו או לא

 

[פילוסוף רוחני33]

ואולי אפשר

להיות בקשר קצת פחות מחייב, ואז פחות תצטרכו את האמון שנעלם. כשהאמון יחזור, תוכלו לחזק מחדש את הקשר.
&nbsp

 

[שירה כמים]

אתה מאוד צודק

הדברים שלך מצטרפים לדברים שכתבה לי שחרית
ואני מנסה ללמוד אותןם כעת
אולי קצת להתרחק עכשיו
לא לפוצץ
תודה רבה רבה פילוסוף

 

[פילוסוף רוחני33]

שמחתי מאד לעזור לך

 

[שירה כמים]

ובכל זאת, מדובר בפרידות

ואני חשה את הדיכאון ואת הכאב והעצב ןהבדידות.
הבדידות שהיא כמו גזירת גורל.
ואני צריכה להגיד לעצמי אלף אלפי פעמים בכל יום: לא. היא לא גזירת גורל!!!! מתקרבת לגיל שישים תלמדי ותלמדי את עצמך שזאת איננה גזירת גורל. שבגילך אפש לעשת יו טרן לנפש, שאפשר מהתחלה.
בכל זאת פרידה מהמטפלת הנוכחית , שבאיזשהו אופן עוד היוותה שלוחה של ע' במידה מסויימת, ופרידה מהחבר הזה, כי הקשר לא ישוב להיות מה שהיה ואני גל לא רוצה שישוב להיות מה שהיה. לפחות פרידה מהאיננסיביות היחסית של הקשר, מהביטחון היחסי ביציבות של הקשר (מבחינתו..ושוב, זאת בעיה מבחינתי לפרט כאן את הפרטים).
מדובר בפרידות.
גם אם לא טוןטאליות.
גם אם מרוככות.
האם לכן חלמתי הלילה שאבא שלי נםטר כחודשיים אחרי אימא שלי?
האם לכן חלמתי אותי מדברת את כל הרגשות המעורבים.
ושיהיה לי כסף.
ואקנה בית.
האם לכן חלמתי חבר טוב טוב עוזר לי, מקשיב לי.
האם לכן חלמתי שאני מחפשת את אחותי כדי להודיע לה על מותו ועל ההלוויה.
רק לאחר הרבה זמן היא יורדת מהאוטובוס. היא אישה מבוגרת (כמו שהיא בטח במציאות) ופניה חמורים.
אני מתכוננת להלוויה.
צריך בשש וחצי לצאת מהבית.
האבל,בחלומי, בולע אותי.
------------------------------------
מלת הסבר:
במציאות, כשאבי נפטר לפני כעשרים שנה, לא התאבלתי על מותו.
לא הלכתי להלוויה ולא ישבתי שבעה.
כן, הדברים כל כך מורכבים.
אפילו מאוייב צריכים להיפרד.
ואני לא נםרדתי מאבי.
------
תודה למי שת'יקרא

 

[מישהי1632]

מזדהה איתך

יש לך דרך, שירה יקרה, לחשוב פחות? לצאת, לטייל (ככול שהברך מאפשרת), לשמוע הרצאות, לחפש חוג חברתי? בערים גדולות יש מסגרות לפנויים פנויות, גם בגילנו. (אנחנו באותו גיל). אולי אני טועה, אבל את מאד שקועה בבעיות, מנתחת הרבה, לא מפסיקה לחשוב. מוכר ו"חביב".
אולי את יכולה לקחת מרחק נפשי? לעסוק בתחום המקצועי שהבנתי שאת מאד טובה בו. לראות סדרות בטלוויזיה. לא חייבים לחשוב על כול דבר. יש נושאים שיכולים להישאר במגירה.

 

[שירה כמים]

מישהי יקירה,

אני מבינה את העניין דל לקחת מרחק נפשי ואני באמת בחופש עכשיו
אז ישנה יותר והדיכאון יותר מרים ראש
ויותר לבד ובלימסגרץת
אבל חייבת גם לאפשר לעצמי לנוח.
בימים כתייקונם אני עובדת די הרבה וגם לומדת וגם מנסה ליצור לי חיי חברה מחדש.........
תודה לדאגה יקירה