אני חושבת שמנסיון אישי
מצב כלכלי קשה יכול להביא למחשבות אובדניות רק כשהן קצרות טווח. מה זא? שאין לכך באמת משמעות של מוות- אלא במצב הכספי הקשה שאליו נקלעתי( אני רות, גם במצב כספי מזעזע) יש איזו תחושה של ׳טוב מותי מחיי׳. אני כמעט בטוחה שבחורה שרק המצב הכלכלי זו הבעיה שלה, לא תיטול את חיה, לא חושבת שיש ככ מה לדאוג.
עם זאת,
קשה לשמוע את זה ועוד בשיחת טלפון באוטובוס, מצמרר ומכאיב.
אני רק יכולה להעיד על עצמי שסבלתי מדכאון בעבר, ומצב כלכלי לא זה מה שגורם לבנאדם לרצות להתאבד. יכול להיות שאם כרגע אין לי מה לאכול אני אכעס על עצמי, אבכה, אהיה עצובה, בודדה, שיפוטית כלפי עצמי ובעיקר חסרת אונים- אבל אני אלך ואקנה אוכל מהכמה שקלים שנשארו לי ואבין לאחר כמה דק שלא הכסף הוא מה שגורם לי להיות במצב הנפשי הקשה הזה- אלאאאא
המצב הנפשי הקשה הזה גורם לי להיות בלי כסף. וכאן אני צריכה לקחת את עצמי בידיים...
