..
עוד יום, עוד שעה, עוד שבוע, עוד חודש.
הזמן עובר. לפעמים קל יותר. לפעמים קשה יותר.
זו לא אני כמו שאני רוצה, זו לא אני כמו שצריך.
אמורה להתנחם בכל דבר, מתנחמת קצת, מתקשה יותר, בעיקר מחכה שהזמן יעבור ויהיה קל יותר וטוב יותר ואני יותר.
כמה משברים עברתי...
כמה החזקתי מעמד..
מצליחה להעביר ימים מבלי להתפרק לחתיכות.
כותבת בלי הגיון.
אמונה אמונה.. אמונה עיוורת... צריכה כזו.