אני פשוט אפסיק את הלמיקטל

  • פותח הנושא b88
  • פורסם בתאריך

b88

New member
אני פשוט אפסיק את הלמיקטל

אני פשוט אפסיק את הלמיקטל שפותר לי את הלחץ~עייפות בראש שיש לי כבר 9 שנים.
שכל הרופאים אמרו כמובן שזה חרדות~פסיכולוגי.
ואז הלכתי במקרה לפסיכיאטר מחוזי, וישר אמר לי ללכת לנוירולוג שהפנה ל-eeg,
ונמצאה פעילות חשמלית בעייתית במוח "החשודה לפעילות אפילפטית".

הלמיקטל עוזר ללחץ בראש ולעייפות, אני יכול לצאת וללכת הרבה בלי בעיה, וגם משפר לי את הראייה.

הבעיה שבפן הנפשי הוא גורם לי בעצם יותר להסתכל החוצה,
כשאצלי אין שום טעם בדברים שמבחוץ,
טבע לא עניין אותי מעולם, לא נהנה מנופים יפים. לא מעניין אותי סקס.
לא עבדתי מעולם, כי כסף מעניין אותי כמו שלג דאשתקד, שגם הוא לא מעניין.
במקרה הטוב, כשמשהו מעניין אותי זה דברים פנימיים.
לכן אין שום טעם לתקן את הלחץ בראש אם הוא מבטל את אופן הפעולה המותאם והיחיד שלי.

נולדתי עם פזילה (שתוקנה בניתוח), ועין אחת עצלה.
למה? כי הבחוץ לא מעניין אותי.

פעם נתנו לסניליים משקפיים מעוותות, ושלב תע"מ במחזור השינה השתפר, וגם הזיכרון שלהם השתפר.
למה? כי כשמסתכלים פנימה - נזכרים. החוצה - שוכחים.
כשמנסים להיזכר במשהו מסתכלים למעלה, נכון? זה בעצם לכוון את הראייה למקום שנמצא המוח~שמיים.
פתיל תכלת בציצית - דומה לצבע הים > שדומה לצבע השמים > שגורם לאדם ל-"וזכרתם" - זיכרון.
לכן אומרים - The eyes are some sort of window to the soul
לכן אומרים שאת הדברים הכי טובים בחיים אי אפשר לראות, אפשר רק להרגיש דרך הלב, וחלקם נעשים דווקא בעיניים עצומות.

את כל השירי אהבה אני מייחס ביני ל-ה',
כן זה לא היה בצחוק מה שרשמתי בפוסטים הקודמים.
למדי בישיבה 7 שנים, רוב הזמן לבד, וגם שנה אחת שלימה עם הראש ישיבה, גם בערב מ20:45 עד 23:00.
גם סדר מוסר בין 19:00 ל-19:30, והרבה פעמים גם שעה-שעתיים בבוקר.
הוא אמר לי, אתה לא כמו שאר אלו שבאים לפה מהישיבה תיכונית, שיש להם כל מיני השקפות מוטעות.

לא עזבתי - פשוט זה הגיע למצב שזה כבר בלתי אפשרי, שנגמרו בכוחות - I didn't walked away

Don’t you ever say
I just walked away
I will always want you
I can’t live a lie
running from my life
I will always want you
לינק

והתשובה בהמשך, היא:
I never meant to start a war
I just wanted you to let me in
----------------------------------------------------------------------------

I lift my hands and pray - To be only yours

I give you - my destiny
I'm giving you - all of me
I want - your symphony
Singing in all that I am

So I lay my head back down
And I lift my hands and pray
To be only yours I pray
To be only yours I pray
To be only yours
I know now - you're my only hope
לינק



 

11abcdefg

New member
זה

זה הדבר הכי ארוך שכתבת אי פעם נדמה לי.
אין לי מה להגיד, רק רציתי להגיד היי.
 

yuval344

New member
שיר יפה, לא הכרתי את מנדי. תודדה

אז אתה אוהב את השם, ומרגיש נבגד... גם אני קצת. אני אוהב את גאיה יותר. קשה לי עם השם. מכיר את הסרט חיי פיי ?

https://www.youtube.com/watch?v=OMTuBy7ju1o

מסופר על ילד הודי , בין השאר בילדותו התחבר לכומר לרב ולשייח (או זה שמלמד איסלאם) עד שגילו אחד על השני והכריחו אותו לבחור דת. זה מדהים לא ?

למה ציפית ממערכת היחסים איתו ? אולי הציפייה שלך לא הייתה נכונה, או מדויקת מספיק ?
 

b88

New member
לא מרגיש נבגד..

לא מרגיש נבגד.. ציפיתי לעשות רצון ה', לא לתוצאות כלשהן
 

yuval344

New member
מה רצונו ואיך אתה בטוח

ולמה אתה לא עושה ? מה מפריע ?
 

b88

New member
אני יודע

כי נולדתי עם הידיעה הזאת, ידיעה פנימית לא ניתנת להסבר לאחרים במילים. אני עושה, שום דבר לא מפריע, העשייה המחויבת היא בהתאם לכוחות המצויים
 

yuval344

New member
שאלת שאלה דיכאונית.

דיברת על עצב.
ועכשיו הכל בסדר.
אני שמח, אבל לא מבין למה השינוי.
 

b88

New member
כתבתי

ששום דבר לא מפריע לעשות רצון ה', למה זה סותר מצב של דיכאון?
 

yuval344

New member
לא סותר

ואוו אחי אתה מתיש סלח לי,
העלת פוסט, אני מתייחס. אתה כותב
"הוא אמר לי, אתה לא כמו שאר אלו שבאים לפה מהישיבה תיכונית, שיש להם כל מיני השקפות מוטעות.
לא עזבתי - פשוט זה הגיע למצב שזה כבר בלתי אפשרי, שנגמרו בכוחות"
&nbsp
&nbsp
מה אמורים להבין מזה ?? לא ברור, לכן אף אחד לא התייחס כנראה. אתה לא רוצה שיבינו גם בסדר. אל תתפלא שאני מסתקרן. צריך קו עלילה הגיוני. בשלך חסר. לפחות לי.
&nbsp
עזבת לאן ?
שם היית בדיכאון ?
אולי למרות שלמדת לבד שם הסביבה הקרובה של אנשים בסגנון שלך עזרה לך להרגיש יותר טוב ?
אם אני מנחש, וסליחה אם פוגע (מקסימום תשלח את חני עלי, נראה לי שהיא תשמח לשחרר עוד קצת טורט) אתה פשוט לבד ולבד זה חרא.
&nbsp
 

b88

New member
אני בא לומר

שלא עזבתי את הישיבה כי רציתי ללכת בדרך אחרת - נשארתי עם סוג השאיפה הפנימית - עזבתי מחוסר ברירה בגלל המצב נפשי הבעייתי שהתפתח. ולכן מצד אחד אני עדיין נוטה להעדיף את העולם הפנימי על העולם החיצוני, מצד שני, אין לי כוחות כמעט לכלום, ואין לי סדר יום קבוע, רק שבכללי אני מתעניין בדברים פנימיים, למרות שגם הם כבר איבדו טעם.. וברור לי שהשורש למצב הבעייתי הזה הוא *חוסר ידע* של קבלה רגשית לא רק חוסר קבלה רגשית בפועל. גם לעיסוק בדברים פנימיים המנוע הוא רגשי, ואם יש חור גדול בחלק של הרגש, אז גם שאר ההנאות נחלשות, ולא נשאר כלום כמעט..
 
למעלה