.
- פותח הנושא 11abcdefg
- פורסם בתאריך
..
משום מה החלטת שהבעיה הכי גדולה שלי זה שאני מרחמת על עצמי.
טוב זכותך לחשוב ככה.
אף אחד לא יודע מה לשווא ומה לא.
יש לי בחילה.
אני לא יודעת איך אני אחזיק מעמד. איכשהו זה קורה מעצמו.
היום פשוט לא יום טוב.
אני לא מצליחה לחזור לעצמי, אני לא מצליחה להיות אני, לפחות זה.
לא טוב לי להיות בכלל.
משום מה החלטת שהבעיה הכי גדולה שלי זה שאני מרחמת על עצמי.
טוב זכותך לחשוב ככה.
אף אחד לא יודע מה לשווא ומה לא.
יש לי בחילה.
אני לא יודעת איך אני אחזיק מעמד. איכשהו זה קורה מעצמו.
היום פשוט לא יום טוב.
אני לא מצליחה לחזור לעצמי, אני לא מצליחה להיות אני, לפחות זה.
לא טוב לי להיות בכלל.
צריכה יום טוב
כן אני גרידית.
אבל צריכה יום טוב, סתם טוב, שום דבר מיוחד, לא צריכה סוכריות קופצות ושמחה מתפרצת.
סתם יום טוב, שבו יהיה טוב איפה שנמצאת, טוב עם עצמי, טוב עם הסביבה.
פשוט טוב. כזה שיתן לי מרווח נשימה להמשיך לחיות, להמשיך לחלום, להמשיך קדימה ושיהיה גם טוב עם סוכריות קופצות מדי פעם ולהגשים את עצמי וחלומות ורצונות ושיהיה מעניין.
הגזמתי.
פשוט יום טוב אחד, שאדע שיש טעם להמשיך בכל הקושי והלכלוך והבלתי נסבל הזה והמשעמם והדוחה והמיותר.
אפשר לרצות, אני די טובה בזה.
כן אני גרידית.
אבל צריכה יום טוב, סתם טוב, שום דבר מיוחד, לא צריכה סוכריות קופצות ושמחה מתפרצת.
סתם יום טוב, שבו יהיה טוב איפה שנמצאת, טוב עם עצמי, טוב עם הסביבה.
פשוט טוב. כזה שיתן לי מרווח נשימה להמשיך לחיות, להמשיך לחלום, להמשיך קדימה ושיהיה גם טוב עם סוכריות קופצות מדי פעם ולהגשים את עצמי וחלומות ורצונות ושיהיה מעניין.
הגזמתי.
פשוט יום טוב אחד, שאדע שיש טעם להמשיך בכל הקושי והלכלוך והבלתי נסבל הזה והמשעמם והדוחה והמיותר.
אפשר לרצות, אני די טובה בזה.
יגיע. אני מאמינה.
יש לך יום מחורבן.
עולים דברים.
רגשות. זכרונות.
השבר קיים.
אי אפשר למנוע מהשברים לנוע עם כל נשימה ולהכאיב בחזה.
אני יודעת.
אני מכירה את זה.
היטב.
אני לא יודעת אם את הולכת לטיפול או לאיזשהו מקום שיעזור לך לעבד את השבר הנורא.....?.....
רק אם את רוצה לענות.
ומחר יום חדש.
ניצמד לחיובי.
מזכירה לך שהיו לך רגעים קצת טובים.
אלה רק ניצני הניצנים של מה שעוד יבוא.
יש לך יום מחורבן.
עולים דברים.
רגשות. זכרונות.
השבר קיים.
אי אפשר למנוע מהשברים לנוע עם כל נשימה ולהכאיב בחזה.
אני יודעת.
אני מכירה את זה.
היטב.
אני לא יודעת אם את הולכת לטיפול או לאיזשהו מקום שיעזור לך לעבד את השבר הנורא.....?.....
רק אם את רוצה לענות.
ומחר יום חדש.
ניצמד לחיובי.
מזכירה לך שהיו לך רגעים קצת טובים.
אלה רק ניצני הניצנים של מה שעוד יבוא.
הם יגיעו
https://www.youtube.com/watch?v=8cAmg1rKmZM
הם מגיעים ... ימים טובים ודברים טובים, הם הגיעו
קשה לשים לב, תסתכלי טוב טוב.
מכירה את הסיפור של בן האיכר ?
"בכפר קטן חי לו פעם זקן סיני חכם ולו בן צעיר וסוס.
חייו של הסיני התנהלו בשקט וענווה עד אשר יום אחד הסוס ברח מהאורווה ונעלם.
באו אנשי הכפר ואמרו לאיכר הסיני הזקן, משתתפים בצערך "כמה שזה רע."
שאל אותם הזקן, "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע" ??? ואנשי הכפר הלכו…
למחרת חזר הסוס. יחד עמו הגיעו עדר סוסי בר רבים ויפים.
האיש ובנו פתחו את דלת האורווה וכל הסוסים נכנסו פנימה.
באו אנשי הכפר ואמרו לזקן, "כמה שזה טוב." עכשיו תתעשר. מתנה משמיים קיבלת.
ענה להם הזקן, "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע ???" ואנשי הכפר הלכו…
לאחר מספר ימים, נפל הבן הצעיר בעת שניסה לאלף את אחד מסוסי הבר ושבר את הרגל.
באו אליו אנשי הכפר ואמרו לזקן: "כמה שזה רע."
ענה להם הזקן, "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע?" ואנשי הכפר הלכו…..
לאחר מספר ימים, בעקבות מלחמה שפרצה, באו אנשי צבא,
גייסו את כל צעירי הכפר למלחמה עקובה מדם, בה נהרגו לא מעטים מבני הכפר.
את הבן של הסיני לא לקחו כמובן, כיוון שרגלו הייתה שבורה ומגובסת.
אז לא תמיד אנחנו יודעים אם משהו שקורה הוא אכן טוב או רע ?
מה שקורה הוא אירוע.
ואירוע אינו טוב או רע. הוא רק אירוע שקורה.
ההתייחסות שלנו לאותו אירוע, היא שהופכת אותו לטוב או רע בעינינו.
ההתנסויות שעברנו בחיינו בדברים דומים, החינוך וההשכלה שרכשנו מיום שנולדנו,
יכולת חשיבה ואבחנה מה עיקר ומה טפל, דבקות באמונותינו,
יכולת להבדיל בין לבין ומהלך דרכינו, הם שלימדו אותנו לשפוט דברים,
כל אחד בעיניו ובדרכו, אם לטוב ואם לרע ….
אז סבלנות, סובלנות, ושמירה על כבוד האדם יהיו נר לרגלינו."
https://www.youtube.com/watch?v=8cAmg1rKmZM
הם מגיעים ... ימים טובים ודברים טובים, הם הגיעו
קשה לשים לב, תסתכלי טוב טוב.
מכירה את הסיפור של בן האיכר ?
"בכפר קטן חי לו פעם זקן סיני חכם ולו בן צעיר וסוס.
חייו של הסיני התנהלו בשקט וענווה עד אשר יום אחד הסוס ברח מהאורווה ונעלם.
באו אנשי הכפר ואמרו לאיכר הסיני הזקן, משתתפים בצערך "כמה שזה רע."
שאל אותם הזקן, "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע" ??? ואנשי הכפר הלכו…
למחרת חזר הסוס. יחד עמו הגיעו עדר סוסי בר רבים ויפים.
האיש ובנו פתחו את דלת האורווה וכל הסוסים נכנסו פנימה.
באו אנשי הכפר ואמרו לזקן, "כמה שזה טוב." עכשיו תתעשר. מתנה משמיים קיבלת.
ענה להם הזקן, "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע ???" ואנשי הכפר הלכו…
לאחר מספר ימים, נפל הבן הצעיר בעת שניסה לאלף את אחד מסוסי הבר ושבר את הרגל.
באו אליו אנשי הכפר ואמרו לזקן: "כמה שזה רע."
ענה להם הזקן, "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע?" ואנשי הכפר הלכו…..
לאחר מספר ימים, בעקבות מלחמה שפרצה, באו אנשי צבא,
גייסו את כל צעירי הכפר למלחמה עקובה מדם, בה נהרגו לא מעטים מבני הכפר.
את הבן של הסיני לא לקחו כמובן, כיוון שרגלו הייתה שבורה ומגובסת.
אז לא תמיד אנחנו יודעים אם משהו שקורה הוא אכן טוב או רע ?
מה שקורה הוא אירוע.
ואירוע אינו טוב או רע. הוא רק אירוע שקורה.
ההתייחסות שלנו לאותו אירוע, היא שהופכת אותו לטוב או רע בעינינו.
ההתנסויות שעברנו בחיינו בדברים דומים, החינוך וההשכלה שרכשנו מיום שנולדנו,
יכולת חשיבה ואבחנה מה עיקר ומה טפל, דבקות באמונותינו,
יכולת להבדיל בין לבין ומהלך דרכינו, הם שלימדו אותנו לשפוט דברים,
כל אחד בעיניו ובדרכו, אם לטוב ואם לרע ….
אז סבלנות, סובלנות, ושמירה על כבוד האדם יהיו נר לרגלינו."
איזה טוב ואיזה נעליים
אלוהים תן לי כוח כבר!
אני מגיעה לאיזו תחתית,מתרוממת טיפה, נופלת שוב, מתרוממת טיפה, נופלת שוב.
כאילו מעולם לא רק שלא התקדמתי אלא בסוף הלכתי אחורה עוד יותר.
וזה לא הגיוני בכלל.
ושום דבר לא הגיוני.
אי אפשר לחזור לרע הרגיל? לא צריך רע מיוחד.
ככה זה, כל הזמן נהיה גרוע יותר ואסור לדבר כי אז יהיה גרוע יותר.
ונראה שאין כבר לאן לרדת, אבל יורדים עוד יותר.
וההגיון אומר שאם יש לאן לרדת, יש לאן לעלות, אבל העליות משום מה לא קורות.
מצחיק לכתוב אותו דבר שוב ושוב.
ואין לי חשק ואין לי כוח ואין לי שום כלום להמשיך ככה.
אלוהים תעזור לי..
אלוהים תן לי כוח כבר!
אני מגיעה לאיזו תחתית,מתרוממת טיפה, נופלת שוב, מתרוממת טיפה, נופלת שוב.
כאילו מעולם לא רק שלא התקדמתי אלא בסוף הלכתי אחורה עוד יותר.
וזה לא הגיוני בכלל.
ושום דבר לא הגיוני.
אי אפשר לחזור לרע הרגיל? לא צריך רע מיוחד.
ככה זה, כל הזמן נהיה גרוע יותר ואסור לדבר כי אז יהיה גרוע יותר.
ונראה שאין כבר לאן לרדת, אבל יורדים עוד יותר.
וההגיון אומר שאם יש לאן לרדת, יש לאן לעלות, אבל העליות משום מה לא קורות.
מצחיק לכתוב אותו דבר שוב ושוב.
ואין לי חשק ואין לי כוח ואין לי שום כלום להמשיך ככה.
אלוהים תעזור לי..
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.