אוף

[yuval344]

הם כן קלים

אני תמיד עושה מה שקל, כולם. זו ברירת המחדל בשביל האנשים לסבול כמה שפחות/ להנות כמה שיותר. תחשבי על מים, הם זורמים לאן שהם יכולים, זה פשוט.

גם איינשטיין או קארל לואיס עשו מה שעשו כי היה להם יותר קל לעשות את זה מלא לעשות. זה פשוט מה שקורה מסביבינו. אני לא מתכווון קל במובן הפיזי הרגעי או המנטלי המתמשך. אני מתכוון שכולנו מונחי אמיגדולה בסופו של דבר (הלחם או ברח) וכמה שנתקשקש באמונות וסיפורים השורה התחתונה שאנחנו בוחרים מה לעשות לפי מה שהיא קובעת. כל אחד גודל איפשהוא, עם המטען הגנטי שקיבל וטראומות מעצבות את "אישיותו" וצורתו.

 

[yuval344]

השאלה היא האם קל לי (נכון לי) להשיג את הדברים האלה

לא יודע, לא אמרתי נואש וכנראה אף פעם לא אגיד, זה טבע האדם, תמיד יהיו את הדברים האלה, שעוד לא השגת.. אנחנו מדרבנים אחד את השני, זה שבט לגמרי.

 

[11abcdefg]

אוי אלוהים

כל כך קשה לי.
זה מרגיש כמו נצח ולא כמו משבר.
כאילו זה ישאר ככה לנצח.
לא כאילו אלא באמת.
אין לי כוח, אין לי מצב רוח, אין לי אותי, אין לי תקווה.
פשוט רע לי.
בודד, עצוב, מייאש, מיואש.
שאלה מפגרת- מישהו רוצה לדבר?

 

[11abcdefg]

עצוב כל כך

החיים נגמרו. זו התחושה. בצורה מאוד מוחשית וחזקה.
אין לי כלום וזו התחושה שיהיה רק עוד כלום אחד גמור. כל כך לבד לי.
כל כך מטופש לכתוב בלי מטרה.
כל כך מטופש לחיות בכלל כשאין שום ראייה שיהיה משהו טוב יותר.
הלוואי שמישהו היה עוזר לי.
אבל אף אחד לא יעזור, הלוואי ויכולתי לעזור לעצמי.
גם להתפלל לא עוזר, לא מרגישה שמישהו שומע אותי.
ממש רוח רפאים.

 

[11abcdefg]

..

כמו מפגרת לוחצת ריפרש על הדף.
תוהה למה מקווה, לתגובה שתגיד מה?
מה יכול לעזור? והמחשבה היחידה היא ששום דבר לא יעזור לי, איזו מחשבה נוראית, איזו תחושה נוראית.
ושואלת את עצמי בשביל מה אני חיה, ותשובה אין לי.
אין לי שום תשובות, אין לי שום כלום.
עצוב לי כל כך.

 

[שירה כמים]

כמו שורדת לוחצת ריפרש על הדף

כמו לוחמת
על החיים החד-פעמיים
אלה שעכשיו ענביהם חמוצים
ועוד ינבע מהם הדבש.

אי בי יקרה, אני חושבת עלייך ואת לא לבד.
בלי להכיר אותך אני נוטה לך חיבה, אולי בגלל שבאיזשהו אופן את כל כך מזכירה לי את עצמי, אולי בגלל שלמרות כל מה שאת כותבת את לא מוותרת.
תמשיכי לא לוותר.
טוב שאת מתפללת.
התשובה לא מגיעה מייד.
יש ריק להיפגש איתו.
והתשובות יגיעו.
טוב שאת כאן.

 

[yuval344]

לוחמת ! לביאה !

ענית יפה שירה כמים.
11abcdefg התשובות יגיעו. תמשיכי לבוא.
&nbsp
גמאני עושה ריפרש כל הזמן. על הדף על הפייס על הוואטס ועל אנשים לפעמים. OCD או סתם שעמום. בקטנה.
ריפרש על עצמך זה החוכמה

 

[11abcdefg]

..

כמו שאמרתי אין תשובות רק שאלות.
אני רוצה חופש מעצמי. להניח את עצמי לכמה ימים ופשוט ללכת.
מעבודה יש חופש.
אני משרה מלאה. דורשת חופש, אבל הבוס לא משחרר.
נו הנה, נדבקתי... כותבת כמעט כמוך.

 

[yuval344]

חח

הולך לים קצת, נתרגל עמידות ידיים, מאוד בריא אם נזהרים, ומאתגר, וממקד, כמו מדיטציה קצת.
לקופה יש אסוציאציות טובות אצלי, סליחה אם נפגעת. אני מת על אתלטיות, גם אצל גברים זה יפה בעיני. אני פשוט שעיר כמעט כמו קוף , אז מבין כמובן מאיפה ההקשרים הפחות חיוביים..
שלא ישחרר המניוק, תעבדי עליו לאט ובסבלנות .. ובלי ציפיות יש גם שבת. ואפשר תמיד להתפטר אבל אני לא ממליץ. מתאים רק למצבים קיצוניים, ואחרי בדיקה מה האפשרויות.
&nbsp
אחלה שבת אי בי!
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[11abcdefg]

..

לא נפגעת.
אף פעם לא הצלחתי לעשות עמידת ידיים, ניסיתי ותרגלתי. נורא הפריע לי בתור ילדה.
כנראה שיש דברים שהם בלתי מושגים.
מצד שני אני יכולה לעשות דברים אחרים מבחינת ידיים ורגליים.

 

[yuval344]

תתחילי מלבנות כוח משכיבות סמיכה, אפילו על הברכיים, עכשיו!

לאט לאט תגדילי את הזוית ואת המאמץ.
&nbsp
לאט לאט
&nbsp
כמו כל דבר
&nbsp
ותנוחי הרבה
&nbsp
ותקשיבי לגוף לא לי

 

[11abcdefg]

זה כבר לא מעניין

את כיתה ה' עברתי, שם בערך זה הפסיק לעניין.
הגוף צורח תמותי, להקשיב?

 

[yuval344]

חחח

ניסיתי

 

[שירה כמים]

יובל,אתה חמוד. תמיד יש לך מילה טובה בשבילי. תודה

 

[11abcdefg]

תודה..

אין תשובות. רק שאלות.
אני חושבת שכבר ויתרתי.