בשורות חדשות - גם טובות!!!!
אני כל כך עולה על גדותיי שאין לי כמעט כוח לכתוב.
ולכן אנסה לעשות זאת בקיצור.
כי זקוקה לתמיכתכם. זקוקה שתקראו אותי . שתראו אותי.
עדכון אחד:
_________
[שימו לב לכוחות שלי וזה נשמע הזוי, אבל...]
לקחתי חוקרת פרטית שתעשה טלפון לע' ותתחזה למישהי שמחפשת פסיכולוגית. זאת כדי לוודא האם ע' עדיין מטפלת או לא.
ובכן - בשורה טוב: היא כבר לא מטפלת.
[ברור לי שזה הרבה בגללי / בזכותי, אבל על זה אחפור לכן עוד בהמשך].
מכל מקום, היא לא מטפלת ואני החלטתי כרגע שאני לא מגישה נגדה תלונה רק בשביל הנקמה שלי.
עדכון שני:
__________
מצאתי מישהי שתראיין אותי ואת שתי המטופלות הנוספות שנפגעו מע' בעילום שם והתחלנו לעבוד על זה. כשהמטרה היא בסוף או להגיע לאיזה חוברת או לספרון.
עדכון שלוש
_________
תחזיקו חזק.
אמנם בפועל אני לא הולכת לפסיכולוגית החדשה כבר חודשייםן, אבל פגישת פרידה נקבעה רק לעכשיו, לאתמול (כי חיכינו שהיא תדבר עם ע' קודם, ואז גם הייתה בעיה למצוא זמן שיתאים ללו"ז של שתינו).\
בקיצור, אתמול הייתה פגישת הפרידה.
גם על זה בטח עוד אחפור לכן בהמשך.
אבל זה כמובן מעורר בי רגשות רבים - גםפ של שמחה ושחרור אדירים. אדירים!!!! גם של עצב להיפרד מאדם מיטיב. וגם של פחד - האם אסתדר לבד.
כששיתפתי אותה היא אמרה שגם היא מרגישה גם שמחה וגם עצב, אבל היא לא מרגישה פחד.
אמרתי לה "כן, את באמת חושבת שאני יכולה לבדי?"
"לגמרי," היא אמרה.
אז נכון שיש בזה תלות מצידי אוטלי שאני מייחסת ככ הרבה משקל למה שהיא אומרת, אבל זה באמת מחזק אותי.
אני כל כך שמחה.
פתאום אני מרגישה שכל העולם פתוח.
שאני אעשה מה שאני ארצה.
אז נכון שכבר יש לי נפילות מזה.
אבל פתאום אני מצרגישה שבאמת אני ריבונית על חיי.
אתן יודעות מה?.. אסיים פה.
יש לי עוד משהו לשתף, אבל פתאום אני יכולה להכיל אותי לבדי , אחרי ששיתפתצי בדברים הטובים .
אני תוהה איך אתן ואתם מרגישות עם זה שסיימתי טיפול......
כי רובכן פה מטופלות, נכון?...
אני תוהה אם אתן הייתן רוצות לסיים טיפול באיזה שלב...
-------
מכל מקום, בשבילי - מגיל 11 עד גיל 58!!!!!!!!!!! מלבד בשנים הממש קשות של הסמים הייתי בטיפול.
אני לא מאמינה שאני מחוץ לכלא הזה.
כן, זה מה שזה היה בשבילי.
ואני רמגישה חמימות של אסירות תודה ברגע זה.
גם לכן.
זה כל כך לא מובן מאליו בעיניי שהמקום הזה קיים.
תודה
אני כל כך עולה על גדותיי שאין לי כמעט כוח לכתוב.
ולכן אנסה לעשות זאת בקיצור.
כי זקוקה לתמיכתכם. זקוקה שתקראו אותי . שתראו אותי.
עדכון אחד:
_________
[שימו לב לכוחות שלי וזה נשמע הזוי, אבל...]
לקחתי חוקרת פרטית שתעשה טלפון לע' ותתחזה למישהי שמחפשת פסיכולוגית. זאת כדי לוודא האם ע' עדיין מטפלת או לא.
ובכן - בשורה טוב: היא כבר לא מטפלת.
[ברור לי שזה הרבה בגללי / בזכותי, אבל על זה אחפור לכן עוד בהמשך].
מכל מקום, היא לא מטפלת ואני החלטתי כרגע שאני לא מגישה נגדה תלונה רק בשביל הנקמה שלי.
עדכון שני:
__________
מצאתי מישהי שתראיין אותי ואת שתי המטופלות הנוספות שנפגעו מע' בעילום שם והתחלנו לעבוד על זה. כשהמטרה היא בסוף או להגיע לאיזה חוברת או לספרון.
עדכון שלוש
_________
תחזיקו חזק.
אמנם בפועל אני לא הולכת לפסיכולוגית החדשה כבר חודשייםן, אבל פגישת פרידה נקבעה רק לעכשיו, לאתמול (כי חיכינו שהיא תדבר עם ע' קודם, ואז גם הייתה בעיה למצוא זמן שיתאים ללו"ז של שתינו).\
בקיצור, אתמול הייתה פגישת הפרידה.
גם על זה בטח עוד אחפור לכן בהמשך.
אבל זה כמובן מעורר בי רגשות רבים - גםפ של שמחה ושחרור אדירים. אדירים!!!! גם של עצב להיפרד מאדם מיטיב. וגם של פחד - האם אסתדר לבד.
כששיתפתי אותה היא אמרה שגם היא מרגישה גם שמחה וגם עצב, אבל היא לא מרגישה פחד.
אמרתי לה "כן, את באמת חושבת שאני יכולה לבדי?"
"לגמרי," היא אמרה.
אז נכון שיש בזה תלות מצידי אוטלי שאני מייחסת ככ הרבה משקל למה שהיא אומרת, אבל זה באמת מחזק אותי.
אני כל כך שמחה.
פתאום אני מרגישה שכל העולם פתוח.
שאני אעשה מה שאני ארצה.
אז נכון שכבר יש לי נפילות מזה.
אבל פתאום אני מצרגישה שבאמת אני ריבונית על חיי.
אתן יודעות מה?.. אסיים פה.
יש לי עוד משהו לשתף, אבל פתאום אני יכולה להכיל אותי לבדי , אחרי ששיתפתצי בדברים הטובים .
אני תוהה איך אתן ואתם מרגישות עם זה שסיימתי טיפול......
כי רובכן פה מטופלות, נכון?...
אני תוהה אם אתן הייתן רוצות לסיים טיפול באיזה שלב...
-------
מכל מקום, בשבילי - מגיל 11 עד גיל 58!!!!!!!!!!! מלבד בשנים הממש קשות של הסמים הייתי בטיפול.
אני לא מאמינה שאני מחוץ לכלא הזה.
כן, זה מה שזה היה בשבילי.
ואני רמגישה חמימות של אסירות תודה ברגע זה.
גם לכן.
זה כל כך לא מובן מאליו בעיניי שהמקום הזה קיים.
תודה
