מיואש כבר

עומר1919

New member
מיואש כבר

לא באמת קוראים לי עומר אני חייל בן 22 ולפני שנתיים גילו לאמא שלי פתאום את מחלת האלצהיימר הארורה בגיל צעיר 59 ומאז כל המשפחה נהרסה בשנתיים המצב כל כך הדרדר למצב שפיטרו אותה מהעבודה אחרי 30 שנה ולקחו לה את הרשיון והיא כבר לא יודעת לבשל והמצב מדרדר ומאישה הכי חכמה בעולם היא הפכה לכלום ואני לא יכול לראות את זה כבר זה גומר אותה ולאחרונה ליד כל חלון שאני עובר אני מדמיין את עצמי קופץ אני לא באמת מתככון לקפוץ אבל עצם המחשבה שאני חושב על זה ושזה עובר לי בראש זה מפחיד אותי ממש אני מחובר לאמא שלי בעצמות ומאז שהיא ככה אז אני מרגיש ממש לבד וכבר כל הגוף כואב לי מזה אני כבר לא מביא חברים הביתה כי אני מתבייש שיראו אותה ככה ולא סיפרתי לאף אחד התנתקתי מכולם וככל שהמצב מדרדר אני מדמיין את עצמי קופץ מהחלון לעיתים יותר קרובות ווככה אולי כבר לא יכאב לי
מצד שני אני יודע שזה אסור לפי ההלכה
בחיים לא חשבתי להתאבד הייתי הבנאדם הכי שמח בעולם עד שהמחלה הארורה הזאת הגיעעה
גם עכשיו אני לא מתכוון להתאבד אבל מלחיץ אותי שאני חושב על זה כל הזמן
אל תנסו לאתר אותי דרך האתר ותגיעו אליי כי זה סתם יבייש אותי עוד יותראני באמת לא מנסה להתאבד אני פשוט במצוקה ואם מישהו מכיר משהו שבאמת יכול לעזור לאלצהיימר אני אשמח לשמוע כי אנחנו כבר אבודים תודה לכולם
 
עומר שם בדוי שלום

אני כל כך משתתפת בצערך.
זה באמת נורא, ועוד בגיל צעיר כלכך.
אני לא יודעת איך לעזור לך קונקרטית - האם ניסית לגלגל על זה בגוגל?...
אבל נשמע שאתה זקוק לתמיכה ולמקום לפרוק את רגשותיך.
אולי יש קבוצות תמיחה מיוחדות לקרובי משפחה של חולים?...
בינתיים טוב שתכתוב כאן, ואולי לאנשים נוטספים יהיו רעיונות נוספים.
רק שאין לך בכלל מה להתבייש.
זה כל כך מובן כלך מה שעובר עליך.
נראה לי חשוב שלא תהיה לבד עם כל ההרגשות האלה.
תחזיק מעמד
 
עומר יקר

לבי לבי עליך... מה שאצה עובר הוא אובדן ענקי. ענקי ואכזרי - כי הוא נעשה בשלבים, וכל פעם האמא שהכרת ואהבת ושאתה כל כך קשור אליה - הולכת ונעלמת לך, הולכת ומאבדת את האיכויות שאפיינו אותה...
זה מצב מאוד מאוד לא פשוט להיות בו, ולא צריך להיות בו לבד. אתה מספר שאתה מסתיר מכל החברים. אבל אולי יש חבר אחד לפחות שאתה כן יכול לפתוח את סגור ליבך בפניו? שיבין אותך ויתמוך בך? ומה עם שאר המשפחה שלך - יש לך אבא, אחים, אחיות? אם כן איך הם מתמודדים? יש מישהו שיכול להיות איתך ולחלוק איתך את ההתמודדות והרגשות הכואבים?
המחשבות שאתה מתאר ממש מובנות על רקע מה שאתה עובר... אל תשפוט את עצמך ואל תתבייש במה שעובר עליך. אתה במשבר, וזה המקום הכי טבעי לאור מה שקורה... רק תעשה לעצמך טובה גדולה - ואל תישאר בזה לבד!
נ.ב. יש גם עמותות שתומכות בבני-משפחה של חולי אלצהיימר. תחפש, יש "עמדא" ויש עוד אחת... אולי צתמצא עוד אנשים שעוברים או עברו דברים דומים ויוכלו להבין אותך בצורה שאנשים אחרחם לא יוכלו, ולתת לך כתף...
ואמא שלך בעצמה - מה היא חושבת על מצבה? היא מודעת אליו? איך היא מתמודדת איתו?
 
שלום

אימא שלך זקוקה לך עכשיו יותר מבכל זמן אחר. היא אוהבת אותך, ונשמע שאתה אוהב אותה מאד. היא בוודאי יותר מכלום, אם עד עכשיו הייתה הכי חכמה בעולם. צריך לעזור לה ככל האפשר להתמודד עם המחלה, ולקוות שתבריא. בדברים שקשה לה לעשות כמו לבשל אולי אתה תעזור. אולי כדאי גם לשכור מטפלת. אתה אדם טוב ולא כדאי שתקפוץ, כדאי לחשבו היטב לפני שמאבדים הכול ברגע.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
למצוא כוח להתמודד..

היי עומר [לא באמת..], חייל יקר..

מתוך המילים שלך נשמע שאתה חווה חוסר אונים גדול, כמו ייאוש כזה שממלא את כל הלב והגוף.. אתה רואה את מי שהכי יקרה לך הולכת ונעלמת, אתה אולי גם מדמיין לעצמך מה היא עצמה עוברת בתוך התהליך הארור של המחלה.. והידיעה שאתה לא יכול לעזור לה או לעצור את המחלה רק מחריפה את חוסר האונים ואת הבדידות. אולי הידיעה הזו גם גורמת לך לתהות לגבי כל דרך אפשרית להפסיק את המצוקה הזאת, עד שאולי המוות נראה לפעמים כמו דרך טובה לסיים עם זה.. וכן, למרות שכנראה אתה לא באמת רוצה באפשרות הזאת, ואולי גם לא מאמין בה. אולי הקול הזה מראה על משהו בתוכך שעדיין מנסה לשמור עליך, שעדיין מאמין שיש בך את הכוחות להתמודד, ומנסה למצוא פתרון אחר..

אני שומעת ממך כמה אתה מחפש אחר עזרה או פתרון.. ואני רוצה להפנות אותך לעמותת עמדא, שאני מקווה שתוכל לסייע. מדובר בעמותה שמסייעת לחולים באלצהיימר ולקרובי משפחתם. אתה יכול לפנות אליהם בקו החם במספר 8889* או לפנות באמצעות האתר לקבוצות תמיכה הפזורות ברחבי הארץ. תוכל לראות את הפרטים בקישור הבא- http://www.alz-il.net/support-groups/211-family.

אני רוצה להפנות אותך לעוד מקומות שאולי יהיו לך לעזר. מכון שערים לגיוס נותן מענה לחיילים המתמודדים עם קשיים במהלך שירותם הצבאי. תוכל לפנות אליהם בטלפון 050-8303970, או לראות פרטים אחרים להתקשרות איתם בקישור הבא- http://shearim-legius.co.il/. תוכל לפנות גם למשקית ת"ש בבסיסך, ואני מקווה שהיא תוכל לסייע לך ולהקל על מצוקתך.

בנוסף, אני מתארת לעצמי כמה לא פשוט להיות לבד עם התחושות האלה.. עם התחושה שאין אף אחד שיבין או שיכיל.. וחושבת לעצמי כמה אומץ היית צריך כדי לכתוב פה על מה שאתה עובר. אתה מוזמן לשתף פה עוד, ואני גם רוצה להזמין אותך לצ'ט האנונימי שלנו עם אחד מאיתנו המתנדבים, אנחנו נהיה שם איתך, עם כל מה שתכתוב, וננסה לעזור ככל שרק נוכל. אנחנו נמצאים באתר http://www.sahar.org.il.

שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
למעלה