לבד בעולם

break free 8

New member
לבד בעולם

היי,
אני בחורה רווקה בת 31, גרה לבד ומרגישה מאוד לבד בעולם
סיפור החיים שלי מורכב מאוד ולצערי הכל פה אמיתי
נתחיל מזה שאין לי הורים..
אבא שלי התאבד לפני 5 שנים
אמא שלי חולת סכיזופרניה, נכנסת ויוצאת מהוסטלים, תוקפנית ולא יציבה.
היא אף פעם לא הייתה שם בשבילי.. אף פעם לא הייתה אמא שדואגת אלא להפך
אני הייתי צריכה לדאוג לה.
אני לא מסוגלת להכיל אותה ובשנים האחרונות ניתקתי איתה קשר לגמרי.
יש לי אחות והיחסים ביננו סבירים...
אני ואחותי מאוד שונות, היא בנאדם מאוד סגור וביישן והשיחות בינינו מאוד דלות

אני מרגישה בתוך סיוט, כל כך לבד!!
במיוחד בסופי השבוע ובחגים
בד"כ אנשים בגילי הולכים בסופי שבוע לבית של ההורים להתפנק קצת, לסעוד עם המשפחה בשישי, להביא קופסאות אוכל מאימא, להתייעץ עם ההורים ועוד..
ואני לבד בסופי שבוע, אף אחד לא מפנק אותי, לא תומך בי,אף אחד לא מכין לי אוכל - אם אני לא אכין לי אז לא יהיה לי כלום
מרגישה שחסרים לי כל כך הרבה דברים בסיסיים

כואב לי, אני כותבת את זה עם דמעות בעיניים
אני מרגישה שקופה ושלאף אחד לא אכפת ממני ומהצרכים שלי
 
מזדהה עם ההרגשה שלך

גם אם לא עם ההיסטוריה העצובה. היסטוריה פרטית עצובה משל עצמי, אבל אולי יעזור לך לדעת שאת לא לבד בעולם עם ההרגשה העצובה הזאת. את מרגישה שבאופן מסוים זה גם מחשל אותך? זה שאת צריכה ללמוד להסתדר לבד כי אין ברירה?
האם יש לך סל שיקום? זה יכול לעזור מאוד.
 

break free 8

New member
תשובה

אני די עסוקה עכשיו ברחמים עצמיים...
אני שונאת שאני ככה... הרי זה לא משהו שאני יכולה לשנות אבל אני לא מצליחה להשתחרר מהתסכול שלכל העולם יש משהו בסיסי שלי אין

לגבי ההתחשלות: כשאני מביטה אחורה באמת שזה בגדר נס שהצלחתי לשרוד עד עכשיו כזה יפה.. אני מאוד גאה בעצמי על הדרך שעברתי, אבל שוב עכשיו בהווה רע לי והעתיד מפחיד אותי מאוד

מזתומרת סל שיקום? אני לא חולה
 

break free 8

New member
תשובה

אני מודעת לזה שיש סל שיקום אבל אני לא פגועת נפש בעצמי
לשאלתך כרגע אני חותמת אבטלה ועושה קורס שיקנה לי הסבה מקצועית

לגבי מתפקדת ומסתדרת התשובה שלי מורכבת...
מאז שאני לא עובדת אני לא אוכלת מסודר ולא מבשלת לעצמי בכלל
קשה לי מאוד לחיות בבית שבו אני גרה, מרגישה שאין לי אנרגיות בו
בגלל זה אני מעדיפה כמה שיותר לצאת מהבית במהלך היום.
אני גרה בבית ילדותי (שהיה שייך לאבא שלי שכאמור התאבד), מעולם לא עברתי דירה
לפני כשנה רציתי לעזוב את הדירה אבל לא הייתי מסוגלת לעשות את הצעד הזה לבד בכוחות עצמי
 
שלום אלומה, שאלה לי אלייך

האם שירותי סל שיקום ניתנים רק לאדם שמקבל קיצבת נכות נפשית מביטוח לאומי או זה אפשרי דרך משרד הבריאות ללא קבלת קיצבה??
 
שלום

את המשפחה הקרובה חשוב לאהוב, הם האנשים הכי חשובים בשבילך בעולם. יפה שאת עוזרת לאימא, ולא כל כך נורא אם לה קשה לעזור לך בחזרה. יכולים להיווצר קשרים יפים עם כל מיני סוגים של אנשים ואפשר להסתדר איתם יפה מאד, אם רוצים. לפעמים שוני מקרב. אם היא אחותך, דווקא טבעי שתיצרו קשר ולא תתנתקו זו מזו. השתדלי לתת אהבה, בעיקר אהבה משפחתית. היי אמתית.
 

break free 8

New member
תודה על תגובתך אבל אני ממש לא עוזרת לאמא...

רשמתי למעלה שניתקתי איתה קשר
 

supersonic777

New member
הי,מה עם חברה/חברות קרובות...?

בהנחה שאת עובדת,מה לגבי קולגות...?
 

break free 8

New member
תשובה

לגבי חברות אין לי הרבה
בעיקר מדברת עם אנשים בטלפון אבל כמעט ולא יוצא להיפגש... גרים בעיר אחרת וכל אחד עסוק בחיים שלו
לגבי עבודה ראה מה שעניתי ל"אלומת האור"
 

אופירA

New member
מנהל
נסי לברר אפשרות של ליווי של עובדת סוציאלית

במחלקת הרווחה בעירייה.
פגישות קבועות עם עובדת סוציאלית יכולות לעזור לך לברר דברים עם עצמך ולהפיג את התחושה שאת לבד בעולם.
כדאי לך גם לחזק את הקשר עם אחותך. יש החלטות שאתן צריכות לקבל ביחד.
גם היא לבד בעולם, מן הסתם.

יתכן שכדאי לך למכור את הדירה ולקנות אחרת.
יתכן שעדיף להשכיר ולשכור.

חשוב להבין מה האפשרויות שלך להקים משפחה משלך.
הבדידות קשה, אך רבים נאלצים להסתדר ללא משפחה. תצאי מהרעיון שכולם הולכים להורים בסופי שבוע, ומקבלים תמיכה. יש רבים שאינם יתומים, ואין להם כל תמיכה מההורים. חשוב לבנות חיים עצמאיים לחלוטין.
 

break free 8

New member
רעיון טוב

עובדת סוציאלית זה רעיון טוב
הייתה לי אחת לפני כמה שנים, זה מאוד עזר לי
אבדוק האם אוכל לקבל שוב

"תצאי מהרעיון שכולם הולכים להורים בסופי שבוע, ומקבלים תמיכה" - זהו שאולי אם הייתי מכירה עוד מישהו בגילי שמסתדר לגמרי לבד זה היה עוזר ונותן לי כוחות... כולם מסביבי נעזרים בהורים בצורה כזו או אחרת

לגבי הדירה באמת שניסיתי אבל זה מייאש...
רציתי להשכיר ולשכור אבל אני מרגישה שיש לי כל כך הרבה דברים לעשות...
למצוא לי דירה שאני יאהב ותתאים לי בתקציב, לתקן ליקויים בדירה הנוכחית שלי, להשכיר את הדירה הנוכחית שלי
והכל לבד...
שלא נדבר על זה שלעזוב את הדירה הנוכחית שלי זה בעצם כאילו אני נפרדת מאבא שלי עוד פעם... יש לי כל כך הרבה זכרונות מאבא שלי בדירה הזאתי...
כל זה הפך את הפעולה של השכרת הדירה לבלתי אפשרית מבחינתי אז עזבתי את זה כרגע
 
חשוב לבנות חיים עצמאיים לחלוטין.

נכון מאד המשפט הזה, זה מאד חשוב לבריאות הנפשית העצמאות, אבל צריכים גם הרבה מאד תמיכה לשם כך...
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
לחלוק את המשקל...


Break free יקרה,
&nbsp
קראתי בכאב את מה שכתבת על הבדידות שלך, ונדמה לי שאני יכולה להרגיש כמה חסר לך שגם לך יהיה מישהו שידאג לך ויזין אותך, גם פיסית וגם רגשית... אפילו לא כל הזמן, רק מדי פעם, בסופי שבוע...
&nbsp
נשמע שכבר הרבה שנים, אולי מאז ומעולם, את מתמודדת עם מצבים שדורשים ממך כוחות נפש אדירים. כוחות נפש שלפעמים קשה לך אפילו להאמין שיכולים להתקיים בתוך אדם אחד. נשמע לי שהיית צריכה להיות ההורה של עצמך, לטפל בעצמך ולהאמין בעצמך, לדחוף את עצמך למעלה וקדימה. אני מתארת לעצמי כמה הדבר הזה בטח מתיש, כמה קשה לקיים את התפקיד הזה כל הזמן וכמה את מרגישה לפעמים צורך בהפוגה, באיזשהו מקור אנרגיה חיצוני. מקום שבו תוכלי להניח לרגע את משקולת האחריות שאת נושאת מגיל צעיר כל כך, להרגיש חלק ממעגל תומך ואוהב...
&nbsp
יקירה, הייתי רוצה להזמין אותך להשתמש במקום הזה כמעין מעגל תמיכה וירטואלי, להמשיך לספר לנו פה מה שלומך ואיך את מרגישה, איך את מתקדמת עם ההסבה המקצועית ואיך את מסתדרת ביומיום, כדי שנוכל לתמוך בך ולחלוק איתך מעט מהמשקל האדיר הזה. הייתי רוצה גם להזמין אותך להגיע לדבר עם אחד המתנדבים והמתנדבות של סה"ר בצ'ט האישי והאנונימי באתר שלנו, שפעיל כל ערב (מלבד שישי) בין 21:00 לחצות. תוכלי לבוא כבר הלילה, אולי יעזור לא לבלות את הערב לבד. אנו מחכים לך ורוצים להיות שם בשבילך.
&nbsp
מעבר לכך, אני רוצה להפנות אותך למרכז יה"ל ולמרכזי מילם, המיועדים לקרובי משפחה של מתמודדי נפש. המרכזים האלה מציעים בין השאר מפגשי תמיכה וייעוץ לגבי זכויות, קבוצות תמיכה ומועדון חברתי. הקישורים מצורפים למטה.
&nbsp
שולחת לך הרבה כוחות ומקווה שיהיה לך לילה טוב ושקט,
שלך,
מתנדבת סה"ר
&nbsp
אתר סהר: http://www.sahar.org.il/
מרכז יה"ל: http://eychut.org.il/yahel/
מרכזי מיל"ם: https://www.enosh.org.il/he/מרכזי-מילם/
&nbsp
 
מבינה אותך מאוד

אנחנו, היתומים שאינם יתומים - זה ממש לא משנה
[אני כבר יתומה משניהם, אבל זה לא שינה גם כשהיו בחיים)
חייבים ללמוד לדאוג לעצמנו.
אולי יש לךאיזה שכנה נחמדה שגם היא לבד ותזמיני אותה לארוחה ואז היא אותך?....
מה עם קבוצות תמיכה?...
מה אני אגיד לך?לא פשוטים החיים שלנו?
לא ככ יודעת איך לנחם כרגע ואין ליעצה מצויינת,
אבל כן לצאת מהלופ של הבידוד בעיניי.
אותי הבידוד תמיד מכניס לרע.
כתבי עוד מה שלומך......
 
למעלה