ביקור במרפאות חוץ בשיבא ,מ'ס 2
כירורגיה יד ,למי שלא מעודכן ,שברתי את היד,
זה קרה ביום שני בלילה מאוחר,לפני 13 יום (מחר 14).
היום כמו בשבוע שעבר הלכתי לביקורת בכירורגיה יד ,מרפאות
חוץ.
שבוע שעבר עבר חלק ,אני אדם שמתמצא ויודע להסתדר,
היום קצת פחות . קודם כל הרופא ביקש צילום לפני התור ,
ואז כאשר הגיע תורי אליו ,לאחר הצילום ,וגם בכל מקום
ממתינים הרבה זמן ,לקבלה,ברנטגן,לרופא.
הרופא לא היה מרוצה מהצילום ושלח אותי לעוד אחד,
"תחתמי אצל הפקידות ושוב צילום",הוא רק לא ציין
איזה פקידות,החתמתי את הפקידות של הכירורגיה ,
אבל היה צריך גם את הפקידות של הרנטגן,ואת זה
אף אחד לא אמר,לא הרופא,לא הפקידות בכירורגיה יד
,אז אני ממתינה מחוץ לרנטגן ואני רואה שאנשים באים ונכנסים
אנשים שבאו אחריי ,כאשר זה היה כבר אדם 2,חשבתי
מה קורה פה ?,אז אחרי שחיכיתי חצי שעה,הלכתי לפקידות
זה נקרא "דימות" ושאלתי למה אני ממתינה חצי שעה ?
ואז הפקידה אמרה "כי לא החתמת אותנו אז הם לא קיבלו
את ההפנייה" ,ואז למרות שהיא לא אשמה הוצאתי את זה
עליה "אני צריכה לנחש?" לא צעקתי,אני לא אדם שצועק,
עלו לי קצת דמעות בעיניים,והיא גם אמרה "בלי לחץ "
.זה גם ללכת שם ממקום למקום ,הפקידות יושבות בחוץ כזה,
הכירורגיה זה גם מרחק מה ,וזה מפה לשם ,משם לפה..
ובסוף עשו צילום נוסף ,חזרתי לרופא ולא הייתי צריכה להמתין
והכל בסדר עם היד,לא צריך ניתוח ,שבוע הבא שוב ביקורת
כי "שלושה שבועות ראשונים זה קריתי ואחרי שלושה שבועות
מורידים את הגבס"..והיו לי קצת דמעות בעיניים כי זה מתסכל
כל הסיפור גם של להיות עכשיו חודש בבית ,אסור לי לעבוד,
יד ימין שזה נורא מגביל,והרופא שאל "אלרגיה או שאת מתרגשת
ממני?" אז אמרתי "כלום" ואז הוא מסתכל בצילום ושאלתי
"לא צריך ניתוח ?" ולמזלי הוא חשב שזה בגלל זה .לא בכיתי ממש
,דמעתי קצת ..
ואז גם יש שם פקידה של התורים החוזרים,כלומר יוצאים מהרופא
וצריך לקבוע תור נוסף,והיא מאד לא נחמדה,גם בשבוע שעבר
אנטיפתית,וכל דבר צריך לחלוב ממנה ,למשל גם לשבוע הבא
צריך טופס 17,אבל היא מעצמה לא אומרת אני צריכה לשאול,
ובנוגע לתור של שבוע הבא ,היא אומרת שעה ,אז שאלתי זה הכי
מוקדם? "אין הכי מוקדם יש תור אחד" לא בעצבים אבל
בחוסר אדיבות,לא מרימה את העיניים מהמחשב,יחס
קר כזה,רק כאשר רופא בא להגיד משהו אז כמובן היא
מסתכלת אליו..פשוט אנטיפתית. וזהו. שבוע הבא אדע הכל,
שבוע שעבר לא זכור לי שהחתמתי גם את הפקידות ברנטגן.
שעתיים וחצי הייתי שם ..נראה לי קצת רחמים עצמיים היו לי שם,
.
** אגב הפסיכו אמרה לי שהיא לא מאמינה בעין הרע,ושדברים
קורים אולי כי הדעת שלנו מוסח למקום אחר,ואז כאשר
אדם נופל האינסקטינט זה לבלום עם היד,וכמובן שעם היד
הדומננטית..כי אני אמרתי לה שנראה לי שזה עין הרע,בנות
מהעבודה,והיא אמרה שלא! שהיא לא מאמינה בזה ,אבל שהיא
מבינה את הצורך להאשים מישהו.
כירורגיה יד ,למי שלא מעודכן ,שברתי את היד,
זה קרה ביום שני בלילה מאוחר,לפני 13 יום (מחר 14).
היום כמו בשבוע שעבר הלכתי לביקורת בכירורגיה יד ,מרפאות
חוץ.
שבוע שעבר עבר חלק ,אני אדם שמתמצא ויודע להסתדר,
היום קצת פחות . קודם כל הרופא ביקש צילום לפני התור ,
ואז כאשר הגיע תורי אליו ,לאחר הצילום ,וגם בכל מקום
ממתינים הרבה זמן ,לקבלה,ברנטגן,לרופא.
הרופא לא היה מרוצה מהצילום ושלח אותי לעוד אחד,
"תחתמי אצל הפקידות ושוב צילום",הוא רק לא ציין
איזה פקידות,החתמתי את הפקידות של הכירורגיה ,
אבל היה צריך גם את הפקידות של הרנטגן,ואת זה
אף אחד לא אמר,לא הרופא,לא הפקידות בכירורגיה יד
,אז אני ממתינה מחוץ לרנטגן ואני רואה שאנשים באים ונכנסים
אנשים שבאו אחריי ,כאשר זה היה כבר אדם 2,חשבתי
מה קורה פה ?,אז אחרי שחיכיתי חצי שעה,הלכתי לפקידות
זה נקרא "דימות" ושאלתי למה אני ממתינה חצי שעה ?
ואז הפקידה אמרה "כי לא החתמת אותנו אז הם לא קיבלו
את ההפנייה" ,ואז למרות שהיא לא אשמה הוצאתי את זה
עליה "אני צריכה לנחש?" לא צעקתי,אני לא אדם שצועק,
עלו לי קצת דמעות בעיניים,והיא גם אמרה "בלי לחץ "
.זה גם ללכת שם ממקום למקום ,הפקידות יושבות בחוץ כזה,
הכירורגיה זה גם מרחק מה ,וזה מפה לשם ,משם לפה..
ובסוף עשו צילום נוסף ,חזרתי לרופא ולא הייתי צריכה להמתין
והכל בסדר עם היד,לא צריך ניתוח ,שבוע הבא שוב ביקורת
כי "שלושה שבועות ראשונים זה קריתי ואחרי שלושה שבועות
מורידים את הגבס"..והיו לי קצת דמעות בעיניים כי זה מתסכל
כל הסיפור גם של להיות עכשיו חודש בבית ,אסור לי לעבוד,
יד ימין שזה נורא מגביל,והרופא שאל "אלרגיה או שאת מתרגשת
ממני?" אז אמרתי "כלום" ואז הוא מסתכל בצילום ושאלתי
"לא צריך ניתוח ?" ולמזלי הוא חשב שזה בגלל זה .לא בכיתי ממש
,דמעתי קצת ..
ואז גם יש שם פקידה של התורים החוזרים,כלומר יוצאים מהרופא
וצריך לקבוע תור נוסף,והיא מאד לא נחמדה,גם בשבוע שעבר
אנטיפתית,וכל דבר צריך לחלוב ממנה ,למשל גם לשבוע הבא
צריך טופס 17,אבל היא מעצמה לא אומרת אני צריכה לשאול,
ובנוגע לתור של שבוע הבא ,היא אומרת שעה ,אז שאלתי זה הכי
מוקדם? "אין הכי מוקדם יש תור אחד" לא בעצבים אבל
בחוסר אדיבות,לא מרימה את העיניים מהמחשב,יחס
קר כזה,רק כאשר רופא בא להגיד משהו אז כמובן היא
מסתכלת אליו..פשוט אנטיפתית. וזהו. שבוע הבא אדע הכל,
שבוע שעבר לא זכור לי שהחתמתי גם את הפקידות ברנטגן.
שעתיים וחצי הייתי שם ..נראה לי קצת רחמים עצמיים היו לי שם,
.
** אגב הפסיכו אמרה לי שהיא לא מאמינה בעין הרע,ושדברים
קורים אולי כי הדעת שלנו מוסח למקום אחר,ואז כאשר
אדם נופל האינסקטינט זה לבלום עם היד,וכמובן שעם היד
הדומננטית..כי אני אמרתי לה שנראה לי שזה עין הרע,בנות
מהעבודה,והיא אמרה שלא! שהיא לא מאמינה בזה ,אבל שהיא
מבינה את הצורך להאשים מישהו.
