זאת אני גקי בכינוי אוראורית (טכנופוביה)

זאת אני גקי בכינוי אוראורית (טכנופוביה)

עושה ניסיון לראות שנשלח בסדר
 
ואל תשאלו אותי איך נהיה הכינוי החדש

כבר איזה שבועיים שאני מתענה כאן עם כל הכינויים...
את זה תפוז לא נותן לי ואת זה כן..
ואז זה נעלם וזה לא.....
בקיצור, בלגן....
שגורם לי להתגעגע למכונתכתיבה.
אבל אז אתם לא הייתם כאן.
________________
אני כותבת כדי להגיד:
א. שאני מקווה שאתם כולכם בסדר פחות או יותר לקראת שמחות (/זוועות) החג החל ממחר. מי ששמח שישמח לו. ומי שזוועה לו או צמפחיד לו או קשה לו, שיידע שהוא לא לבד .
ב. כדי להגיד ששוב דחו אותי אלא שהפעם שיקרו לי.
הכול בסדר רק שאני מתחילה להיכנס לסחרור קורבני ואני לא רוצה להישאב אליו.
ומתחיל לכאוב לי הגרון.
אני לא קורבן.
לא!
אני מעזה.
לכן אני מקבלת לפעמים דחיות.
כן,לפעמים זה קשור לסוגים של אפליה.
אז מה?
גם אנשים מקבוצות אחרות מופלים.\זאת לא סיבה להשתגע.
הכול בסדר.
אני אמיצה מספיק בשביל לנסות.
ולכן גם אומרים לי כן.
וכם אומרים לי לא.
כרגע אומרים לי לא.
אבל עוד יגידו לי כן, באבו אבוה, כי אני מתכוונת להמשיך לנסות עד שאצליח.
באיזושהי דרך אצליח.
תוך כדי הדחיות ובקשות העזרה אני לומדת איפה יש דלתות.
ותהיו בטוחות שאני אדפוק על כל אחת מהן עד שתיפתח.
----------------------
מרוב התרגשות כואב לי הגרון.
אני לא קורבן, יקרה, אני רוצה לומר לעצמי, את לא קורבן, תחזרי לנשום.
ופסח הוא לא הפסח של אז.
ומותר לך גם להיות עצובה.
ואל תקשיבי לבהמה (סליחה) שאמרה לך הערב מה את אוכלת כל כך הרבה עוגה.
ולזכור איזה מנצחת אני בגדול
מהשמיני במרץ אני בלי כדורים (נוספים לסימבלטה) ומצבי הולך ומשתפר.
יש ימים ויש ימים.
אבל בגדול אני מוצאת את הדרכים לעזור לעצמי.
לזכור את הכוחות שלי עכשיו שאני רועדת מול אימי הסלעים הנשברים והרוחות המצליפות.
אתפשוט תמשיכי ועכשיו אני קולטת שאני כותבת מכתה אהבה לעצמי
כי אני אוהבת את עצמי
כי אני רוצה שיהיה לי טוב
כי מותק אני רוצה לקרוא לעצמי
כי לנגב את הדמעות אני רוצה לנגב לעצמי
ולתת לעצמי נשיקה בלחי
ולאהוב את עצמי שאני כזאת נאבקת ולא מוותרת
ושאני כזאת חכמה וחמודה
ומשתדלת להיות אדם טוב
ולעשות טוב
ולשפר את דרכיי
שאפו, אני אומרת לעצמי בקול שלה, בהתנסחות שלה,
ואני נזכרת כמה אני מתגעגעת אליה ושונאת אותה עד בחילה בו זמנית
שאפו אני אומרת לעצמי בקול שלי
האצבעות שלי מקלידות על המדפסת
האצבעות שלי
ועליהן הטבעות החדשות
הטבעות שלי
הטבעות שבזבזתי עליהן כסף
כן, בזבזתי כי בחרתי לבזבז
כי לא רוצה יותר לשמוע "לא חמודה, את לא צמריכה להרגיש אשמה, את אף פעם לא מבזבזת".
אבל הפסח הזה בזבזתי כספים
וזה שלי
זאת אחריותי
בזבזתי כספים שאין לי\
באשראי
וזאת אחריותי
וזה שלי\
כי אני בחרתי
לבזבז כספים
על דברים נהדרים
על הטבעות הנהדרות האלה
ועל עוד דברים נהדרים לי בזבזתי כסף!!!!
בזבזתי כסף ואלוהים לא העניש אותי!
אלוהים לא העניש אותי
ואלוהים לא יעניש אותי!
אלוהים שמח שאני נהנית.
אלוהים אומר לי "בכיף, בתי."
אלוהים אומר לי "תהני מכל רגע."
אלוהים אומר לי "אהובה".
אלוהים אומר לי "אהובה חכמה."
אלוהים מלטף את מצחי ומנשק אותי בפדחתי, מעל העיניים, היכן שאני מנשקת את החתולה.
שם הנפש שלי אני מרגישה תמיד.
אלוהים אוהב שמנורת המלח החדשה דולקת לי.
אלוהים אומר "קחי ויטמין סי, אהובתי,"
ואני הולכת לקחת.
מרגישה כרגע אהבה לכולכןם שאתםן כאן, חלק מהתמיכה שלי, מהגב שלי, לי שאין משפחה אתןם מהוותים סוג של גב משפחתי.
ואם למישהו כואב או עצוב בחג - בבקשה שלא יתבייש ויכתוב כאן.
אני לא בטוחה שאוכל לכתוב כאן במהלך הסופש, אבל אוכל בטוח ממוצאש, ומקווה שיהיו לי מספיק כוחות לנחם כמו שאתםן מנחמים אותי.
חג נסבל.
טוב, אפילו שמח למי שרוצה....
אוראור2018 או גקי
 
הי אוראורית יקרה!

מתאים לך במואר!
ומה שכתבת מעורר השראה כתמיד. את עושה עבודה כל כך נהדרת עם עצמך - לאהוב את עצמך, לדאוג לעצמך, להרגיע את עצמך, להיות את - ולא מישהו אחר - המקור לאישור שאת צריכה בחייך. זו עבודה חשובה וקשה ומתוקה מאוד (כשמצליחים), ואני שמחה מאוד שאת מצליחה, וגם שאת משתפת אותנו בתהליך ומזכירה לנו שאפשר...

אני מצטערת שקיבלת דחיה, ממי שזה לא יהיה, וששיקרו לך... ואת יכולה לכתוב על זה עוד אם את רוצה, כי זה בטח כואב, אפילו שברור לך שאם לוקחים סיכון ושואלים - לפעמים נענים בלא. ולפעמים מנסים כמה דלתות סגורות עד שמוצאים דלת פתוחה (שגם שווה להיכנס בה). בכל זאת, גם אם יודעים את כל זה, זה כואב. ולפעמים יש ממש תגובה אלרגית לדלתות סגורות... ככה זה אצלי על כל פנים: חסר לי האנזים שעוזר לעכל אותן. אז אם גם אצלך את יכולה לכתוב וננסה לנחם...

שיהיה לך חג שמח אוראור! והלוואי שבאמת יהיה שמח, לא רק נסבל!
 
שחרית המון המון המון תודה

עונה לך רק עכשיו כי נאבקת כל החג ה.... הזה בנפילות.
ועכשיו נכנעתי!
אין לי יותר כוח להיאבק.
שאהיה בנפילה עד סוף החג וגמרנו.
ואז היומיום כבר יתחיל להרים אותי, אני מקווה.
ואיך אצלך?.........
 
ועכשיו אני גקי, אוראור2018 היא שירה כמים.........

אני לא מתמודדת כאן טכנית........
מתנצלת על כל התעתוע...
אבל זאת אני....
 
תודה יקירה,זאת אני גקי, אוראור בכינוי חדש

לא יודעת אם מגיע לי
אבל לקחתי לי.
מקווה שגם את לוקחת לך........
 
למעלה