נמאס לי

נמאס לי

כל חיי אני מחפש שיטות פילוסופיות ואמנותיות מיוחדות לחיות ולדבר עם אנשים. החונך שלי צודק שאני לא חי אלא רק חושב כל הזמן מה להגיד ואיך. אולי מוטב שפשוט אחיה רגיל וזהו.
 
ואולי

אפשר לדבר עם אנשים כמו שרוצים, והעיקר להיות נעים ולתת אהבה ונחמדות. אולי התעניינות בתחביבים יכולה גם להיות טבעית, ואולי גם להגיד "תאמין לי" יכול להיות טבעי.
&nbsp
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
מחיר

הי פילוסוף רוחני,
נראה שעלתה בך התובנה, שאתה כל כך עסוק בלחשב את הטקטיקה שלך בשיחה, עד כדי כך ששכחת מהרצונות האישיים שלך.
שהמאמץ ״ממסך״ את הכוונה שלשמה אתה כל כך מתאמץ- שאני מתאר לעצמי שהייתה להפיק הנאה כלשהי מהאינטראקציות החברתיות עם האנשים סביבך (גם אם מדובר בפועל יוצא של האינטראקציה, כלומר, מהות היצירה והשמירה על רצף שיחה וקשר ולאו דווקא התוכן).
נדמה שזה גורם לך להרהר, איזה מחיר אתה מוכן לשלם כדי לדבר עם אנשים, כי ברור שזה דורש מאמץ, ואתה משקיע, השאלה היא היכן לשים את הגבול כדי שלא יהפוך למלאכותי וטרחני בשבילך.
זה בוודאי מייאש ומתסכל, ועם זאת, נראה שאתה כהרגלך לא מוותר.
תודה ששיתפת אותנו, אתה מוזמן להמשיך, ואנחנו ננסה לסייע ולחשוב ביחד על התובנות שלך.
שלך,
מתנדב סה״ר.
 
פילוסוף,אתה גדול!!!!!

וטוב מאוד שנמאס לך.
אני מרגישה שעכשיו אתהיותר מחזיק מעצמך, בגישה הזאת.
כלל מההודעות שלך בזמן האחרון
שמי שרוצה שיהיה אתך בקשר, ומי שלא שלא יהיה.
אני בטוחה שאתה אדם שיש לו מה להעניק ואתה לא צריך באמת גם לדעתי להיות מושלם בכל אמירה שלך.
ואולי זה אפילו בסדר שלא תמיד תהיה נחמד ואוהב ועדין?
מותר גם לך לכעוס לפעמים או להגיד דברים לא מושלמים או שאחריםיתעצבנו עליך. גם זה קורה בקשרים.
נכון שזה מםחיד כשזה קורה אבל ... זה נראה לי טוב!!!!
 
בסופו של דבר

ברור שהשאלה מה הכי טוב. אולי התעניינות בתחביבים דרך יפה לשוחח עם אנשים, ואולי מבחינה הגיונית אף פעם לא צריך לשקר.
&nbsp
&nbsp
 
אני מתלבט בין דרכי שיחה עם אנשים

מצד אחד אני מאמין שלדבר על מה שעושים בזמן הפנוי זה בוגר ויפה ויכול ליצור חברות אישית וטובה, ומצד שני צריך לשוחח יותר בטבעיות עם אנשים ואולי לספר על נושאים משותפים.
 
ואולי בכל זאת

חשוב שאני איש רוח ומדע, פילוסוף ואמן ולכן אקדיש את חיי למימוש רוחני בחברה.
&nbsp
 
אני עדיין מתלבט

למשל חשבתי על זה שלדבר על מה שעושים בזמן הפנוי יכול ליצור חברות יותר אישית וטובה, ושלהגיד אמת או חצי אמת יכול לפתור אי הבנות. כמו כן גם חשוב לדבר ברור ולהיות אסרטיבי, וכדי לדבר ברור אני לא מאמין במטפורות אלא בדיבור פשוט.
&nbsp
 
אסרטיבי

זה להשתמש בכוח הדיבור בחוכמה, ביעילות, בבירור ובענייניות כדי להשיג מטרות. בחברות ובשיחות עם אנשים זה עוזר להתעניינות: לשאול על הדברים שאנשים עושים בזמן הפנוי יוצר קשר אישי יותר באופן בוגר ויפה יותר ואולי גם נוח יותר.
&nbsp
 
אוקי, תודה שהגדרת "אסרטיביות"

לדעתי, אין לאסרטיביות כזו מקום כשמדטבר בשיחת חולין או בשיחה שמטרתה ליצור קרבה בין אנשים. אין צורך ביעילות, בבירור ובענייניות ובוודאי שלא ברוח הכל כך מכוונת מטרה שנראה שמנחה אותך באינטרקציות שלך עם אנשים. מה יקרה אם תוותר על להיות אסרטיבי?
 
אני משער שלא יקרה הרבה

אבל אני מרגיש שהגישה המתעניינת מקדמת אותי מבחינות שונות: אנושית ורוחנית, התבגרותית ואסרטיבית. אני מאמין שלדבר על הזמן הפנוי זו דרך ישירה יותר שמובילה לחברויות אישיות ולהבעה רגשית אמתית וחזקה, היא מראה לאדם האחר שהוא חשוב לנו ולכן חייו מעניינים אותנו כי הדברים שאדם עושה ואוהב אלה הדברים שבונים את חייו הרגשיים. אני שואף לשיחה גלויה, חופשית, אישית ומתעניינת, שיש בה גם אסרטיביות ופילוסופיה ורוחניות וגם אנושיות ואהבה רבות שנוצרות מרוחניות.
 
אני חושב שאשנה את הגישה

במקום לשאול על התחביבים, אספר בעניין על נושאים משותפים, אקרב את הנושאים בהדרגה ואשוחח בעיקר על חוויות רגשיות. במקום למצוא תחכומים לעדן את הדיבור, אהיה פשוט אדם אמתי ועדין כדי למנוע אי הבנות. במקום להיראות רציני ומאיים, איראה שמח. אדבר פשוט, ברור וענייני, ואני גם אוהב את העברית העממית של היום כמעט כמו את העברית המקראית ואולי אשתמש בה. ארחיב ברכות ומחמאות ומלים יפות בעיקר כשיש לזה תפקיד רגשי חשוב. אמנע מלהגדיר קשרים ומליצור קשרים מלאכותיים, אגע בעיקר מאהבה ואדבר יותר מלגעת.
 
עכשיו הבנתי

שהעיקר בחיים הוא החלק הרוחני, ואהבה היא רוחנית ובעיקר אהבתי לעובדת ההשמה אהבת חיי. אמנם לא רצתה אותי אבל אם אצליח לבטא בעזרת התעניינות בתחביבים את אהבתי אליה, השיחות שלי עם אנשים ישתפרו ואהיה יותר מאושר.
&nbsp
&nbsp
 
למעלה