כבר יומיים אני מנסה להיכנס ללא הצלחה// טריגר

כבר יומיים אני מנסה להיכנס ללא הצלחה// טריגר

לחצתי על משהו לא טוב במחשב, ואוו וווף!!!

עד שהצלחתי להיכנס בחזרה.

אני מרגישה לא טוב.

הייתי מבודדת חמישה ימים בגלל כל מיני סיבות, אז זה לא הוסיף.

אני מרגישה רצון לרחם על עצמי כהוגן, אבל גם לא ממש מצליחה.

בקיצור, אני בעיקר... הטריגר היה משיחזור...... שקרה לפני כמה ימים......

אמרתי שאני אשיר, אבל לא מצאתי כוחות.

אמרתי שאעשה צ'י קונג אבל לא .........

מחר,אני מקווה מאוד, שיהיו לי כוחות להתרומם קצת.

עשיתי היום צעד חשוב.

אז קשה לי.

כואב לי.

דווקא בגלל שעשיתי צעד חשוב.

סליחה שאני מסתורית. פשוט אין לי כוח עכשיו.

כואב לי ואני שוב מרגישה שאני רוצה למות.

אני מרגישה לא שווה ולא נראית.

והפסח המתקרב הזה לא בדיוק מוסיף לתחושת הנראות שלי.

תודה למי שקראה וראתה אותי לרגע
 
כואאאאאאאאאאב לי

לעשות את הצעד ולהוריד אותה מהצוואה שלי.
קשה לי.
כמו למשוך פלסטר אחרון מעל התחבושת המכוסה, ורק עכשיו אראה אם הכול התמגל והזדהם עוד יותר, או שזה רק המכה הכואבת של להסיר את הפלסטר בבת אחת.
עשיתי צעד: כתבתי צוואה חדשה.
עכשיו צריכה להוסיף לזה עוד כמה צעדים כמו לתקן עוד משהו, להדפיס , לחתום, להחתים עדים, לעשות איזה טלפון.
חלק ממני התפנה
וחלק ממני עדיין משועבד!!!!!!!
אני מנסה לצאת לחופשי ממנה.
להוריד את הקולר שמעל ראשי.
כואב לעבדים להפוך לאנשים משוחררים?
מפחיד ידעתי.
כואב, לא חשבתי.
לא הבנתי.
שבגלל זה אני לא מסוגלת, כבר ככ הרבה זמן.
---------------------------------------
ומי שלא בעניינים, אני מדברת על הפסיכולוגית שטיפלה בי [עלק טיפלה] במשך עשרים ושתיים שנה.
היא לא תשחרר אותי.
צריכה כוחותלעשות את הצעד הבא!!!
 

abstr4ct

New member
:(

לא יכולה להגיד לך עד כמה אני מוצאת הזדהות עם התחושות שלך. את לא לבד....
 

מישהי1632

New member
אני קוראת אותך כול הזמן

דואגת לך ומזדהה איתך.

לא מצליחה להכנס לפורום מהנייד ובעבודה, ליד המחשב, רצוי שלא.

תרגישי טוב.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
באפיסת כוחות...

שלום גקימופיגסי,
&nbsp
את מספרת שעשית היום צעד חשוב, ואני שומעת מההודעה שלך שצעד זה דרש ממך כוחות עצומים, שגבו ממך מחיר נפשי כבד, וכעת את מרגישה שאת על סף קריסה, ואין בך את הכוחות לעסוק בדברים השגרתיים.
&nbsp
ואני תוהה, אם אולי החולשה שאת חשה, מקשה עליך להחזיק מעמד וגורמת לך להרגיש מעט רעועה... ופתאום הכאב הנפשי הרבה יותר פועם ומציק, וכה מכאיב עד שהוא גורם לך לרצות לשים לו קץ, על ידי לשים קץ לחייך...
&nbsp
לצד זאת, אני רואה בהודעתך בפורום ביטוי לחוזקה שלך. על אף הכאב והקושי, מצאת בתוכך את הכוחות לעשות את הצעד החשוב, ואז מצאת בעצמך אפילו עוד כוחות, על מנת לכתוב כאן הודעה ולספר על תחושותייך, ואפילו להביע תקווה לקראת המחר שיגיע.
&nbsp
תודה ששיתפת אותנו בפורום, ואפשרת לנו לקרוא אותך.
&nbsp
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
סהרית יקרה

איןספק שהחולשה הפיסית מקשה.
יש פחות יכולת לעבוד על /עם הראש / עם ההרגשות.
זה ברור לי שזה צעד חשוב, והרצון למות הוא הרגל של אימא עזבה אותי.
והפעם זאת ה"אימא" שהתיימרה לא לעזוב לעולם, ושהיא טובה מכולם ומכרתי לה את החיים שלי בזיל הזול והייתי עסוקה בלהעריץ אותה ובלבודד את עצמי עשרים ושתיים שנה!!! עשרים ושתיים!!!!
היא האימא שנוקמת בי על כך שהפסקתי להעריץ אותה.
על כך שאני רוצה להשתחרר ממנה.
ולזה קוראים טיפול עלק!!!!!
אבל אני רוצה להימנע מללבות את עצמי ורק לומר שזה עוד שלב בשחרור ממנה, שזה תהליך וזה לוקח זמן,
ולקוות לטוב.
ולראות את ההתקדמויות.
ולהאמין!!!!!!
 
שלום

אל תרחמי על עצמך, זה לא טוב. חשוב להעריך את עצמנו. עשי דברים שאת אוהבת, מתוך חשק ועניין. מצאי דברים טובים במה שתעשי, נסי גם לעשות דברים מקוריים שלא חשבת עליהם קודם. חגים נועדו לשמח, ואפשר לנצל אותם לשמחה ולמנוחה. אם את עייפה, מותר לנוח קצת, לאסוף כוחות מחודשים ואז לקום ולהמשיך לעבוד ולחיות. אל תנווני את עצמך נפשית או גופנית.
&nbsp
 
למעלה