גם לי היו הורים שלא תפקדו כהורים בתחום הרגשי
הם ידעו לספק מזון ומגורים, חינוך ומלבושים, אך לא ידעו לספק שירותי בריאות ותמיכה רוחנית ונפשית, ופגעו מאוד ביכולתי לצמוח כאדם בריא ומאושר, ועם כוחות רצון וביטחון עצמי.
הם ידעו להכאיב כאב נורא בכישרון רב, למרות שלא היה להם כוונה להזיק ורצון מוצהר להכאיב. הכאב צילק צלקות ללא תקנה.
התבגרתי, ריפאתי והריתי את עצמי עם המון עזרה מקצועית, אבל לא הצלחתי לתקן את החווייה שלי איתם. כל מה שיכולתי זה להתרחק ממחיצתם כדי לפתור את העימות איתם.
אבל אני כן מצליחה, בעבודה מאד קשה, לתקן את הטראומה שבאה לידי ביטוי ביחסים עם אנשים שמזכירים לי את ההתנהגות שלהם. כי אלו אנשים אחרים, ואני היום אדם בוגר ומסוגל. זה מאוד קשה, אבל אני מתמודדת ומתקדמת.
עם ההורים לא הצלחתי, כי היינו במעמד שונה - הם היו מבוגרים אחראיים ואני ילדה בלי יכולת נפשית של מבוגר, ועם הרבה פחד. הטראומה בתנאים אלה היתה ברמה עצומה, ולא יכולתי לגבור עליה ולנרמל את היחסים איתם גם אחרי שהתבגרתי והם הזדקנו.
