עצובה

כאב 8

Member
גם לי יש קצת התקרחות

אבל לא בגלל מה שאמרת
אולי בגלל גניטקה וגם בגלל התרופות
וגם נשירה מתרופות כימיות
אני מבינה אותך .
אני גם בת 30 גרה עם אמא שלי
וגם אני לא יוצאת גם בגלל מצב הפיזי שלי .
וגם לי יש בעיות חברתיות יש לי פחד דחייה ואני מלאה ביקורת .
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
לא לבדך

שלום לך,
אני מבינה שאת נקלעת לבדידות בחיים בלי להבין לגמרי איך זה קרה. את כנראה יודעת שהבושה בקרחות גרמה לבעיות בחיי החברה שלך, אבל האם את יודעת מה גרם לך לתלוש שיער? נשמע שסבלת מקשיים נפשיים מילדות, ושאת ממשיכה להתמודד. מצד שני, כיום את מתגברת לרוב על הצורך בתלישת השיער, מה שיכול להצביע על כך שכן הגעת לתובנות כלשהן לגבי מצבך.
מדברייך עולה שאת מרגישה, אולי, שהבעיות החברתיות בילדותך הן ש"קבעו" את מצבך החברתי נכון לעכשיו. כלומר, את אולי מרגישה חוסר אונים אל מול בעיותייך, כי את העבר קשה לשנות. ויחד עם זאת את כן מחפשת לעשות שינוי, את לא מתייאשת. כמו שכתבו לך, חברים אפשר לפגוש בכל גיל, במגוון רחב של מצבי חיים. אולי משום שאת עצובה, כמו הכינוי שנתת לעצמך, קשה לך יותר למשוך אלייך קשרים חברתיים. אולי העצב מרחיק ממך את השמחה. את כותבת שכשהיית ילדה עוד היתה לך שמחת חיים, שהלכה ופחתה עם הזמן. האם דיברת,בילדותך עם הפסיכולוגים על בעיותייך החברתיות? האם הגעת לתובנות כלשהן?
נראה שאת מרגישה תקועה, כאילו מה שהיה הוא מה שיהיה, ואין לך אפשרות לצאת מהמעגל. אבל, מצד שני, ייתכן ויש לך גם את התובנה שכפי שהצלחת לרסן את תלישת השיער, תוכלי גם לשנות את מצבך החברתי והתעסוקתי. יכול להיות שאת רואה שאת כן מסוגלת לשנות, ורק צריכה להאמין שאין גיל להצלחה. את פונה לפורום כדי לקבל עזרה, ואולי זה משהו שלמדת שיכול לעזור לך: להיפתח. אולי היכולת להיפתח היא כוח שיעזור לך למצוא חברות, בן זוג, כיוון בחיים? אולי תנסי לשחזר את מה שעזר לך ליצור חברויות בעבר, ותמצאי אלו יכולות שלך שיחקו תפקיד משמעותי?
היו לך קשרים בעבר, בין אם מעטים, בין אם מרובים, אינני יודעת אם זה משנה. העובדה היא שהיכולת ליצור קשרים קיימת בתוכך. אולי את צריכה עדיין ללמוד כיצד לשמר אותם, להשקות אותם ולהפריח לכדי יערות עד. בינתיים, וגם אחרי, את מוזמנת להמשיך ולשתף בפורום, וייתכן שהשיתוף ברגשותייך, וההשתתפות באלו של אחרים, יעזרו לך לראות שאת לא לבדך.
 

supersonic777

New member
הי,חברים/חברות זה טוב בתקופת הבצפר...

צבא וקצת אחרי... אחכ נשארים מעט,רק הקרובים,אחכ גם הם לאט לאט נעלמים...
אנשים משתנים.מה שהתאים בעבר לא מתאים היום עם אותם חבר'ה... חלק עברו עיר,חלק התחתנו ועם כל המשמעות...אז יש פחות זמן לחברים... ככה זה...סה לה וי...
לשבת על כוס קפה,לא צריכה חברים...
חוצמזה,את יכולה ללכת ללמוד משהו,למשל,גם זו דרך להכיר חברות/חברים חדשים...
טיולים...
דבר אחד בטוח,אם לא תצאי החוצה,לא יכירו אותך...
וגם הרבה תלוי בך...אם את טיפוס נחמד,אז תיק תק מוצאת חברות...
אבל אם את טיפוס רכלן,כל הזמן יש סביבך מהומות,מתבודדת,פרצוף תשעה באב, נחבאת אל הכלים...גם 200 שנה יעברו ולא יעזור...
והכי חשוב,זה לעבוד...! גם אם את לא אוהבת את העבודה...עבודה מביאה עבודה...!
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
למעלה