האתאיזם מרחיק אותי מאנשים

[תווותייי]

האתאיזם מרחיק אותי מאנשים

היי, קצת רקע - בת 28, סובלת מאז ומתמיד מדכאון שבא והולך (בעיקר בא)
ב4 שנים האחרונות התרחקתי מהאמונות שליוו אותי כל חיי והפכתי לאתאיסטית מוחלטת. הבעיה היא שלאחרונה נורא קשה לי עם זה שרוב האנשים הכי קרובים אליי, (משפחה וחברות) עדיין נאחזים באמונות האלה ואני לא מצליחה להתנער מהמחשבה שהם פשוט כולם טפשים גמורים. זה גורם לי להרגיש לבד ומפחיד אותי כי כמוני אין הרבה (לא בקרבתי לפחות), הטריגר הוא שלפני רגע התלקח ויכוח ביני לבין חברה מאוד טובה על הנושא של ״גורל שנקבע מראש״, היא טענה שכל החלטה שאנו מחליטים זה בעצם הגורל שעושה את שלו, ואני חושבת לעצמי כמה הזוי לחשוב מחשבה מטופשת שכזו?! כאילו השכל שלה נתקע בשלב של האדם הקדמון! גם בפוסטים בפייסבוק אני רואה איך מגיבים האנשים ה״מאמינים״ כמו בבונים עם שגיאות כתיב וקללות, לעומתנו האתאיסטים שעונים בשפה מרוהטת. זה כבר אומר הרבה.. אני לא מצליחה לשים בצד את העניין הזה ואני יודעת שזה נראה מתנשא אבל זה באמת גורם לי להרגיש שהם ברמה נחותה ממני ואני כל כך בודדה מכל המחשבות האלה. גם הסיכוי שלי למצוא בנזוג הרבה יותר נמוך בגדול אני כן בנאדם שמקבל דעות שונות משלו אבל הנושא הספציפי הזה פשוט גומר אותי. עזרה?

 

[גקימופיגסי]

היי, מה שלומך?....

ממה שלי נשמע זה לא האתיאיזם שלך שמרחיק אותך מאנשים, אלא חוסר הסובלנות והסבלנות לא/נשים שאינם מחזיקים בדעותייך.
את יודעת מאיפה בא הקושי לקבל אותם כמו שהם?....
גם אם נניח שהם שוגים?....
מאיםה ההרגשה שהם נחותים?....
כי עשית כל מיני חיבורים שממש לא קיימים במציאות: אנשים אינטליגנטיים ורהוטים ומבריקים יכולים להיות אנשים מאמינים ודתיים ממש כמו אתיאיסטים.
האם יכול להיות שיש לך איזה מניע סמוי לראות אותם כנחותים?.....
יש מצב?.....

 

[גקימופיגסי]

במניע סמוי אני מתכוונת למשהו לא ממש מודע....

 

[גקימופיגסי]

אני גם הייתי רוצה לבקש שתנקטי לשון הרבה יותר עדינה

ומתונה בהתייחסויות שלך, כי גם בפורום הזה יש אנשים מאמינים (ומבריקים)

 

[גקימופיגסי]

ופתאום אני שואלת את עצמי

איך כל זה קשור לדיכאאון שלך, אותו הזכרת בשורה הראשונה בלבד.
האם יתכן שהחלק הדכאוני שלך מצא דרך - מתוחכמת לכאורה - לבודד אותך מאנשים כדי למלוך עלייך ביתר קלות שליטה ריבונית?....

 

[שחר חרישי]

כיוון יפה למחשבה!

 

[גקימופיגסי]

תודה, שחרית

 

[מט חנק]

אם זה לא מודע, אז איך היא תדע לענות?

 

[גקימופיגסי]

אתה צודק, אבל מנסיוני, אצלי לפעמים יש דברים

בערפילים שבין המודע ללא-מודע
שאני יכולה להנשיב לכיוון המודע.....

 

[Shamy]

לפעמים צריך להיות חכם ולא צודק

מבינה? דוגמה, יש לי חברה טבעונית אדוקה, אני אישית לא מסכימה עם טבעונות, אז מה..זה לא מה שימנע ממני להיות חברה שלה. יש לי חברה אחרת מסורתית, זה לא מה שמונע ממני להיות חברה שלה (גם אני אתאיסטית). לפעמים צריך לדעת לעבור הלאה מנושאים מסוימים ולמצוא ולהאחז בקרקע המשותפת. למה? כי אני מניחה שהמטרה שלך היא להשאר עם חברים ולא מבודדת במגדל השן וצודקת.

 

[מט חנק]

זה לא האתיאזם מרחיק אותך, אלא הגישה שלך

אין שום סיבה שתכנסי לויכוחים בנושאים האלה עם אנשים הקרובים אליך (ואני מנחש שלפחות חלק מהויכוחים הם ביזמתך). אני חושב שההקבלה לטבעונות הייתה במקום.
יש לי חברים דתיים ויש לי גם חברים טבעונים , וזה אף פעם לא הפריע לי.
ממש גם לא ברור איך הגעת למסקנה שהסיכוי למצוא בן זוג הוא הרבה יותר נמוך. אתאיסטים הם לא מיעוט כל כך קטן. הם פשוט לא הולכים ברחוב עם שלט כזה.

לדעתי את גם שוגה בהכללה שלך לגבי אנשים דתייים. קודם כל, יש הרבה מאוד זרמים וסוגים של אנשים. לא כל מי שחובש כיפה מאמין בכל מה שאת חושבת שהוא מאמין. היו לי מרצים לאבולוציה שהיו דתיים. אפילו ארחיק לכת ואומר שלפחות חלק מהדתיים הם מלאי ספקות לגבי הדת, פשוט אחרי שכל חייהם הגם גדלו על חינוך מסוים, כבר הקימו משפחה והתרגלו לאורח חיים מסוים, זה קצת בעייתי לשנות את זה.
הסטראוטיפ שאת מציגה יותר מאפיין חוזרים בתשובה, וגם הוא מכליל.

 

[שחר חרישי]

כן, אתאיסטים תמיד מדברים בשפה מרוהטת.

ואני בטוחה שאת אדם שמקבל דעות שונות משלו, אבל יש דעות שממש קשה לקבל, כי הן פשוט יותר מדי שונות. זה כאילו השכל של אנשים מסויימים ביצע שורה של סלטות לאחור לתוך הפרה-היסטוריה ונמרח על הרצפה ממש באמצע המערה של האדם הקדמון, אי שם בין עצמות הממותה לבין הנבוט. איך אפשר להיות סובלניים כלפי דעות כאלה?!

 

[אופירA]

דיי, שחר, נורא התאפקתי לא לצחוק, ובגללך לא הצלחתי...

 

[אופירA]

טוב, אני לא מתרגזת על ההרגשה שלך, המתוארת היטב

ולא אלעג לך על כך שאת כותבת בשגיאת כתיב (כמו ששחר חרישי העירה לך בציניות) ומקללת בשם "בבונים" ו"טפשים גמורים" אנשים שלפי דעתך כותבים בשגיאות כתיב ומקללים...
למרות שתסכימי איתי שזה פתטי ומצחיק נורא...
ואגב, את לא היחידה פה שלועגת לכותבים בשגיאות כתיב, אבל לה יש שגיאות כתיב איומות... וזה ממש מצחיק אותי. אבל אני לא לועגת לה, אלא עושה הפרדה בין הפתטיות שלה לבין הכאב שלה, שהוא חזק מאוד ואני מבינה אותו.

אבל לגופו של עניין - את מציינת שאת מרגישה שזה לא תקין שאת מתנשאת ומרגישה שהאחרים נחותים, ומרגישה שאת כן אמורה לקבל את הדעות השונות גם בנושא הזה, כמו בנושאים אחרים, אבל לא מצליחה. ואת סובלת מאוד מההרגשה הזו.
ומניסיוני, כאשר נושא מסוים גורם לי לקושי ולכאב, או במילים אחרות "גומר אותי", אני יודעת שבו ודווקא בו אני צריכה לעבוד על מידותיי ולהתאמץ, ולהקדיש הרבה מחשבה על האמונות שפיתחתי והרגשות שאני מרגישה כלפי האנשים בנושא הזה, שגומר אותי.
אני מתכוונת לאמונה שלך שהם כולם טפשים גמורים, שהזוי לחשוב מחשבה מטופשת כזו, שהם בבונים וכו'.

דברי עם האמונה הזו, ושאלי אותה אם היא נכונה. האם כולם כותבים בשגיאות כתיב וקללות? האם את לא כותבת בשגיאות כתיב ולא מקללת? אם כן, אז את יכולה לקבל אותם ולהבין שהם בעצם כמוך.
האם כולם טפשים גמורים? האם את יודעת הכל בגילך, 28? אם לא, אז אפשר לקבל שאף אחד לא יודע הכל.
חפשי בגוגל את שיטת "העבודה" של קייטי ביירון, והתמודדי עם ההרגשות שמציקות לך בעזרת השאלות שלה, ובעיקר בעזרת כנות מוחלטת שאולי פוגשת אותך ברגעים מכאיבים.

אבל הכי חשוב - עם כל אדם שאוחז באמונות שאינן שלך, את יכולה לנהל יחסים טובים מאוד אם תקפידי לא ללעוג לו (לפחות כרגע, עד שתביני שאין שום הצדקה ללעוג לו...), ולא לדבר בשום אופן על הנושא שיש לך מחלוקת בו איתו. זה כלל ברזל שמאפשר לכל האנשים להיות בקשר עם כל האנשים.

לשם הבהרה, הרקע שלי הוא שאני בת 55, עד גיל 29 בערך חילונית, ומאז חרדית, עם משפחה חילונית, מסתדרת עם כולם למרות חילוקי ההשקפה הדתית הקיצוניים, באופן שאני לא מדברת איתם על מה שאנו לא מסכימים, צוחקת איתם ואוהבת אותם בכל נושא אחר, ומכבדת כל אחד מהם על הרגישויות שלו. עם אלו שאני לא מצליחה להסתדר, אני מתרחקת מהם ומכבדת אותם מרחוק.
אני משתדלת כל הזמן לעבוד על עצמי על תחושות בוז שיש לי כלפי איש זה או אחר, ולחפש איפה יש לי כאב פנימי, שאינטרקציה עם האדם הזה דרכה עליו (אחרת הייתי אוהבת אותו כמו את האחרים שאני לא מסכימה עם דעותיהם).

תוכלי לקחת אלפי עמודים אחורה בפורום (אני כאן 10 שנים), ולחפש בהודעותי שגיאת כתיב אחת. אם תמצאי - אני צנצנת. העברית ואני שתינו מלכים בכתר אחד, וכמובן שיש כמוני רבים מאוד בקהילה החרדית.
אז זכרי שכל עוד את מחזיקה באמונותייך הניתנות לסתירה ע"י כל דיכפין (לגבי הבבונים ושגיאות הכתיב), את מצחיקה נורא, וכדאי לך למען כבודך לעזוב אותן. וגם לגבי אמונותייך שלא ניתנות לסתירה על ידי כל דיכפין, את עשויה לגלות שהן ניתנות לסתירה ע"י אנשים רבים מאוד, כך שלפחות כדאי לך לשכנע את עצמך לא לזלזל במי שמחזיק באמונות ההפוכות.

 

[mobyboy]

אני לא חושב שהיא התכוונה לחרדים - אלא למאמינים פייק

כאלה שהולכים לכל מיני קבליסטים זולים, כאלה שכותבים שבתתתתת המלכככהה בפייס ומשכפלים אותיות, כאלה שמוזילים את הדת, כאלה שהם עסקנים זולים, מכורים לדמגוגיים בשקל שנותנים טיפים עלובים להתעלות הנפש וכו... ניתן למצוא אותם בכל מקום.
אני בטוח שישנם גם אתאיסטים שיכולים לשגות בשפתם, אבל אין ספק שאתאיזם ואינטלגנציה גבוהה הולכים יחד! כי חשיבה אתאיטסטית איננה סוג של אקסיומה, כמו שדת היא לרוב כן.
בכל מקרה נראה לי שהדיון הזה תלוש מפורום הזה.
משאלת לב האישית שלי היא שהמלומדים הדתיים ישמיעו יותר את קולם, כי הניראות בערוץ 98, או באספני הצדקות ברחוב מוכיחה לנו מציאות כנראה אחרת.

 

[תווותייי]

טוב, די ברור שלא הגעתי למקום הנכון

או מדויק יותר לומר שהגעתי למקום הממש לא נכון.
אין לאף אחד מכם זכות לשפוט אותי או ללעוג לי (אם אני פתטית בכך שאני ״יורדת״ על אנשים מאמינים זה לא הופך אתכם לפתטים שאתם יורדים עליי?) שיתפתי בתחושות שלי בשיאה של סערת רגשות וכן, השתדלתי לעשות זאת בצורה עדינה ובשפה רהוטה*** קורה ששוגים, לא אמרתי שאני טובה יותר ממישהו (אלא שאני מרגישה כך בנושא המאוד ספציפי הזה של האמונה! ואם הייתי רואה זאת כדבר תקין אז לא הייתי כאן, נכון?) וכן, כל פעם שיש קללות או שגיאות כתיב נוראיות אז מדובר באנשים מאמינים שיורדים על אלו שלא, ואיכשהו זה קורה גם בפוסטים שלא קשורים בכלל לאמונה או לדת. כמובן שאם הייתי אדם מתנשא או שבאופן כללי לא מקבל דעות של אחרים אז הנושא הזה לא היה מציק לי ולא הייתי טורחת לשתף ולבקש עצות. ומה שאתם עשיתם (התנשאתם מעליי, לעגתם ועקצתם) לא שונה בכלל ממה שכביכול אני עושה לאנשים הקרובים לי (רק שאני לא עושה זאת מולם, ושומרת לעצמי את דעותיי). לא היתה לי כוונה לפגוע או לזלזל באף אחד מכם. תודה על כלום.

 

[מט חנק]

ייתכן

בהתחלה התייחסת לכל הדתיים כמקשה אחת, ובתגובה הזו התייחסת לכל האנשים שהגיבו לכך כמקשה אחת.
אולי זה לא המקום הנכון

 

[אופירA]

מלבד שחר חרישי אף אחד לא ירד עלייך, לא עקץ ולא התנשא מעלייך!

אבל בגלל אחת, החלטת שכולם התנשאו ולעגו ועקצו וזלזלו.
ולכן דעתך על התגובות שלנו נכונה בדיוק כמו שנכונה אמירתך "כן, כל פעם שיש קללות או שגיאות כתיב נוראיות אז מדובר באנשים מאמינים שיורדים על אלו שלא".

אנו לא מסכימים איתך, ומראים לך שעובדתית את לא צודקת, אז את נפגעת.
אז הבעיה שלך שקשה לך להתמודד עם אמת מוכחת.

לא פגעת ולא זלזלת בנו, ואף אחד לא טען זאת, ואנו לא עשינו זאת כלפייך. אין סיבה אמיתית שבגללה את טוענת שכן עשינו זאת. חבל. פקחי את עינייך והסתכלי במראה על התנהגותך ועל גישתך לאנשים שכאן, אנשים שלא קיללו ולא כתבו בשגיאות כתיב.

 

[אופירA]

ולגבי פתטיות - לא, זה לא פתטי שאת יורדת על מאמינים

זה לא פתטי שאת יורדת על מאמינים על כך שהם מאמינים.
זה פתטי שאת מכנה אותם בשמות מכוערים (כלומר מקללת), על כך שהם מקללים!
זה פתטי שאת לועגת להם שהם כותבים בשגיאות כתיב, כאשר את עצמך כותבת בשגיאת כתיב.

אני אדם רהוט, שלמרות ששגיאות כתיב וניקוד צורמות לנשמתי, אני לא מזלזלת בכותבים בשגיאות כתיב, כי אני לא מכירה אותם ואולי הם בכלל עולים חדשים שעברית אינה שפת האם שלהם, או דיסלקטים שהשגיאות שלהם נובעות מליקוי נוירולוגי ולא מבורות.
אבל כן מצחיק אותי שאדם כותב בשגיאת כתיב שאנשים שכותבים בשגיאות כתיב הם בבונים...

 

[תווותייי]

נראה לי שקצת משעמם לך

אולי כדאי שתמצאי לך עיסוק אחר מלבד להכניס מילים שלא אמרתי ולהפוך אותי למפלצת.
א. לכנות ״בבון״ את מי שמקלל, מתלהם ומאיים על אדם אחר רק מכיוון שהוא אתאיסט זה מקובל לחלוטין בעיניי. לא מתחרטת על דבריי.
ב. לא זלזלתי לרגע באנשים בעלי מוגבלות כלשהי או מחסום שפה, מה זה שייך בכלל? זו כבר הקטנת ראש או נסיון נואש לפתח ויכוח, מצטערת אני פחות בעניין.
ג. אולי כדאי שאחדד שוב: בכל פעם שנתקלתי בויכוח כלשהו ברשת בכל הנוגע לענייני דת ואמונה, אלו שהתלהמו וקיללו היו המאמינים, לעומת זאת האתאיסטים שמרו על שפה רהוטה. לא אמרתי ש*כל* המאמינים מקללים או בעלי שגיאות כתיב! אולי את אדם רהוט, אבל בהבנת הנקרא את פחות טובה.