אז זהו
כבר חודש שאני רוצה לפרוק איפשהו, פשוט לרשום .
לאט לאט ההורים שלי ממש מזדקנים
לפני 5 שנים הם היו בסדר .
הם ממש זקנים, ואני לא איתם כדי לעזור להם .
פתאום אמא שלי כבר לא יכולה לצאת החוצה ,אפילו לא ללכת לבד מעל
2-3 מטר.
אבא שלי על כדורים שחייב לקחת והוא לא האבא שהכרתי .
אפילו בפורום קשישים אין עם מי לדבר.
אני תמיד אמרתי לעצמי שתמיד אהיה שם בשבילם, ואני לא עמדתי בהבטחה הזאת,לא להם ולא לאחותי ולאחי.
זה גומר אותי,
זה לא מגיע להם, איפה הם ואיפה כל הקשישים והמבוגרים האחרים במשפחות אחרות שאני מכירה?
האחרים יוצאים,מבלים,נוסעים לחול, שותים פאקינג קפה בארומה ,נוסעים באוטו.
אבא שלי כמעט התאבד והיה בדיכאון לפני 18 שנה בגלל קבלן שלקח להורים שלי את הכל ,וההורים שלי שרדו את זה(בלשרוד אני מתכוונת נשארו כאן ,מאז הם בעצבות,הטראומה שהיתה תמיד נמצאת).
אני לא ידעתי מה זה גיל ההתבגרות .לפני מה שקרה הייתי ילדה שמנה אבל אחרי מה שקרה להורים שלי לא היה אוכל בבית ולא היה כסף. תמיד תירצתי בבית ספר שאני לא רעבה(כל כך קינאתי בטוסט של חברה שלי ,אבל הבושה אוי הבושה ), למעשה התרגלתי לא לאכול עד שהפכתי לממש רזה ,אפילו אני לא שמתי לב ,הייתי הולכת עם בגדים בלויים ולא יכולתי להגיד להורים שלי כלום.
אז אני שואלת למה אחרי כל הסבל שהם עברו,
הרי לפני הנפילה היה לנו הכל וההורים שלי היו עושים דברים יחד.
למה ? אני זוכרת את היום שאמא שלי חזרה מהעבודה ואמרתי לה שאבא אמר שהוא רוצה למות . הייתי בת 16 וכל מה שרציתי זה שיתנו לי לראות סרט .
אז אלוהים שלח לי אחלה דרמה לחיים.
אני רק רוצה להיות איתם ,אבל עשיתי טעות ,התחתנתי ובעלי לא יזוז מהמקום הארור שאנחנו גרים בו , והילד כ"כ חמוד ,אני מפחדת לעשות שינוי שיפגע בו .
באופן אירוני אני הייתי בן אדם חלש ונשארתי חלשה, טראומות כאלו אמורות לחשל ומה אני? חלשה ,חלשה כל כך על לעמוד על שלי ,על מה שחשוב לי , ומצד שני אולי כי זאת אני. אחת שמקריבה את עצמה ?
אני חיה ,אבל זה לא חיים ,לעבור כל יום ביומו ולזכור מה שעברנו ועוד את מה שנעבור, אני רחוקה מהם ,ואחי ואחותי איתם ואני אפילו לא מסוגלת לבקש מהם סליחה מרוב בושה ,בושה שאני לא יכולה לעזור יותר ממה שאני נותנת.
ומה יקרה אח"כ? מתישהו גם אחים שלי יהיו זקנים וגם אני ...
מה יקרה לנו? גם אנחנו ניכנס וניצא מבתי חולים ?
אלוהים יש לי בקשה אחת בשבילי ואני מבקשת ממך שברגע שאני אזדקק לעזרה של האחר , תיתן לי ללכת .
כבר חודש שאני רוצה לפרוק איפשהו, פשוט לרשום .
לאט לאט ההורים שלי ממש מזדקנים
לפני 5 שנים הם היו בסדר .
הם ממש זקנים, ואני לא איתם כדי לעזור להם .
פתאום אמא שלי כבר לא יכולה לצאת החוצה ,אפילו לא ללכת לבד מעל
2-3 מטר.
אבא שלי על כדורים שחייב לקחת והוא לא האבא שהכרתי .
אפילו בפורום קשישים אין עם מי לדבר.
אני תמיד אמרתי לעצמי שתמיד אהיה שם בשבילם, ואני לא עמדתי בהבטחה הזאת,לא להם ולא לאחותי ולאחי.
זה גומר אותי,
זה לא מגיע להם, איפה הם ואיפה כל הקשישים והמבוגרים האחרים במשפחות אחרות שאני מכירה?
האחרים יוצאים,מבלים,נוסעים לחול, שותים פאקינג קפה בארומה ,נוסעים באוטו.
אבא שלי כמעט התאבד והיה בדיכאון לפני 18 שנה בגלל קבלן שלקח להורים שלי את הכל ,וההורים שלי שרדו את זה(בלשרוד אני מתכוונת נשארו כאן ,מאז הם בעצבות,הטראומה שהיתה תמיד נמצאת).
אני לא ידעתי מה זה גיל ההתבגרות .לפני מה שקרה הייתי ילדה שמנה אבל אחרי מה שקרה להורים שלי לא היה אוכל בבית ולא היה כסף. תמיד תירצתי בבית ספר שאני לא רעבה(כל כך קינאתי בטוסט של חברה שלי ,אבל הבושה אוי הבושה ), למעשה התרגלתי לא לאכול עד שהפכתי לממש רזה ,אפילו אני לא שמתי לב ,הייתי הולכת עם בגדים בלויים ולא יכולתי להגיד להורים שלי כלום.
אז אני שואלת למה אחרי כל הסבל שהם עברו,
הרי לפני הנפילה היה לנו הכל וההורים שלי היו עושים דברים יחד.
למה ? אני זוכרת את היום שאמא שלי חזרה מהעבודה ואמרתי לה שאבא אמר שהוא רוצה למות . הייתי בת 16 וכל מה שרציתי זה שיתנו לי לראות סרט .
אז אלוהים שלח לי אחלה דרמה לחיים.
אני רק רוצה להיות איתם ,אבל עשיתי טעות ,התחתנתי ובעלי לא יזוז מהמקום הארור שאנחנו גרים בו , והילד כ"כ חמוד ,אני מפחדת לעשות שינוי שיפגע בו .
באופן אירוני אני הייתי בן אדם חלש ונשארתי חלשה, טראומות כאלו אמורות לחשל ומה אני? חלשה ,חלשה כל כך על לעמוד על שלי ,על מה שחשוב לי , ומצד שני אולי כי זאת אני. אחת שמקריבה את עצמה ?
אני חיה ,אבל זה לא חיים ,לעבור כל יום ביומו ולזכור מה שעברנו ועוד את מה שנעבור, אני רחוקה מהם ,ואחי ואחותי איתם ואני אפילו לא מסוגלת לבקש מהם סליחה מרוב בושה ,בושה שאני לא יכולה לעזור יותר ממה שאני נותנת.
ומה יקרה אח"כ? מתישהו גם אחים שלי יהיו זקנים וגם אני ...
מה יקרה לנו? גם אנחנו ניכנס וניצא מבתי חולים ?
אלוהים יש לי בקשה אחת בשבילי ואני מבקשת ממך שברגע שאני אזדקק לעזרה של האחר , תיתן לי ללכת .
