תרגישי טוב
אלזה יקרה,
 
קראתי בכאב את הדברים שלך. נשמע לי שכתבת אותם בתוך מצוקה פיסית גדולה, שאליה נוספו הדאגה לאבא שלך, הכאב והתסכול מהיחס של אמא שלך, וחשש מממצב שבו את ואביך תישארו ללא תמיכה במצב הבראותי הקשה שלכם. מתוך האופן שכתבת על אמא שלך אני מרגישה שהיא פגעה בך מאוד, אולי דווקא כשהיית הכי זקוקה לתמיכה או לפחות להכלה... כתבת פסקה קצרה כך כך, ועם זאת אני חשה שהיא טעונה בכל כך הרבה רבדים של כאב...
 
מתוך דברים שכתבת בעבר הבנתי שאת מחזיקה הרבה מהעול של הבית על הכתפיים שלך, אפילו שהרבה פעמים את לא מקבלת על כך שום הערכה, אולי אפילו להיפך. אני מתארת לעצמי שהמצב הזה עוד יותר מכביד ומייאש כשאת בעצמך מרגישה כל כך רע פיסית...
 
מאז שכתבת עבר כבר זמן, כמעט יומיים. אני מקווה מאוד שהדברים השתפרו בינתיים ושאת מרגישה יותר טוב, ואולי גם אבא שלך. אני שולחת לך כוחות, ומזמינה אותך להמשיך לשתף אותנו כאן בכל מה שקורה איתך. אני מקווה שהפריקה והשיתוף יכולים אולי להעניק מעט הקלה לפעמים, ושהתגובות בפורום מצליחות לספק תמיכה ועוצמות... בנוסף, כמובן, את מוזמנת להגיע לשיחה אישית ואנונימית עם מתנדב או מתנדבת בצ'ט של סה"ר, שפעיל עד חצות. אנחנו כאן בשבילך...
 
תרגישי טוב,
שלך,
מתנדבת סה"ר