לאסוף את עצמי

משה057

New member
לאסוף את עצמי

שלום חברים, מנסה לשתף במחשבות.
קשה לי, מאוד.
עברתי דירה, התחלתי עבודה חדשה במקביל, ואני כבר לומד כמה חודשים.
בשבועיים האחרונים קרסתי. עכשיו אני צריך להתחיל מחדש והמחשבות די מבלבלות ולא מאורגנות.
בנוסף יום חמישי בערב ואני איכשהו לא רוצה ללכת אל ההורים אבל כל שבת מוצא את עצמי אצלם בסוף...
מרגיש לבד, אבוד, בודד ובלי תמיכה....
לא שלם עם שום החלטה ומנסה לעשות סדר, הלוואי והיה לי מקום בעולם הזה, פיזית ורוחנית, הלוואי ויכולתי לקרוס לתוכו...לשים ראש על הכרית..

מנסה לחשוב איך לטפל ומה הצעד הבא, אבל מרגיש נטוש ובלי כוחות, הבית והדירה הם גורמים יציבים וכשמאבדים אותם הכל מתערער...
צריך עזרה.
תגידו לי שיהיה בסדר, בבקשה.
תגידו לי שיש סיבה לסבל הזה, משמעות.
תגידו לי שאתם אוהבים אותי.
תגידו.
אני צריך אתכם.
 
שלום

עבודה ולימודים הם חשובים מאד לקידום החיים. השקע בהם מתוך מחויבות ושאיפה להצליח, בלי לערב יותר מדי רגשות. אם ההורים חשוב לאהוב. שבת נועדה למנוחה ולכן היא זמן טוב ליהנות עם המשפחה. תן אהבה ודאגה להורים. השקע בעצמך מתוך אמונה עצמית ואהבה עצמית. אני מקווה ומאמין שתצליח.
 

shir3001

New member
אני מבינה אותך

שינויים מאוד מערערים גם אותי. רגישות גבוהה גם אצלי. וגם לא שלמה אף פעם עם החלטות.
יש אנשים בסביבתך שיכולים להיות איתך?
מקוה שתרגיש יותר טוב במהירות.
 
משה יקר, תחזיק מעמד!

אני לא יודעת אם אני באמת יכולה להגיד ש"יהיה בסדר", אני כן יכולה להגיד שאני מאוד מרגישה את מה שעובר עליך, את הפחד והקושי, וגם מאוד מאוד מזדהה עם הרצון הזה "רק לשים את הראש על הכרית". כמה טוב זה היה יכול להיות לו היתה כרית כזאת, הה? איזןשהי אפשרות להניח לרגע את הראש ולהרגיש בטוח... ולא להצטרך להיאבק כדי להחזיק כל הזמן, ולא להצטרך לפחד ממה יהיה כשעוד פעם ייגמר הכוח הזה להחזיק...
מצטערת שאין לח מה ליעץ או מספיק בטחון כדי לפסוק שיהיה בסדר. אבל אתה אדם יקר, אדם טוב ואדם עמוק , שחושב ומרגיש לעומק. ויום אחד אתה תמצא את האיזון בעזרת ה'(כי הוא היחיד שיכול באמת לעזור), ואז כל היופי והחכמה הפנימיים יוכלו להתבטא ולהאיר את חייך. מקווה שבעז"ה הרגע הזה יגיע בקרוב!
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
למצוא מחדש את שיווי המשקל

משה היקר. התחושה שקיבלתי מהמילים שלך היא תחושה של ערעור שיווי המשקל הפנימי שלך...נשמע שבתקופה קצרה כל העוגנים שלך השתנו: דירה אחרת , מקום עבודה חדש ובנוסף עוד עומס של לימודים. וזה מעמיס נפשית, אתה לא מרגיש נוח ו"בבית" בשום מקום, כי הכל השתנה, הכל חדש ואחר וזה לגמרי מובן. אבל בכל זאת נשמע שיש לך עוגן אחד קבוע..ההורים. ואולי הקשר איתם והשבתות אצלם לא צריך להפריע לך אלא להיות דווקא נקודת אחיזה שעוזרת למצוא את הרגיעה הפנימית ושיווי המשקל. בנוסף, בכל פעם שאתה מרגיש מעורער אני מזמינה אותך לדבר איתנו בצ'ט הפרטי והאנונימי שאנחנו מפעילים פה באתר, ואולי נוכל להושיט לך יד וירטואלית ולעזור לך קצת להתייצב.
שלך, מתנדבת סה"ר
 
למעלה