מרתיע אותי! עבורי התקרבות שווה להתאהבות

[amera]

מרתיע אותי! עבורי התקרבות שווה להתאהבות

מרתיע אותי! עבורי התקרבות שווה להתאהבות שלום רב, קשה לי להיפתח. אני גבר ובדרך כלל קשה לי לשתף ולהיפתח. עוד יותר קשה לי עם נשים. בעבודה אני מדבר לעניין ורק בענייני עבודה בדרך כלל. בשבוע האחרון קוליגה בעבודה דיברה איתי על עבודה ובסוף שיתפה אותי במשהו אישי (שקשור לעבודה אבל אישי). למרות שיש הרגשה פנימית שזה טוב לי, זה מרתיע אותי. אני מתרגם התקרבות כזאת להתאהבות (ואובייקטיבית לא נראה לי), אבל איכשהו מרתיע אותי. מה זה אומר? באיזה כיוון אני אמור לעבוד על עצמי להרגיש טבעי ונוח עם דברים כאלה!

 

[אופירA]

הרתיעה היא מפני חוסר הוודאות והבהירות

ואכן, יש חוסר וודאות וחוסר בהירות בדיבורים מסוג זה.
עם זאת, גם הימנעות טוטאלית מתקשורת עם אנשים היא בעיה מפחידה (אלא אם כן זו עמדה חברתית ברורה בין גברים לנשים, כגון בחברה חרדית).

כלומר יש סיכון נפשי מכאן ומכאן - גם להיחשפות וגם להסתגרות - וצריך לקחת סיכונים במידה המקובלת בחברה האנושית שבה אתה חי.
העצה בשבילך, היא שאינך צריך להיפתח ולשתף איפה שקשה לך, אבל אתה יכול להקשיב למי שמיוזמתו משתף אותך, תוך שמירה על הגבולות הברורים שלך עד איזה דיבור אישי אתה מוכן לשמוע. אם היא תעבור את הגבול הזה, אתה צריך להבהיר לה בנועם שזה לא מתאים לך.
לכן כדאי לך להגדיר בינך לבין עצמך את הגבולות הללו, ולהיות סבלן ומקבל לדיבורים שעד הגבולות הללו.

כמו כן, תחשוב בינך לבין עצמך מה אומרת ההרגשה הפנימית שזה טוב לך, מה משמעותה. וכן מה אומרת העובדה שאתה מתרגם התקרבות כזו להתאהבות, למה אתה מתרגם זאת כך, מה נכון ומה לא נכון, ומה טוב ומה רע בפרשנות הזו.
אחרי שתחשוב לעומק על הדברים הללו, אולי יתבהרו לך כמה אי וודאויות עמומות שמרתיעות אותך כרגע.

 

[פילוסוף רוחני33]

שלום

רגשות חשוב להביע בכנות ובישירות. היה מודע לרגשותיך האמתיים, ובטא אותם כמו שהם. כשאין חברות חזקה, קשה להביע רגשות. לכן התאם את מידת השיתוף שלך לכל סוג יחסים עם אדם. בעבודה כדאי לדבר בעיקר על עבודה, לא על רגשות. מי שתרגיש שתסמוך עליו נפשית, תוכל לשתף אותו בנושאים אישיים יותר. ככל שהחברות מתחזקת, הרגשות יותר חזקים והשיתוף נוצר מאליו.
&nbsp

 

[שחר חרישי]

ואם גבר היה משתף אותך במשהו אישי עם גוון רגשי?

זה היה בסדר, היית יודע איך להגיב ומרגיש בנוח עם זה?

 

[amera]

כן. עם גבר אין את הבעיה!

 

[סהר-תמיכה]

כמו צעיף ברוח

שלום amera,
מדבריך נשמע שיש קונפליקט בתוכך, עניין שאין עליו הבנה מלאה בינך לבין עצמך. כתבת שאתה מתרגם התקרבות להתאהבות, ולטעמי, זו אכן סוגיה מאוד מבלבלת ואיפה עובר הגבול ומי בעצם קובע? יחד עם זאת, אני מדמיינת את התחושה הנעימה הזו, של התקרבות, כמו צעיף שמתעופף באוויר הפתוח בזרימה של רוח קלה עד שהוא מתקרב אל עבר מישהו שסתם עומד ונמצא שם ברגע הנכון, מתקרב ויורד ועוטף אותו ברכות, ויש משהו בתחושה הטובה הזו שנתפסת בעיניך גם כמשהו שאולי הוא חונק ולא עוטף. אתה מספר על עצמך כמי שמתקשה להיפתח ולשתף אחרים. דווקא במקום הזה, הייתי רוצה לחזק אותך על הבחירה שלך לשתף ולספר על הדבר. כנראה שמשהו בך הזמין את אותה קולגה להפתח מולך ולשתף אותך בעניינים אישיים שלה. אינני יודעת אם פתיחות היא יכולת נרכשת ונלמדת או מרכיב אישיותי שמתעצב יחד עם הטמפרמנט הטבעי של כל אחד, ואולי גם וגם, אולם אם תרצה להתנסות בדבר, באופן אנונימי ואישי, ובטח שלא מחייב, תוכל לשוחח עם אחד הנציגים שלנו בצ'אט. אנו נמצאים בכל יום מלבד ימי שישי, בין השעות 21:00 לחצות.
לבינתיים, אאחל לך ערב נעים ורגוע.
מתנדבת סה"ר