כואב מדי

shir3001

New member
כואב מדי

להשתיק את הקולות הפנימיים, זה ההרגל שלי. לקפוא במקום לצעוק את הכאב שלא מניח.
מרגישה באזיקים. אסורה וכבולה.
גם לא להרגיש.
איך לחבר את כל החלקים של עצמי מחדש? בינתיים אני רק מחזיקה אותם שלא יתפזרו.
בקושי עומדת בזה.
רוצה מקום בטוח לישון בו. לנוח .
ואמנם אני נחה די הרבה אבל זה לא מרגיע משהו בפנים שאין לו מנוחה...
 
שלום

מותר לך כאדם להתבטא, אבל חשוב גם שתדאגי לרווחת עצמך. חשוב לנוח, הקדישי חלק מהזמן הפנוי לעיסוקים שאת אוהבת וחלק למנוחה גמורה. קולות פנימיים יכולים ללמד אותך דברים על עצמך ולהנחות אותך. אל תתנגדי. אהבי את עצמך כמו שאת, וצרי לך הכרה שלמה לאישיותך כאדם. את עניין החלקים לא בדיוק הבנתי, אבל אם תיצרי לך אישיות חזקה וברורה תהיה אחידה.
 
למה לא לדבר עם הקולות?

הקולות דואגים לך ודואגים שלא תחזרי על הטעויות שנעשו בגידול שלך.
הקולות רוצים בטובתך סך הכל והם מגיעים מאהבה אם כי הם משתקים מאוד
סך הכל גם הקולות הטובים וגם הקולות של הפחד רוצים אותו דבר שתהיי אמא טובה וראויה לילדייך.
דברי איתם תתייחסי אליהם גם בטיפול וגם עם עצמך. תרגיעי אותם דרך זה שתדאגי לתמיכה והכוונה ולרשת ביטחון למקרה שתמעדי .
זה בסדר לכאוב ולצעוק את הכאב החוצה את צועקת גם את הכאב שחווית וגם את הכאב שאת מפחדת לגרום לילדייך. זה כאב מפני הרעיון לגרום כאב .
וזו מחשבה יפה ואצילית פשוט היא צריכה לצעוק ולבטא את עצמה כדי להרגע אחרי שהיא תשחרר ותשתחרר קצת את תמצאי יותר ביטחון עצמי בתוכך. אבל את צריכה לתת מקום לצעקה לצעוק
 
ועוד משהו


לא יודעת מה סיפרו לך על עובדות החיים אבל

כדי להבנות את צריכה להיות מסוגלת להתפרק.
קודם כל נפתח בכך שנאמר שכל החיים גם של האנשים הרגועים ביותר מלווים בשני תהליכים של הרס ובנייה זה לצד זה. ה"הרס" זה ההתפרקויות הרגשיות וכדומה.
כדי להבנות ולאכלס רגשות חדשים את צריכה להיות מסוגלת לרוקן את הכלי ולהתפזר כשתתפזרי את תתני לזרימה שבכך להתחדש ולנבוע ותהליכי ההרס והבנייה יוכלו להתחדש ואחרי שתתפרקי את תראי שתבני מחדש בין אם תרצי או לא באופן טבעי.
אחרי שתשחררי את הרגשות באופן טבעי ינבעו בך גם רגשות חיוביים של אמונה חיוביות וביטחון ויהיו לך יותר כלים לבנות עצמי משופר יותר.
 

shir3001

New member
תודה קוסמת

כתבת מאוד לעומק.
אבל זו הבעיה שמשהו תקוע, הרגשות לא משתחררים. אני מפחדת לאבד שליטה. מנגנון ההישרדות חזק ממני.
לא מאפשרת לעצמי להתפרק לגמרי. גם לא בטוחה שיודעת מה זה אומר ..
 
אני חושבת שאולי זה מנגנון ששמר עליך הרבה זמן

בילדות ואולי בהתבגרות כי אולי עברת סבל בכמות כזאת שהיית צריכה להחזיק בעצמך לא להתפרק ולא לעשות שטויות . הרי קל להסתנוור מרמת הסבל ולעשות דברים שאין מהם חזרה.
עכשיו על כל פנים המנגנון פחות משרת אותך . הוא עשה את עבודתו נאמנה אבל עכשיו את אדון לעצמך ( יותר נכון אדונית), ויכולה לקבוע איך להשתחרר וכמה והכי ואת אדם בוגר שיודע לשמור על עצמו ויש לו יותר אפשרויות של בחירה ומימושה מתוך מקום שקול.
אז תודה למנגנון אבל הגיע הזמן לפתח יכולות חדשות
 

shir3001

New member
צודקת

אלה באמת התניות ומנגנונים ששימשו אותי להגנה.
כמו גם המנגנון להסתיר את הרגשות, להסתיר את כל מה שעובר עלי, לשאת הכל לבד ולחשוק שיניים. לסבול ולהתכחש למציאות של הסבל.
וקשה להרפות מהם כיום.

ממש עכשיו עלתה בי תימה, כמו נושא לכתיבה או מסע, למצוא אותה, למצוא את___,
למצוא את הילדה שהיתה והלכה לאיבוד. והיום מתחבאת מהעולם כל כך שגם אני לא מוצאת אותה.
אבל למי יש כח לחפש? אני כרגע דוחה כל משימה.

לפעמים נראה לי שאני ממציאה או מגזימה. שלא יכול להיות שהיה כל כך קשה ורע.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
להתעטף ולנוח


שיר יקרה,
שומעת אותך נזהרת ונדרכת, מנסה לגייס את כל הכח כדי לא לתת לקולות מתוכך להישמע. כי אולי זה מפחיד שהם יפזרו הכל, יהרסו דברים שבנית, שיצרת בכוחותייך. ובעוד הם מבקשם להישמע את אולי את מוצאת עצמך מתעייפת ומותשת וחוששת. כמו מנסה בשתי ידייך להחזיק מים המבקשים להתפרץ להישפך ומתחילים קצת לטפטף.. והאצבעות מתעייפות ומבקשות מנוחה.. אולי מייחלות למעטפת שתחזיק אותן ותעטוף אותן מסביב היטב היטב, מעטפת שתשמור על הכל מוחזק וקיים ושמור ומחובר. נשמע שרוב הזמן את מרגישה שאת מצליחה להחזיק, אבל גם שהמשאבים שנדרשים ממך רבים ומפחיד שמא לא יעמדו בזה. ואת מבקשת מנוחה, מבקשת רוגע ושלווה..
אני מאחלת לך שבתוך תוכך ולאט ולאט אולי תגלי בעצמך את אותה מעטפת שתוכל להכיל את הקולות ואת העייפות והפחד והכח והחיים וכל דבר אחר שאת חווה בתוכך, מעטפת שתיבנה לאט לאט ותאפשר לך מנוחה ורוגע.
אנחנו תמיד כאן להקשיב ולהיות איתך,
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
את באמת חושבת שמעטפת כזאת יכולה להיבנות מעצמה?

אני קיבלתי מעטפת כזאת בטיפול. ובכל זאת עדיין לא מצליחה להצמיח מתוכי את היכולת לתת אותה לעצמי. או אולי ממש מתחילה להצמיח, אם נהיה אופטימיים... אבל לבד אי אפשר. אי אפשר להצמיח יכולות חדשות כשכל הכוחטת מנותבים לשמירה על הקיים, להישרדות. צריך משהו שיאפשר לנוח קצת מההישרדות הנפשית, לנוח מהצורך להחזיק ומהפחד להתפרק, ורק אז אפשר, אולי, לגלות בעצמך את הכוחות להחזיק את עצמך יותר טוב...

(לכן הייתי ממש ממליצה לשיר להיות בטיפול!)
 
למעלה