חבל שאתה ישר נוטה להאשמות
זה נכון שאני כותבת טרייה שהצטרפה לפורום זה על מנת לשלוח את ההודעה. לצערי, לא יכלתי לכתוב בתור אורחת והייתי צריכה להירשם. אף פעם לא כתבתי או פניתי לעזרה דרך האינטרנט, כך שזה היה חדש עבורי. מן הסתם, כשכותבים פנייה לא מכניסים את כל היסטוריית החיים, אלא רק את הדברים שנדמה שרלוונטים עבור אותה הפנייה. אם אתה חושב שיש פרט אליו לא התייחסתי, אם משהו מעניין אותך אתה מוזמן לשאול ולא להטיח ישר האשמות.
אני לא "נפלתי" מהשמיים- כמו שאתה ממשיג את זה, תמיד ידעתי על האפשרות לגשת לטיפול ומה הדברים שמציעים לעשות במקרים אלו. זה לא חדש לי, חבל לי שכך אתה חושב שמי שאמור לפנות צריך להיות- מישהו שלא יודע ורק צריך תשובה?. אני מניחה שהייתי זקוקה ליותר מסתם עצה, ואני שמחה שרוב התגובות שקיבלתי נתנו לי את המענה הזה שהייתי זקוקה לו- חיזוק והעצמה.
לגבי התלונה- אם שאלת (סוג של...), אז אני אפרט יותר. בשנות ילדותי לא סיפרתי על כך לאף אחד. לפני 3 שנים בגלל שסבלתי מחרדות רבות לגבי אותה דמות- שהייתי רואה באירועים משפחתיים כאלה ואחרים באופן תדיר מאוד, לא יכולתי לשאת את זה וסיפרתי על כך להורים שלי ולאחים שלי. הבחירה שלי לספר להם נבעה כי לא יכולתילהתמודד עם התחושות שעלו בי כל פעם, שהיו מרסקות אותי לכמה ימים. בגלל שזה בתוך המשפחה זה יצר הרבה דרמות. המשפחה שלי מכבדת את זה שלא אראה את אותו אדם, ואנו לא נפגשים יותר- ישנה הפרדה ולא יהיה מצב ששנינו נהיה באותה סיטואציה משפחתית יותר. זו הייתה תקופה חשוכה. אחי הגדול מזלזל במה שקרה במידה מסוימת, אבא שלי מאמין אך ביקש שלא אתעמת על כך עם אותו בן אדם- כי גם הוא חשוב לו. אחותי תומכת בי ומכבדת כל דבר שאעשה, ואימי במידה מסוימת הקטינה את הסיפור לדעתי כי קשה לה לעכל אותו, לא מרוע. אז אפילו בתוך המשפחה חלק מהתגובות שקיבלתי הטילו ספק, וחלק הקטינו את האירוע.
לעולם לא התעמתתי עם אותו אדם, ואני מרגישה שאין לי את הכוחות לכך בשלב זה של חיי, וכעת נוח לי עם זה שאני לא רואה אותו יותר, ואני מסתפקת בכך. אני לא מרגישה שאני צריכה פיצוי מאותו בן אדם... אותו בן אדם יש לו חיים אומללים בעצמו והוא איש בעייתי ביותר גם כיום שמתמודד עם הפרעה נפשית. (אולי הידיעה הזו זה הפיצוי שקיבלתי).
לגבי אותה היגררות. הלוואי שאתה צודק, והלוואי שאני באמת מפתחת/יפתח יכולת לעמוד על שלי, אבל אני לא מרגישה את זה. אולי זה ההבדל בין אנשים שחווים הטרדה או לא. יכול להיות שאי היכולת לעמוד על שלך אופיינית להרבה אנשים גם שלא עברו הטרדה, אבל אני מרגישה שלא השתפרתי בזה לאורך השנים בכלל, ואני כל הזמן משחזרת את הקיפאון הזה. אולי חוסר השיפור זה ההבדל.
זה שבחרתי לא להכניס את החלק הזה בפנייה הראשונית נובע מכך שלא חשבתי שזה רלוונטי בשלב זה. לא כי לא התמודדתי עם מחשבות אלו.
ישנה בחירה של אדם על מה לכתוב ועל מה לא, ולא צריך שתהיה תבנית. אם משהו לא הולם לתבנית שאתה חושב שצריכה להיות, זה לא אומר שזה לא אמיתי או שקרי, זה פשוט מראה צדדים אחרים ונוספים שקיימים. זה מה שעלה עכשיו. אולי בעתיד אציג גוונים אחרים של אותה חוויה.
