הפרעת אישיות גבולית

הפרעת אישיות גבולית

אם אי פעם הרגשתי שאני לבד, עכשו אני בטוחה שזה ככה, בת 25 ואין לי כלום בחיים האלה וכרגע זה לא ניראה שזה הולך להשתנות לכיוון הטוב , אין לי עבודה, אין לי רכוש, אין לי חברים, אין לי בשביל מה לקום בבוקר... אני גם לא רוצה לקום, וכן, הייתי אצל המון פסיכולוגים, לא עוזר, לא יכולה לסבול שיחות מעודדות כמו "להסתכל על חצי הכוס המלאה" או לומר מילים שיגרמו לי להרגיש "טוב" זה מכנס אותי יותר בתוך עצמי, מרגישה אבודה, הגעתי לנקודה שלעולם לא הגעתי אליה וזה באמת לחשוב לגמור עם החיים שלי ושזה בסדר לסיים עם החיים של עצמך אם אתה לא רוצה אותם, הלוואי שהיתה לי עזרה, והלוואי שלא הייתי מרגישה שאני כותבת לעצמי.
 
שלום

פסיכולוג טוב יכול לעזור לאדם להבין בדרכים חדשות את מצוקותיו ואת הדרך לפתרונן, אבל הוא צריך להיות גם אדם טוב כדי שלא יזיק נפשית למטופלים. אולי תשתתפי במסגרות שונות בנושאים שמעניינים אותך ושאת אוהבת כמו חוגים, מועדונים חברתיים ולימודים, ושם תכירי חברים וחברות עם עניין משותף.
&nbsp
 

מישהי177

New member
מאוד מזדהה איתך

גם אני מרגישה ככה כמו מה שאת מתארת. שאין לי חברים, אני לא מסתדרת בעבודות, אין לי רכוש וכו' ומייאש אותי שכל הטיפולים שהייתי בהם לא עזרו בכלום והכל חוזר על עצמו.. אני גם לפני חודשיים ניסיתי לשים סוף לחיים שלי פעמיים וזה לא הצליח לי.. אני עכשיו בתהליך שיקום ומנסה דרך חדש להתמודד עם הבעיות שלי, אני מאוד מקווה שזה הפעם כן יעזור לי, כי אני גם מרגישה שדי איבדתי תקווה ואני לא רואה איך המצב שלי הולך להשתפר ושיהיה לי טוב בחיים האלה..מבינה אותך לגמרי כי אני חווה בדיוק אותו דבר או בערך כמו מה שאת מתארת.
 
היי

מקל עלי לדעת שיש מישהי שנמצאת בערך באותו המצב, זה נשמע אנוכי, אבל הלוואי ואנשים היו מביטים לי בגובה העיניים ויורדים לתחתית שאני נמצאת בא אפילו לשניה כדי להבין ולהפגין טיפת אמפתיה ולא מנסים לדחוף לי כדורים ולהפעיל אותי ולומר לבן אדם חסר כוחות מה עלו לעשות.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
לשים קץ לבדידות...

שלום לך,

אני שומעת ממך שאת נמצאת בנקודה שבה לא היית עד כה, ממש על סף תהום, ואת חושבת לסיים את חייך. את מתארת בדידות עצומה, שהיא כה מכאיבה וממוטטת, עד שאת לא מוצאת בך את הכוחות להמשיך עוד.

ואני מתארת לעצמי שלשמוע אמירות קלישאתיות, כשהכאב בפנים כה מפלח, יכול רק להכאיב יותר ואולי גם לגרום לך להרגיש שמפחיתים בחשיבות ובעוצמת הכאב שלך, ואני מצטערת שנאלצת להתמודד עם שיחות כאלו.

אני דואגת לך, ואני לא רוצה שתתמודדי לבד עם התחושות האלו, כי את לא לבד, ואת לא כותבת לעצמך. אנחנו כאן, חברי הפורום ומתנדבי סה"ר, ואם תרצי, אני מזמינה אותך להמשיך ולשתף אותנו. אם את מעדיפה, יש לנו גם צ'ט אישי ואנונימי שבו תוכלי לשוחח עם אחד מאיתנו המתנדבים, ואנחנו ננסה להוות עבורך אוזן קשבת ולסייע ככל שניתן.

אנחנו מחכים לך ב-[URL='http://www.sahar.org.il']www.sahar.org.il[/URL]

שלך,
מתנדבת סה"ר
 

supersonic777

New member
הי,קודם כל,תחליפי ניק...

יודעת,שם כזה פחות דיכאוני,מה אומרת?
שני,זה התפקיד של הגורמים המקצועיים.על זה,לא רק,הם מקבלים כסף...
שלישי,ככל שמתבגרים,יש פחות חברים,מה לעשות...זה טבעי.
עברת תיכון,צבא,ששם בתקופה ההיא יש מלא חברים/חברות ורוב הזמן מחפשים רק לבלות...
רביעי,לאחר צבא יוצאים ממסגרת.פה לרוב לא יודעים מה לעשות עם עצמם ברגע שמשתחררים מהמדים.יש כאלה,שנוסעים לחו"ל,טיול אחרי צבא... להיזרק איפשהו...יש כאלה,שכבר נכנסים ללמוד...ויש כאלה,שלא יודעים מה לעשות ומחפשים את עצמם.הכי חשוב זה להיכנס למסגרת לא משנה מה...
&nbsp
&nbsp
 

MindfullEye

New member
יש טיפול שנקרא DBT

הוא יעיל מאוד, הוא עוזר בהכל החל מלהפחית פגיעה עצמית ואובדנות ודרך יכולת לפתור קונפליקטים בעבודה\להתמיד ועד למצוא משמעות לחיים. אבל הוא מצריך עבודה קשה ולפעמים אם זה במסגרת פרטית - אז גם סכום כסף לא מועט.

יש פסיכולוגים דרך הקופה שלחלקם יש התמחות בDBT. יש מוסדות DBT כמו מכון אופק.
יש פורום שאולי יעזור לך להרגיש פחות לבד.

בכל מקרה ברור שקשה לך להסתכל על הכוס המלאה כי בורדרליין זו חוויית חיים מאוד קשה אבל תסתכלי על זה שאת בת 25 ושאולי עד גיל 30, אם תשקיעי את המאמצים וקצת מזל תוכלי לצאת מזה ממש.

הפרוגנוזה של בורדרליין היא יחסית טובה - החל מגיל 40 יש ירידה בסימפטומים אבל לא כדאי לחכות שזה יקרה כי עד אז מפספסים הרבה דברים בחיים.

בהצלחה.
 

אופירA

New member
מנהל
דיכאון עקב בורדרליין

מה שבטוח, קשיים יש לך בלי סוף. השאלה אם יש לך גם קצבת נכות, בגלל שאין לך עבודה.
כמו כן, השאלה אם יש לך טיפול תרופתי נגד הדיכאון.
אם אין לך קצבת נכות - בבקשה תעשי טובה לעצמך ותדרשי אותה.

טיפול פסיכולוגי מתאים בבעיה שלך לא אמור להגיד לך להסתכל על חצי הכוס המלאה או לשנן מילים, כי זה לא משהו שיעזור לך. את צריכה עזרה נגד דיכאון, כולל תרופות נגד דיכאון.
לכן אם יש לך מטפל שאומר לך לשנן מילים חיוביות או לחשוב חיובי, תסבירי לו שזה ממש לא מתאים לך ורק סוגר אותך יותר, שיירד מזה.

את צריכה לטפל אצל פסיכולוג שמדבר אלייך, ולא להסכים לטיפול שלא מדבר אלייך. אבל במצב הדיכאון שאת נמצאת בו כרגע, טיפול פסיכולוגי לא מועיל. קודם יש להקטין את הדיכאון ע"י תרופה מתאימה נגד דיכאון, ולדאוג להכנסה של קצבת נכות, אם אין.
 
למעלה