התייעצות לגבי מעבר

[yaronbrosh80]

התייעצות לגבי מעבר

ערב טוב חברים,

זה נשמע נורא אבל אני חייב להתייעץ, שמי ירון באמצע שנות ה 30 לחיים, עובד בענף התיירות למעלה מעשור עם משכורת נמוכה מאוד

אני גרוש עם ילד בן 4, רואה אותו פעמיים בשבוע וכל יתר הזמן אצל אמא שלו

אני בעל דרכון אירופאי ושוקל מעבר לאירופה שכן במקצוע שלי בחו"ל יש משכורות יפות פלוס

הרבה מעבר לכסף אני מרגיש לחץ נפשי ופיזי שאני נמצא במדינה שלנו, חוסר סבלנות, צעקות, רעש, תחבורה עלובה ועוד הרבה דברים שכול אחד מאיתנו חווה יום יום

אני מרגיש שאני חייב את השקט הנפשי שלי בחזרה, ופה זה כנראה לא יקרה.
האתגר של מדינה חדשה, שפה חדשה, להוכיח את עצמי מאפס שוב פעם יכול להעיף אותי מקומות אחרים, חיובים כמובן.

ניסיתי לעשות שינוי מקצוע בארץ וזה נגמר בכישלון חרוץ והפסד של הרבה מאוד כסף

עד פה הכול טוב ויפה, אבל כפי שכתבתי בהתחלה יש לי ילד, אני אוכל לחזור לבקר פעם בחודש וחצי חודשיים, אבל זה אומר שיתר הזמן אני לא אראה אותו ורק המחשבה הזו מרסקת לי את הלב

אבל מצד שני, הוא גדל מיום ליום, ויש לו חברים ועוד מעט בית ספר, והוא כבר צריך ורץ אחרי אבא פחות מהעבר (והוא רק בן 4 וחצי), ואני חי קצת בתחושה שאם אני נשאר אני בעצם מוותר על החיים שלי בשבילו.

סליחה על החפירה, אני יודע שאין תשובה חד משמעית, אבל אשמח בבקשה לשמוע את חוות דעתכם

תודה רבה

 

[MindfullEye]

מממ...

אני כותב מנקודת מבט של מישהו שניסה להמציא את עצמו מחדש, יותר מפעם אחת - ולפעמים במקום גאוגרפי אחר (אומנם בארץ, אבל מקום רחוק). אנחנו שונים במחוייבות שיש לנו כלפי החיים (לך יש ילד) וכן לגבי הגישה שיש לנו על ה"אווירה בארץ" (אני רק אגיד שלמדתי לאהוב את מה שאתה מתאר כשנוא, אחרי שגם אני שנאתי את זה ובאתי מתרבות אחרת).
&nbsp
עם כל הסייגים האלה אני יכול רק לומר לך את הקלישאה שאי אפשר לברוח מעצמך, לשום מקום. אופי-אישיות זה דברים מאוד מאוד יציבים שאפשר עם הרבה מאוד מאוד עבודה גם קצת לשנות.
&nbsp
לגבי הקטע של לוותר על החיים בשבילו - לעניות דעתי, הבחירה של להביא ילד לעולם היא כשלעצמה לוותר על החיים שלך בשבילו. אז אומנם אתה גרוש ובטח משלם נתח יפה מזעת אפך על גידולו - שזה אחרת מבאמת "להיות שם" כמו אבא במשפחה, אבל עדיין אתה דמות שאולי כרגע אתה לא לגמרי רואה כמה היא חיונית בשבילו, ובטח כמה היא תהיה חיונית לקראת גיל ההתבגרות.
&nbsp
שוב אני אגיד שבאמת נסיון החיים שלנו מאוד שונה וכן נקודות המבט הראשוניות שלנו על דברים.
&nbsp
אני כן אוסיף ואחזק את הנקודה ששקט נפשי אפשר לתרגל ובסופו של דבר "להזמין לחיים" מכל מקום, ואולי דווקא בגלל כל מה שהיא ישראל, התרגול בנסיבות הקיימות שלך יהיה הרבה יותר מתגמל.

 

[שחר חרישי]

ילד תמיד זקוק לאבא.

חברים בבית הספר וכו' אף פעם לא יוכלו להוות תחליף. ולהיפך - ככל שהילד שלך יגדל - כך הוא יזדקק לך יותר כנוכחות קבועה ויציבה בחיים שלו וכדמות לחקוי. עכשיו, אני מאוד מבינה אותך בקשר להרגשה שאתה מוותר על החיים שלך בשבילו. אני לא אנסה לטשטש את זה ולהגיד לך שזה לא כזה נורא כמו שאתה אומר. לא, זה אכן ויתור. אבל בחיים הבוגרים שלנו אנחנו נאלצים לעשות הרבה ויתורים. כי אנחנו בוחרים לעשות את מה שנכון לפי הערכים שאנחנו מאמינים בהם, ולאו דווקא את מה שממלא את הצרכים האישיים שלנו.
אילו היית מתלבט לפני שהבאת אותו לעולם האם להביא ילד לעולם ולשעבד לכך את חייך - היה מקום לחשוב לכאן ולכאן. אבל עכשיו זו מציאות - הילד הזה כאן, הוא קיים, ואין לו ולא יהיה לו אבא אחר מלבדך. וגם אם זה לא נראה לך ככה - אתה מאוד משמעותי בשבילו. מעצם העובדה שאתה אבא שלו.
ובקשר לשקט ולרוגע - אולי גם בארץ תוכל למצוא לך את הפינה השקטה שלך... יש כל מני סוגים של ישובים, קהילות ותחומי עיסוק שכן ניתן למצוא בהם מידה רבה של שקט...

 

[סהר-תמיכה]

כל בחירה שתבחר תפגע במישהו...

היי ירון,
אתה מראש כותב שאין תשובה חד משמעית לדילמה שהעלית וזה אכן כך...
כל בחירה שתבחר תפגע במישהו...
אם תבחר להישאר בארץ אולי תרגיש שאתה מפספס הזדמנות לחיים טובים יותר, אתה אולי תחוש שאתה פוגע בחלומות ובשאיפות שלך להתחיל חיים חדשים במקום חדש, רגוע יותר. אבל ילדך ירוויח אבא קרוב השותף בגידולו ,יהיה מעורב במה שקורה לו, ברגעים שמחים ומאושרים וברגעים פחות מאושרים...

אם תבחר לעזוב לארץ אחרת אתה תגשים חלום לשנות מקום מגורים ולשפר את הפרנסה אך תפספס ותחמיץ את הקרבה לבן שלך ,לא תכיר אותו מקרוב ולא תיקח חלק פעיל בגידולו. אבל אתה תדע שעשית את הבחירה והעמדת את אושרך בראש סולם העדיפויות למרות שזה אולי יצור קשיים אחרים...

ברור שהמצב היה יותר פשוט אם אף צד לא היה נפגע ...
לכל בחירה יש מחיר...
מאחלת לך סיפוק בעבודה ופרנסה טובה (בארץ או בעולם) והנאה ונחת מילדך.
מתנדבת סה"ר

 

[אופירA]

אין תשובה חד משמעית. יש כמה הרהורים

יש מקום במדינה שלנו, שאין בו לחץ נפשי. אין חוסר סבלנות, צעקות, רעש, נוסעים שם רק במוניות (כי אין הרבה לאן לנסוע). לשם ומשם נוסעים בעיקר במטוס, וכל אווירת החיים שם אחרת. הרבה שקט נפשי, קצב אחר. יש שם המון תיירות.
זו העיר הדרומית ביותר בארץ. אם נוסעים לשם ברכב, כבר כשמגיעים לאיזור הערבה מרגישים את השקט הנפשי חודר לדם, יש שם אוכלוסיה אחרת, אקלים אחר, אוויר אחר.
ניסית פעם לחיות שם?

אושר ובריאות הנפש מצויים בתוך האדם עצמו, לא בסביבת מגורים אחרת. אמנם לסביבה יש הרבה משמעות וכוח עבור האדם, אבל בסופו של דבר ובשורה התחתונה (ואחרי שהוא ממצה את האשליה בשנים הראשונות), הוא תמיד הולך עם הבעיות שלו לכל מקום.
אם יש לך בעיה שגורמת לך לאי שקט נפשי, לא אירופה תפתור אותה. אולי היא תדחה אותה בכמה שנים.

כשקוראים את דבריך, מרגישים שאתה מקבל כוח מדברים קיצוניים. אין אצלך חיים באמצע. תחשוב, אולי ניסית לעשות שינוי מקצועי קיצוני ולא אחראי מספיק? אולי שינוי קטן יותר ובטוח יותר יכול להצליח קצת יותר, בלי להסתכן בהפסד כ"כ גדול?
אולי לא צריך להתייאש מניסיון אחד, אלא לנסות שוב ושוב עד שמצליחים?

ילד צריך אבא גם כשהוא רץ אחריו הרבה פחות. האם לא היית זקוק לאביך כשהיית בן 6, 8, 10, בגיל הנעורים? אני זוכרת שהייתי זקוקה לו נואשות, אבל הוא לא היה שם בשבילי, היה מנותק מהבעת רגשות חיוביים כלפיי. תחשוב, האם אביך היה נוכח בחייך הנפשיים? האם שורש הקושי שלך לא טמון בילדותך?

אנחנו בד"כ לא חושבים על זה בכלל כשאנו מביאים ילדים, או שחושבים ההיפך הגמור, אבל האמת היא שכשאנו מביאים ילדים לעולם אנו מממשים את משמעות הקיום הרוחני שלנו, בעצם את משמעות החיים. אנו חיים בשבילם כי אלו החיים האמיתיים, ולא "מוותרים על החיים שלנו למענם".
אנחנו גדלים רוחנית כי אנו מגדלים אותם, ויוצאים מתוך עצמנו למען הזולת באמצעותם. אנחנו מחשלים את נפשנו בהתמודדות איתם. אנחנו בוראים את עצמנו כשאנו בוראים אותם לאט לאט, לאורך החיים.
כך שאפשר לחיות בהרגשה שוויתרתי על החיים למען הקשר עם הבן שלי, ואפשר לחיות בהרגשה הפוכה לחלוטין, שהרווחתי את החיים שלי כשקשרתי אותם בחייו. הכל תלוי במחשבה, בהתבוננות של עומק על החיים.
ניסית פעם לחיות חיי רוח שהעניקו משמעות לכל הקורה בעולמנו? פה בארץ יש כשלים ומידות רעות מסוג אחד, ובכל מקום אחר בעולם יש מידות רעות מסוג אחר וכשלים מסוג אחר. אין מקום שבו יש בני אנוש שחף מקשיים ובעיות, ויום אחד אנחנו עשויים להתעורר באמצע החיים, ולגלות שחיפשנו אהבה בכל העולם, ולא הבחנו שהיא היתה כל הזמן לידנו, קטנה ואמיתית כל כך...

 

[פילוסוף רוחני33]

שלום

לא רצוי לעזוב את ארץ המולדת לזמן רב. תוכל לנסות לעבוד תקופה מסוימת בארץ אחרת, לבוא לפעמים לבקר ובסוף לחזור. יש היום גם מדיות שונות שמאפשרות תקשורת מרחוק ואולי זה יכול להועיל. חשוב שתהיה עם הילד שלך שאתה אוהב, שאר הדברים פחות חשובים.
&nbsp