התייעצות עם חברי הפורום
הפגישה שלי עם המטפלת היא בטלפון כי קשה לי להגיע לפגישות. המטפלת אמרה שלא יעזור שהיא תגיד לי שאני נראה מעולה (כי היא אמרה וזה לא עוזר) ושהחשיבה שלי מאוד שלילית ואני צריך לעבוד בזה בעצמי (היא גם ביקשה שאקנה ספר ענק באורך הגלות עם תרגילים כדי ליישם בבית) הקאצ' הכי חשוב בסיפור שהיא לא יודעת את שם המשפחה שלי ובמשך החודשים שאני מטופל אצלה זה לא הפריע לה עד התקופה האחרונה שהיא ביקשה את שם המשפחה שלי (למרות שזה טיפול פרטי) וביקשה שאחזור לטיפול אצל פסיכאטר כי לדעתה יש לי פארנויה למשל בזה שאני חושב שהשתניתי במראה (היא לא חושבת שהשתניתי) יום אחד כתבתי לה שקמתי עם פנים מבוגרות ובפגישה שהייתה אצלה בקליניקה היא לא ראתה שינוי ושולחת אותי לפסיכאטר חח. היא אמרה שהתנאי להמשך הטיפול הוא לתת לה את שם המשפחה שלי וללכת לטיפול פסיכאטרי ושגם אחתום על טופס ויתור סודיות כי היא רוצה לדבר עם הרופא. העניין שהיא רוצה את שם המשפחה מהסיבה שהיא מדווחת לרשויות מס או לא יודע למי על הטיפול והיא צריכה שם מלא שלי. היא שלחה לי את הטופס שכתוב בכותרת 'תקבולים ותשלומים' ובתוכן נכתב 'שם החולה'. 'סוג הביקור', 'מספר\חש קבלה', 'ניכוי במקור', 'תשלומים (הוצאות)' וכו..' ועוד.. קצת מעליב שאני נחשב לשם החולה בהתחשב בעובדה שהיא בסך הכל פסיכולוגית קלינית שעוסקת בפסיכוטרפיה ולא רופאה פסיכאטרית או טיפול במיון בבית חולים. עוד יותר מעליב העובדה שהיא חושבת שאני צריך ללכת לפסיכאטר. גם אם אני צריך, ואני מתכוון ללכת, זה עדיין מעליב.
השאלה אם בגלל שזה טיפול פרטי אני חייב לתת לה את שם המשפחה שלי?
כמו גם, היא טוענת שטיפול משולב של פסיכאטר ושלה בה שניהם ידברו עליי זה יעזור. אני לא יודע אם אני רוצה, לא נעים לי שכותבים בתיק רפואי דברים אישיים עליי - ולרוב זה לא דברים מחמיאים ואלו בעיות שמהם אני סובל. הפסיכאטר הוא לא פרטי ושם בטח כותבים דברים אישיים בתיק הרפואי של ממסד בריאות הנפש במדינה הקטנה הזאת.
היא טוענת שהשם המשפחה הוא רק למקום שהיא מדווחת בו את שמות המטופלים אבל לא נותנת את התוכן האישי שלי. עוד היא אומרת שאם אני רוצה להמשיך את הטיפול אצלה התנאי הוא לתת שם משפחה וללכת לטיפול פסיכאטרי. כל זה קורה אחרי כמה חודשים שאני מטופל אצלה והיא לא ביקשה. היא חושבת שחל החמרה במצבי בעקבות מיילים ששלחתי לה שבעיניה מדאיגים ושליליים יותר. בפגישה האחרונה שהייתה לנו היא ביקשה מספר של מישהו מהמשפחה (אמא\אבא\אחות) כדי להתקשר במקרה חירום שבו אני מתכוון להתאבד. הסברתי לה שמה שכתבתי לה במייל זה היה מתוך מצוקה ואני כמובן לא מתכוון ואני בוחר בחיים. היא אמרה שאם אחליט לעשות משהו היא לא יודעת פרטים עליי, לא שם משפחה ולא כלום.
הדבר היותר מעצבן בשיחת טלפון שהייתה לנו שהיא פתאום התהפכה עליי והגישה שלה נהייתה ביצ'ית אליי. שאלתי אותה למה היא אנטי אליי והיא אמרה למשל על זה שכתבתי לה במייל שאני רוצה להיות שרמוטה ושתעזור לי להגשים את זה. לא הבנתי מה הבעיה, אז היא דיברה על רצון לזוגיות ואהבה שזה ריאלי. אמרתי לה שכל החברות שלי שרמוטות וספרתי לה על כל אחת כמה היא שרמוטה. ספרתי לה גם שהיו לי 2 מערכות יחסים שלא הצליחו ומאז אני כבר לא מחפש אהבה. ידידה שלי אמרה לי על זה שזכותי לא לחפש זוגיות והוסיפה שהיא חושבת שפסיכולוגית זה לא כלי עזר רק כלי הקשבה ומזמן הבינה שאין לה מה לחפש אצל הפסיכולוגיות האלו וחברים עוזרים יותר מפסיכולוגים. אני לא יודע, הגישה שלה נהייתה אנטי, הפרטים האישיים שהיא מבקשת ממני גורמים לי לחשד לפרטיות שלי שחלילה לא ידלוף דברים אישיים בכל מיני מקומות. מה אתם חושבים?
חשוב לי בנוסף לומר שלא הרגשתי שיפור בחיי בכמה חודשים שאני מטופל אצלה, אבל כן הרגיע אותי שאני נמצא במסגרת טיפולית ולכן מצבי הנפשי היה לעיתים קשה אבל לא קשה מידי כי אני נמצא במסגרת. היו גם תקופות רגועות יותר. לטיפול אצלה הגעתי אחרי שהמטפלת הקודמת הייתה אובדת עיצות איתי, הרגישה שאני תיק גדול עליה והיא רק מטפלת בתחילת דרכה והמליצה לי ללכת לנוכחית שנחשבת למקצועית. עכשיו זאת רוצה שאלך לפסיכאטר, אולי בגלל שקשה לה לטפל בי לבד? היא טוענת שבן אדם שלא רואה טוב ומתאמץ לראות טוב זה לא יעזור לו חוץ ממשקפיים ואותו דבר לגביי חושב שאני צריך טיפול פסיכאטרי כי התרופות שאני לוקח זה משהו שלוקח אותו המון שנים יותר מעשור וחושבת שצריך להוריד או לעלות מינון או להחליף תרופה. אמרתי לה שאני חושש מתופעות לוואי שיוכלו לקרות בעבודה וזה פאדיחה והיא אמרה שלרוב התופעות לוואי האלו הם פנימיות ולא רואים אותם. אני כן מתכוון ללכת לרופא פסיכאטר... מה אתם חושבים על כל הסיפור הזה?
הפגישה שלי עם המטפלת היא בטלפון כי קשה לי להגיע לפגישות. המטפלת אמרה שלא יעזור שהיא תגיד לי שאני נראה מעולה (כי היא אמרה וזה לא עוזר) ושהחשיבה שלי מאוד שלילית ואני צריך לעבוד בזה בעצמי (היא גם ביקשה שאקנה ספר ענק באורך הגלות עם תרגילים כדי ליישם בבית) הקאצ' הכי חשוב בסיפור שהיא לא יודעת את שם המשפחה שלי ובמשך החודשים שאני מטופל אצלה זה לא הפריע לה עד התקופה האחרונה שהיא ביקשה את שם המשפחה שלי (למרות שזה טיפול פרטי) וביקשה שאחזור לטיפול אצל פסיכאטר כי לדעתה יש לי פארנויה למשל בזה שאני חושב שהשתניתי במראה (היא לא חושבת שהשתניתי) יום אחד כתבתי לה שקמתי עם פנים מבוגרות ובפגישה שהייתה אצלה בקליניקה היא לא ראתה שינוי ושולחת אותי לפסיכאטר חח. היא אמרה שהתנאי להמשך הטיפול הוא לתת לה את שם המשפחה שלי וללכת לטיפול פסיכאטרי ושגם אחתום על טופס ויתור סודיות כי היא רוצה לדבר עם הרופא. העניין שהיא רוצה את שם המשפחה מהסיבה שהיא מדווחת לרשויות מס או לא יודע למי על הטיפול והיא צריכה שם מלא שלי. היא שלחה לי את הטופס שכתוב בכותרת 'תקבולים ותשלומים' ובתוכן נכתב 'שם החולה'. 'סוג הביקור', 'מספר\חש קבלה', 'ניכוי במקור', 'תשלומים (הוצאות)' וכו..' ועוד.. קצת מעליב שאני נחשב לשם החולה בהתחשב בעובדה שהיא בסך הכל פסיכולוגית קלינית שעוסקת בפסיכוטרפיה ולא רופאה פסיכאטרית או טיפול במיון בבית חולים. עוד יותר מעליב העובדה שהיא חושבת שאני צריך ללכת לפסיכאטר. גם אם אני צריך, ואני מתכוון ללכת, זה עדיין מעליב.
השאלה אם בגלל שזה טיפול פרטי אני חייב לתת לה את שם המשפחה שלי?
כמו גם, היא טוענת שטיפול משולב של פסיכאטר ושלה בה שניהם ידברו עליי זה יעזור. אני לא יודע אם אני רוצה, לא נעים לי שכותבים בתיק רפואי דברים אישיים עליי - ולרוב זה לא דברים מחמיאים ואלו בעיות שמהם אני סובל. הפסיכאטר הוא לא פרטי ושם בטח כותבים דברים אישיים בתיק הרפואי של ממסד בריאות הנפש במדינה הקטנה הזאת.
היא טוענת שהשם המשפחה הוא רק למקום שהיא מדווחת בו את שמות המטופלים אבל לא נותנת את התוכן האישי שלי. עוד היא אומרת שאם אני רוצה להמשיך את הטיפול אצלה התנאי הוא לתת שם משפחה וללכת לטיפול פסיכאטרי. כל זה קורה אחרי כמה חודשים שאני מטופל אצלה והיא לא ביקשה. היא חושבת שחל החמרה במצבי בעקבות מיילים ששלחתי לה שבעיניה מדאיגים ושליליים יותר. בפגישה האחרונה שהייתה לנו היא ביקשה מספר של מישהו מהמשפחה (אמא\אבא\אחות) כדי להתקשר במקרה חירום שבו אני מתכוון להתאבד. הסברתי לה שמה שכתבתי לה במייל זה היה מתוך מצוקה ואני כמובן לא מתכוון ואני בוחר בחיים. היא אמרה שאם אחליט לעשות משהו היא לא יודעת פרטים עליי, לא שם משפחה ולא כלום.
הדבר היותר מעצבן בשיחת טלפון שהייתה לנו שהיא פתאום התהפכה עליי והגישה שלה נהייתה ביצ'ית אליי. שאלתי אותה למה היא אנטי אליי והיא אמרה למשל על זה שכתבתי לה במייל שאני רוצה להיות שרמוטה ושתעזור לי להגשים את זה. לא הבנתי מה הבעיה, אז היא דיברה על רצון לזוגיות ואהבה שזה ריאלי. אמרתי לה שכל החברות שלי שרמוטות וספרתי לה על כל אחת כמה היא שרמוטה. ספרתי לה גם שהיו לי 2 מערכות יחסים שלא הצליחו ומאז אני כבר לא מחפש אהבה. ידידה שלי אמרה לי על זה שזכותי לא לחפש זוגיות והוסיפה שהיא חושבת שפסיכולוגית זה לא כלי עזר רק כלי הקשבה ומזמן הבינה שאין לה מה לחפש אצל הפסיכולוגיות האלו וחברים עוזרים יותר מפסיכולוגים. אני לא יודע, הגישה שלה נהייתה אנטי, הפרטים האישיים שהיא מבקשת ממני גורמים לי לחשד לפרטיות שלי שחלילה לא ידלוף דברים אישיים בכל מיני מקומות. מה אתם חושבים?
חשוב לי בנוסף לומר שלא הרגשתי שיפור בחיי בכמה חודשים שאני מטופל אצלה, אבל כן הרגיע אותי שאני נמצא במסגרת טיפולית ולכן מצבי הנפשי היה לעיתים קשה אבל לא קשה מידי כי אני נמצא במסגרת. היו גם תקופות רגועות יותר. לטיפול אצלה הגעתי אחרי שהמטפלת הקודמת הייתה אובדת עיצות איתי, הרגישה שאני תיק גדול עליה והיא רק מטפלת בתחילת דרכה והמליצה לי ללכת לנוכחית שנחשבת למקצועית. עכשיו זאת רוצה שאלך לפסיכאטר, אולי בגלל שקשה לה לטפל בי לבד? היא טוענת שבן אדם שלא רואה טוב ומתאמץ לראות טוב זה לא יעזור לו חוץ ממשקפיים ואותו דבר לגביי חושב שאני צריך טיפול פסיכאטרי כי התרופות שאני לוקח זה משהו שלוקח אותו המון שנים יותר מעשור וחושבת שצריך להוריד או לעלות מינון או להחליף תרופה. אמרתי לה שאני חושש מתופעות לוואי שיוכלו לקרות בעבודה וזה פאדיחה והיא אמרה שלרוב התופעות לוואי האלו הם פנימיות ולא רואים אותם. אני כן מתכוון ללכת לרופא פסיכאטר... מה אתם חושבים על כל הסיפור הזה?
