עדכון - בבקשה תתייחסו להודעות שלי

nike001

New member
עדכון - בבקשה תתייחסו להודעות שלי

העובדת שמביאה לי ממתקים כל משמרת שלנו, אותם ממתקים שהזקינו אותי והפכו אותי לסוג של גבר, מתגייסת בקרוב. מצד אחד זה טוב שלא יהיו ממתקים כי אני בקטע של אוכל בריא כדי לעכב את ההזדקנות, מצד שני היא חמודה והיא גם יודעת לענות ללקוחות בעייתים בצורה טובה ומשרה ביטחון למרות שהותק שלי בעבודה גם נותן לה ביטחון כך שהיא לא לבד בחנות כי אין לה פה ותק גבוה - שנינו נותנים ביטחון אחד לשני..

כשהלכתי לקנות קפה בחור חמוד שאל אותי אם יש לי מישהו להכיר לעובדת וחשבתי לעצמי שהם רמזו לי שאני אכיר אותה אבל היא נראית צעירה, אולי במראה אני מושך אותה אבל מרגיש לי שלא בטוח שירצו אותי כשידעו שאני גדול. מה שכן, כשאני מתחזה לבחורה בת 28 זה לא מפריע לגבר בן 40+ להתחיל איתי וגם כשאני הייתי נער זה אף פעם לא הפריע לגברים מבוגרים וגם מבוגרים מאוד להתחיל איתי, אז למה אני חושש והם לא?

למי שלא התעדכן - לאחרונה הבנתי (באיחור גדול) שאני בי סקסואל ולא גיי. עצוב שזה מאוחר כי הייתי חתיך הורס ובנות ניסו להשכיב אותי למרות שידעו בזמנו שאני גיי. אני מאמין שיופי אפשר לשחזר אבל בעבודה קשה מאוד.

מצחיק שאולי אלמד לאהוב את עצמי דווקא כשאהיה בוגר יותר, למשל כשאהיה בעתיד בן 30 והילך, זה עצוב כי... דווקא בשנים הצעירות והיפות היה המון שנאה עצמית למרות שנראתי מדהים!

אני חושב שהשנאה הגיע בעיקר מהבית, ההורים שעשו ועושים לי הרבה רע. אני היום נכנסתי לאתר שעושה הזמנות באיפור, וחשבתי לעצמי שאם הייתי גר בדירה משלי בטח היה לי שקט נפשי, ובטח הייתי מנסה לפתח את עניין האיפור (אני מבין יותר בקוסמטיקה מאיפור כי קוסמטיקה זה האהבה שלי ופחות איפור, אבל חושב שבאיפור יש כסף ואני לא רואה את עצמי קוסמטיקאי במכון) כי בטח היה לי שקט נפשי בדירה משלי ולא סיר לחץ שבו האמא המרוקאית והקריזיונרית עושה לי ואבא חרא של בן אדם שאלים ומשמיץ אותי מגיל 8. אפילו עובדת של מאק הציע לי לעבוד אצלם - וזה אומר הרבה. הרבה חנויות הציעו לי לעבוד אצלם.
אני חושב שאני פחות מבין באיפור אבל יודע שאם אפתח את זה בטוח אצליח באיפור, זה מצריך בעיקר שקט נפשי שאין לי אותו בבית ההורים ולמי שלא יודע - אני לא יכול להשכיר דירה כי אין מי שיעיר אותי לעבודה... שעון מעורר לא מעיר ואמא מעירה אותי לעבודה. רק במידה ויהיה לי עבודה מהבית אז אוכל להשכיר דירה כי העבודה מהבית ואהיה בוס לעצמי, אלא אם אכיר מישהו או מישהי ואגור איתם ויהיו מוכנים להעיר אותי ולא בטוח שיש אנשים כאלה.

אני מצטער שלא השכרתי דירה עם בחור חתיך שרצה אותי לזוגיות כשהייתי בן 24, אבל מצד שני אני מבין את הבעיה שיש לי בגוף שבגללה אני לא יכול להיכנס למיטה ולהתפשט לגמרי אז מבין שזה לא יכל לקרות בינינו.

אני מקווה בקרוב לאכול עוד יותר ובעיקר בריא. יש מאכלים שממש טובים לעור ואני חייב להראות טוב לתאריך מסוים כי יש לי בו אירוע חשוב.

גברים מגריינדר כמו תמיד רוצים להפגש איתי ואני כל כך רוצה וכל כך מפחד שיתאכזבו במציאות ): וזה שנים ככה! תחושת החמצה..
 

nike001

New member
אממ

כשהייתי בן 21 איפרתי מישהי והיא ממש אהבה את זה ואפילו החבר שלה שאל מי איפר אותה כי זה כל כך יפה. בגיל 21 הייתי מתעסק באיפור ככה ומאז הפסקתי, אז אני יודע שאם אחזור לזה ואתעמק בזה אוכל לפתח את זה שוב.
&nbsp
איפרתי את אותה בחורה בצורה מלאה - הכל: הצללות והארות, צלליות מעושן, אודם, תוחם, מייק אפ וכו'... ממש איפור מלא. בהכל הייתי טוב אני רק זוכר שאיילנר היה לי קצת קשה בזמנו. אז יש לי את זה אם אני רואה..
&nbsp
אני רואה בחור בערך בן גילי שהוא מעצב שיער ומאפר והוא חי ממש טוב - וואלה החיים חייכו לו, הוא לא עבר את החיים הקשים שעברתי שגרמו לי להיות איפה שאני היום בחיים שזה התקדמות מבעבר אבל לא מספיק, אני יודע שאני גם יכול להצליח, רק צריך תנאים נוחים אני פשוט סובל..
 

MindfullEye

New member
"רק צריך תנאים נוחים"

ומשכנתא בלי ריבית. בטבע מי ששורד הוא לא החזק או היפה, זה מי שיודע להתאים את עצמו לסביבה שלו. אפרופו איפור והסוואה...

אתה כותב שהדבר היחיד שמפריד ממך ובין הצלחה זה שעון מעורר טוב. אבל...
תשאל את עצמך רגע...
כמה אתה משלם שכר דירה?
כמה שילמת בחודשים האחרונים חשמל, מים, ארנונה?
כמה פעמים הלכת לסופר? וכמה מהם עם כסף שלך?
כמה פעמים בשבוע אתה אתה עושה כביסה?

ומה הנקודה? שאתה סובל בעיקר מראיית עולם שהיא חרא. אני לא אומר שההורים שלך הם מלאכים מחד ולא שהם השטן בהתגלמותו. כמו אצל רובנו, הם נופלים איפשהו שם באמצע. כמו רובם, ברבות השנים הם מסתכלים על ההתנהגות שלהם ואיך היא אולי השפיעה על מי שאתה היום, ואוכלים את עצמם. מכים על חטא. במיוחד לגבי אמא שלך זכור לי שפעם כתבת - שכן יש לה את ההסתכלות הזו על עצמה.

אני לא מדבר על הנקודה שאם חשבת קצת על השאלות ששאלתי, בטח הגעת למסקנה שאתה לא רק 'חייב' להורים את העובדה שהחליטו לתת לך חיים, אלא גם את העובדה שהם כרגע מקיימים אותם - בלי שום חוק (מהמשפט או מהתורה) שמחייב אותם. פשוט ככה.

אני אתייחס גם לעניין של הממתקים סתם כדי להראות לך ששוב יש לך כשל בחשיבה. הממתקים כמו שאתה מבין היא מתנה. מהרגע שקיבלת (וראוי, לשם הנימוס, לקבל) אתה יכול לעשות איתה מה שאתה רוצה. זה שאתה בוחר לפתוח את העטיפה, להכניס לפה, ללעוס (כל אלה פעולות רצוניות) ואז לעכל ולבנות מהם תאי שומן (פעולות פחות רצוניות) זו האחריות שלך.

אתה מבין חלק מהדברים האלה, למשל כשאתה כותב "אם אני אתעמק בזה" וכו' וכו', וזה טוב. אתה לא נטול תקווה או יכולת לעזור לעצמך. וזה הדבר היחיד שיציל אותך.

התחום הזה שאתה מתאר הוא מקצוע שנשמע טוב, מכניס, עושה לך טוב, עושה לאחרים טוב ולדעתי אתה יכול או ללמוד את זה עצמאית או להשקיע בקורס שהפלוס שבו זה שיש תעודה, עד כמה שהיא שווה בתחום. כי כסף מסובב את העולם וכבר כתבתי לך את זה פעם כשכתבת על עבודה מהבית. מעטות הן אפשרויות התעסוקה מהבית, ומכניסות עוד פחות. הייתי הולך על זה. כי הבסיס שיש לך מההורים, לפחות מהאמא וההשפעה שלה, הוא טוב ואתה צריך להבין את זה לא בשבילם אלא בשבילך. כי כמו שאמרתי יש לך ראיית עולם שלילית שלא תואמת את המציאות, וברור שאם אני אדמיין שבמקום בדירה נורמלית אני חי במעורה עם עטלפים, אני בסופו של דבר אאמין בזה וזה יפגע לי בבריאות...
 

nike001

New member
אתה כותב דברים יפים, אבל הגישה שלך נוראה

משהו בגישה שלך... פחות מחבק, עוטף, תומך, מעודד.
התוכן בסדר אבל הגישה פחות. אני לא יכול להכריח אותך לשנות גישה אם זה לא בא בטבעי ומניח שגם אתה לא מעוניין (אולי כי אני לא במגדר הנכון בשבילך?
בטח לבחורה שאתה בעניין שלה היית מתנסח אחרת - רק משהר
)
&nbsp
למשל, קצת אמפטיה להבין שבתור שמן לשעבר להגיד 'לא' לממתקים זה לא קל בפרט שביקשתי ממנה להפסיק להציע כי הרי בטוח אני אגיד 'כן' - אבל זה משהו שכנראה אתה לא רוצה להבין. מבחינתך זה מתנה ואני יכול להחליט מה לעשות. אז רק הערב, אחרי חודשים שלא עשיתי זאת - נתתי את הבמבה עם שוקולד בפנים למישהי אחרת. אבל לקח לי חודשים לעשות את זה ובדר"כ היא מציע לי במשמרת עצמה שאני פשוט לא מחביא אלא ישר אוכל וזה כל כך טעים ומפתה.
&nbsp
העניין עם ההתעמקות - תודה, נכון זה יכול להציל אותי.
&nbsp
איך תציע לי לשנות את החשיבה השלילית? האם היית פעם במקום כזה ומה עזר לך לצאת מזה?
&nbsp
ולא כל כך הבנתי - אתה חושב שההורים שלי הצליחו להבין שהבעיות שלי נגרמו גם מהם - מה הפירוש 'מכים על חטא'?
&nbsp
 

nike001

New member
אגב, לרוב אני מסתדר יותר טוב עם הבנות

כי הגישה שלהן אליי היא מתוקה. יכול להיות שיש גם גברים שיוכלו לתת לי את זה אבל פשוט זה לרוב לא הסתדר עד היום. יכול להיות שהקשר הלקוי עם אבא שלי (עוד מילדות ועד היום) גורם לי לחסימה הזאת עם גברים.
הידיד הנוכחי מהקהילה פשוט נוראי - מרוכז בעצמו וזורק לי עקיצות שפוגעות בי ושיחות טלפון איתו גורמות לי הרגשה רעה.
ידיד אחר מהקהילה לשעבר גם היה נוראי - היה מקנא בי (אמר לי את זה במפורש) בזה שאני יפה (והוא לא) וכל שיחת טלפון איתו הייתי יוצא יותר מרוקן ומרגיש רע.
אחרים הם יותר סבבה, אבל גם לרוב הקשר ישר מגיע למין שהם רוצים ממני. אני מניח שיש גברים מהקהילה שיסתדרו איתי - אבל זה פשוט לא קורה. אולי עמוק בפנים אני באמת מעדיף קשר עם בחורה. לא יודע. סתם משתף ונסחף בכתיבה..
 

nike001

New member
אבל רק שתדע

לפני שתחליט לברוח ממני (בבקשה לא
) - תדע שאני מחבב אותך בפורום. למרות הכל.
אני חושב שאתה בחור מקסים..
 

MindfullEye

New member
תודה


הגישה שלי לא קשורה למגדר. לא במישרין. פורום מסוג זה הוא לא המקום להכרויות רומנטיות ומי שחושב או חושבת אחרת שיבושם להם. ועד כמה שהעדות שלי שווה - זו מהות הדברים שאני חושב ואומר לנשים במעגלים שלי, ספציפית אלו שצריכות לפעמים קצת "להתעורר על החיים שלהן", קצת ניעור - לא מרוע אלא כדי להבין שהאדון לגורלך הוא אתה או את.
&nbsp
אני מברך אותך על הצעד הזה שכתבת ועשית זה ברור שזה קשה, גם לי בעבר היו בעיות במשקל עד כדי הפרעת אכילה (משקל גבוה שירד למשקל מאוד נמוך למשך כמה שנים). כל אדם מוצא את הדרך שלו להתמודד עם הדימוי גוף. חלק דווקא ילכו למקום הקיצוני של בודיבילדינג, חלק ילכו למקום של, נגיד, להפוך לטבחים בעצמם. ועוד ועוד.
&nbsp
לגבי ההורים שלך אני שוב מדגיש שלא באתי לסנג'ר עליהם. בוודאי שלא אם מה שאתה מתאר על אבא שלך הוא נכון ומדוייק. התעללות בילדות זה לא דבר שאפשר לקבל או לסלוח בקלות, אז לשם הדיון תתמקד באמא שלך. אני אומר שהיא עושה את כל הדברים שהיא עושה, את הקריזות, מאהבה. ומדאגה. לא מרוע, ולא מרצון להלחיץ. וכשזה בא מהמקום של אהבה אז אתה יכול לראות את הבית שלך - המקום הפיזי - כמקום אוהב. כבסיס, ולא כמשהו שהמשימה שלך היא לברוח ממנו. כי זה - מאוד קשה כרגע. לא רק לך, להרבה אנשים מתחת לגיל 30. באיטליה שליש מהאנשים בני 30+ חיים עדיין בבית של ההורים. זה לא בושה במידה ואתה תורם את חלקך במטלות, כלכלית.
&nbsp
האופציה של תל-אביב בגלל זה היא קשה. כאילו, יכול להיות שיקרה איזה נס ושתצליח לתמרן בין לפחות 2 עבודות + מטלות כדי לתפקד ולהראות בנאדם (שזה אומר גם לישון בין לבין) אבל למה לדעתי כרגע זה מיותר בשבילך.
האופציה השנייה היא הוסטל במסגרת סל שיקום (או דיור מוגן ברמה כזו או אחרת של תמיכה). זו גם אופציה וצעד לעצמאות. וגם לה יש יתרונות וחסרונות...
&nbsp
אבל הנקודה העיקרית שלי זה שצריך ללמוד לראות את הטוב. לכל האנשים יש כאסח עם ההורים בשלב כזה או אחר של החיים. אצל חלק מהאנשים זה לא יפתר כי ההורים שלהם הם לא אידיאלים בלשון המעטה. כי ההורים שלהם הם נרקסיסטיים, או מתעללים, לא פנויים רגשית, או תלויים פיזית (בסמים\אלכוהול\התמכרות). המצב שלך לא נשמע שהוא שם ויוקל עלייך להבין את זה. זה יקח זמן. אני הבנתי את זה בטיפול DBT.
&nbsp
לגבי המחשבות השליליות, מה שלי הכי עזר זה עשייה. ספציפית עבודה שלקחה לי הרבה שעות מהיממה ולא השאירה לי מקום או משאבים לחשוב אחריה. תחביב טוב גם יכול להיות. לימודים.
יש אנשים שאומרים שטיפול פסיכולוגי עזר להם, וזה גם נכון אבל אני מצאתי שהחיים שלי התקדמו הכי הרבה כשאני עשיתי משהו בין פגישה טיפולית אחת לשנייה. לימודים, עבודה וכו'.
&nbsp
לסיום אני כן מתנצל על הסגנון שלי כלפייך לפעמים. לפעמים אני חושב עם ראוי לי שאכתוב וקשה שלא לכתוב כי החיים שלך והבעיות שלך כן מעניינות. חלק מהדברים אני ראיתי בחיים שלי, וחלק מהדברים זרים לי לחלוטין. אבל עדיין...
&nbsp
שיהיה אחלה יום

&nbsp
 
למעלה