הי. רוצה לשתף אתכם בשיר שכתבתי.

[שחר חרישי]

תודה, עדי

 

[שחר חרישי]

הי. רוצה לשתף אתכם בשיר שכתבתי.

אני לא בטוחה אם כתבתי אותו יותר כתוצאה מחוויה אמיתית או יותר כ-wishful thinking. בכל אופן, בא לי לשתף. בנוגע לתגובות - אני הולכת הפעם לאמץ את הגישה של בילי ולנסות לשלוט במעט בתגובות שיגיעו. ולבקש בבקשה כנה - שמי שלא אוהב אותי - לא יגיב לי. השיר בהודעה שאשרשר.

 

[שחר חרישי]

אנפה

אנפה קלה
את תצנחי עלי חרש
כטל על שדה, כפורסת ברכה
ברפרוף כנפי רוך את תסוכי עלי
את תפיסי את בוהק האור הנורא.
ובחום העדין שבסתר כנפייך
בנעימות הדמומה בין פעימה לפעימה
אוכל למצוא לי
שמיים חומלים יותר
אוכל למצוא בי
מעט
שלוה

 

[הקוסמת הורודה]

מקסים

 

[שחר חרישי]

תודה...

 

[סהר-תמיכה]

רוך והגנה של אנפה

היי שחר חרישי,
האנפה הזו כל כך עדינה וחומלת ,נעים בין כנפיה להיות ,להקשיב לפעימות ליבה ולחוש מוגנת...
אנפה הזו מצליחה למנוע מהאור הבוהק והכואב להיכנס...היא מרככת אותו ואז בין כנפיה אפשר למצוא מרגוע ושלווה.
האנפה הזו כל כך עדינה ורכה מצד אחד ומצד שני שקטה ובוטחת מקרינה גם חוזק, ניתן לסמוך על ההגנה שלה...
אשמח למצוא כזו אנפה לעצמי...
מאחלת לך לילה שקט ורגוע ותודה על השיר הענוג, מתנדבת סה"ר

 

[שחר חרישי]

חחח גם אני לא בטוחה שבאת "מצאתי"

זה תיאור של חויה חד פעמית כזאת, שפתאום חויתי רגשות שאני לגמרי לא רגילה לחוות. כמו נעימות. וכמו ביטחון ןהגנה. וכמו חום שקט, שלא צריך להילחם עליו. שהוא פשוט שם. באמת הלוואי ש"אנפה" כזאת היתה זמינה לי כל הזמן!...

 

[supersonic777]

נאה נאה...

קצת מזכיר את ביאליק...

 

[שחר חרישי]

וואלה?

מה, "הכניסיני תחת כנפך"?

 

[supersonic777]

משהו בסגנון... אבל מזה משנה

העיקר הכוונה...

 

[שחר חרישי]

סתם מעניין אותי מה זה הזכיר לך

אני לא בקיאה בשירתו של ביאליק, מעבר למה שלמדתי בתיכון

 

[supersonic777]

גמאני לא.לפחות מה שזכרתי

ככה השירים שלו מתחילים.
אניה,ציפור...

 

[שחר חרישי]

שגיאת הקלדה

תצנחי אלי, לא עלי

 

[אופירA]

זה מסתדר יותר כשזה לא שגיאה.

אלי פחות מסתדר מאשר עלי.
גם הדימוי שמתחת מדבר על "על".

הכתיבה שלך יפהפיה. אבל כמו שאת זוכרת, עם הרעיון אנו מתווכחות כל הזמן. אני לא מסכימה איתך.
לא רוצה אנפה חומלת שתסוכך. אני רוצה להגיע לשלווה מתוך עצמי באמת מתוך עצמי, בלי מתווכים שאינם שייכים לי היום. הם היו שייכים בעבר, בעבר היה מתאים שאמא אנפה תפרוש עלי כפי ותסוכך. אבל היום זה לא מתאים, אפילו לילדה שבי זה לא מתאים.
אני רוצה לראות שמיים חומלים באמצעות זה שאסיר את החסימה מהמבט שלי, והוא יהיה זך וצלול. השמיים חומלים כל הזמן, רק לי זה מסונוור. לא רוצה משקפיים של אנפה. אשליה של אנפה. רוצה לראות באמת, מתוך מבט אמיתי ששום כאב לא מסתיר אותו.

אני רוצה להבריא מתוך כוח, לא בזכות רחמים שלא קשורים למי שכבר מזמן אינה ילדה אלא לוחמת גיבורה. זו המהות האמיתית שלי. בה אני שמחה.

 

[שחר חרישי]

הממ... את יודעת מה? יש עוד משהו שכתבתי לעצמי.

אולי יהיה לך מה להגיד לי עליו...

אפתח שרשור נפרד.

 

[פילוסוף רוחני33]

שלום

נראה כשיר מבולבל קצת, גם האנפה העדינה ויחד עם זה גם המלה הצורמת "נורא", אבל התיאור של הציפור העדינה והרכה ביחד השמיים הגדולים והחומלים מרגש ומענג. גם רעיון השמיים מעניין כי הם גדולים ומכילים הרבה מבחינה רגשית. אני לא בטוח שברכה היא מלה מתאימה לכאן.
&nbsp

 

[שחר חרישי]

תודה פילו.

והמילה נורא מאוד מתאימה דווקא...

 

[devil duck]

אני רק רוצה להגיד

שזה שמישהו לא הגיב לא אומר שהוא לא אוהב אותך!

 

[שחר חרישי]

תודה, ברווזון!

זו לא היתה בדיקת אהבה

 

[devil duck]

אומרים אהבה יש בעולם

מה זאת אהבה..