קשה לי - אזהרת טריגר
אני קצת מתגעגעת לפגישה ולשיחה עם המטפלת
מצד שני קשה לי בהן.
מצד אחד הייתי מאוד רוצה לשוחח עם מישהו
מצד שני לעיתים לאחר שאני משוחחת קשה לי יותר
אני חושבת כל הזמן על המוות
גם של אנשים שאני מכירה כיום ושאני אוהבת שיתכן וימותו לפניי
וגם אנשים שאכיר בעתיד עלולים למות לפניי, אז בשביל מה לטרוח
מצד אחד, לא טוב לי להיות לבד
מצד שני, כשאני לא לבד, אני מרגישה יותר גרוע.
קשה לי כשהמטפלת שלי נחמדה אלי
וקשה לי גם כשהיא לא
חברה אמרה לי אתמול, שהיא חושבת להתאבד על פסי רכבת
ואחר כך אמרה "בצחוק". היא שיתפה אותי בכמה מהקשיים שהיו לה ושיש לה. אותי הם אינם מצחיקים.- גם לא בדיחה על התאבדות.
זה קצת העציב אותי
אני מרגישה כל כך לבד
אמרתי לחברה לעבודה שהגעתי כשאני מרגישה לא טוב
והיא אמרה "אז למה הגעת, אם מרגישים לא טוב נשארים בבית"
כשדיברתי לפני איזה זמן עם מישהו קרוב על נושא מאוד רגיש שמטריד אותי
וסיפרתי איך אני מתמודדת הוא זלזל בכל דבר שאמרתי
מדובר בדברים רגשיים שהייתי עושה וגרמו לי להרגשה טובה ועכשיו נראים מטופשים בעיני
מישהו קרוב שאהבתי נפטר, ורציתי להגיע לקבר לאזכרה יחד עם המשפחה
הוא אמר שזה טיפשי שאותו אדם כבר מת ושאל אם אני מאמינה בנשמות וכאלה..
ניסה 'להסביר' לי שהתולעים סביר להניח כבר אכלו את הגופה לפחות חלקית
ובאופן כללי התייחס למחשבה שלי כמטופשת מאוד כאילו שאני מתכוונת להגיע ו'לתקשר' עם הגופה.
היה מדובר בעניין רגשי, כשנפגשים עם המשפחה לפעמים מעלים זכרונות וגעגועים לאדם שנפטר, משתפים בחוויות שעברנו ביחד, קוראים לפעמים תהילים ביחד כולל הגברים החילוניים ששמים על עצמם כיפה לפעמים ומחכים בנימוס
יש שמדליקים נר על או בסמוך לקבר לזכרו
אני קצת מתגעגעת לפגישה ולשיחה עם המטפלת
מצד שני קשה לי בהן.
מצד אחד הייתי מאוד רוצה לשוחח עם מישהו
מצד שני לעיתים לאחר שאני משוחחת קשה לי יותר
אני חושבת כל הזמן על המוות
גם של אנשים שאני מכירה כיום ושאני אוהבת שיתכן וימותו לפניי
וגם אנשים שאכיר בעתיד עלולים למות לפניי, אז בשביל מה לטרוח
מצד אחד, לא טוב לי להיות לבד
מצד שני, כשאני לא לבד, אני מרגישה יותר גרוע.
קשה לי כשהמטפלת שלי נחמדה אלי
וקשה לי גם כשהיא לא
חברה אמרה לי אתמול, שהיא חושבת להתאבד על פסי רכבת
ואחר כך אמרה "בצחוק". היא שיתפה אותי בכמה מהקשיים שהיו לה ושיש לה. אותי הם אינם מצחיקים.- גם לא בדיחה על התאבדות.
זה קצת העציב אותי
אני מרגישה כל כך לבד
אמרתי לחברה לעבודה שהגעתי כשאני מרגישה לא טוב
והיא אמרה "אז למה הגעת, אם מרגישים לא טוב נשארים בבית"
כשדיברתי לפני איזה זמן עם מישהו קרוב על נושא מאוד רגיש שמטריד אותי
וסיפרתי איך אני מתמודדת הוא זלזל בכל דבר שאמרתי
מדובר בדברים רגשיים שהייתי עושה וגרמו לי להרגשה טובה ועכשיו נראים מטופשים בעיני
מישהו קרוב שאהבתי נפטר, ורציתי להגיע לקבר לאזכרה יחד עם המשפחה
הוא אמר שזה טיפשי שאותו אדם כבר מת ושאל אם אני מאמינה בנשמות וכאלה..
ניסה 'להסביר' לי שהתולעים סביר להניח כבר אכלו את הגופה לפחות חלקית
ובאופן כללי התייחס למחשבה שלי כמטופשת מאוד כאילו שאני מתכוונת להגיע ו'לתקשר' עם הגופה.
היה מדובר בעניין רגשי, כשנפגשים עם המשפחה לפעמים מעלים זכרונות וגעגועים לאדם שנפטר, משתפים בחוויות שעברנו ביחד, קוראים לפעמים תהילים ביחד כולל הגברים החילוניים ששמים על עצמם כיפה לפעמים ומחכים בנימוס
יש שמדליקים נר על או בסמוך לקבר לזכרו
