יחס גרוע ממנהלת

יחס גרוע ממנהלת

אני עובדת כבר לא מעט שנים אותו מקום עבודה, כשבמשך בערך חצי מהתקופה הזו אני עובדת במחלקה הנוכחית שלי. את מנהלת המחלקה הכרתי עוד לפני כן, והיחסים שלנו היו נעימים - אין לי איתה קשר מקצועי ישיר, אבל כן יוצא לנו להגיד שלום שלום במסדרון או לאכול יחד צהרים ולשוחח סמול טוק אם במקרה שתינו אוכלות בקפיטריה באותו זמן (לרוב כחלק מקבוצה גדולה יותר).

לפני כמה חודשים, במשך בערך שבוע או שבועיים בכל פעם שנפגשנו במסדרון, היא לא יצרה איתי קשר עין. אני מודה שה גרם לי לחשש מכיוון שהיו שמועות על קיצוצים בכוח האדם של החברה, אבל בסופו של דבר לא היו אצלנו פיטורים, ולאחר אותה תקופה היחס של המנהלת כלפי חזר לקדמותו.

לפני כמה ימים חזרתי מחופשה בחו"ל, ותאום אני מקבלת מהמנלת את אותו יחס מתעלם, ואפילו באופן יותר בולט - כמו למשל אתמול כשחלפנו אחת על פני השניה במסדרון היא פשוט נענעה את הראש מצד לצד כאילו היא מאוכזבת ממני על משהו. העניין הוא - שלא ממש ברור לי למה ומדוע, ואף אד לא משוחח איתי על כלום כך שלא ממש ברור לי מה קורה - ואני מרגישה שזה ממש מכניס אותי למתח ולחרדות (עד כדי קושי לישון בלילה).

מה אפשר לעשות במצב כזה?
 

אופירA

New member
מנהל
בואי נחשוב ביחד -

אני לא מכירה אותך ולא את המנהלת שלך, ולא ראיתי את הסיטואציות שאת מתארת, ולא יודעת מה קורה במחלקה שלכם מבחינה עסקית.
לכן אני מעלה אפשרויות, ותכווני אותי מה נראה לך נכון.

לא סביר לי שמנהלת מחלקה מבטאת שביעות רצון או אי שביעות רצון מעובדיה ע"י פרצופים במסדרונות. זו לא התנהגות בוגרת ועניינית. אם יש בעיה, מדברים עליה עם העובד, מעבירים לו איזה מסר.
הגיוני שכיוון שהמנהלת אינה חברה שלך, היא לא עסוקה בלחשוב עלייך, אלא חושבת על העניינים שלה, וכאשר משהו מטריד אותה, היא לא מסתכלת עלייך ולא נחמדה אלייך. אולי בגלל זה את חושבת שזה מכוון כלפייך, אבל אין שום קשר.
יש לך הוכחה מסוימת לכך מהמקרה הקודם, שאחרי שהמתח בחברה נגמר, המנהלת חזרה להיות נחמדה. לפני כן היא כנראה היתה מוטרדת וכנראה לא נחמדה לאף אחד.

אולי את אדם שמצפה ליחס ואישור מהסביבה, ובעיקר מדמויות סמכותיות, ולכן לוקחת אישית כל התייחסות מתעלמת שאינה קשורה אלייך בכלל.
אם כן, ולא ידוע לך על פשלות רציניות שעשית בעבודה והערות שקיבלת מממונים עלייך לאחרונה - הסבירי לעצמך שהדברים לא קשורים אלייך, וצריך לזרום עם מצבי רוח משתנים של ממונים ומנהלים בתקופות מסוימות.
אמרי לעצמך שרוב הסיכויים שזה רק דמיון שלך, והסיחי דעתך מהמחשבות על כך, כדי שתוכלי לישון טוב יותר בלילה.

לפעמים אנו מאוד מוטרדים מפני שאיננו יכולים לדעת את האמת ואין לנו וודאות בנוגע לסיטואציה מסוימת. אבל אנו צריכים לזכור שברוב המקרים אין לנו וודאות בחיים, ובכל זאת אנו יכולים לבחור להיות שלווים וסבלניים, עד שתהיה לנו וודאות.
שלווים וסבלניים לפחות ברמה של לישון בלילה, גם אם יש לנו איזה חשד רחוק בנוגע למשהו.
לכן כל עוד אין לך שום הוכחה לחוסר שביעות רצון של המנהלת ממך, רק חשד רחוק - הסבירי לעצמך שסביר יותר שהיא מוטרדת מעניינים שלה, ואין לה סבלנות כרגע להיות נחמדה, וחכי בסבלנות ובשלווה עד שיתבררו לך עוד נתונים ופרטים שיסירו או יחזקו את חשדותייך.
 
תודה אופירה...

את צודקת לגבי נושא האישור, רק יש לי כמה נקודות שארצה לחדד.

קודם כל - היחס המוזר שלה הוא כלפי בלבד. לאנשים אחרים היא מתייחסת באופן חביב כרגיל. מעבר לכך, אני לא מצפה ליחס חברותי אלא למשהו שנראה בעיני בסיסי מאוד - קשר עין, להגיד לי שלום כשהיא עוברת מולי במסדרון במקרה, וכו'.

התקופה הנוכחית היא גם תקופה שבה מתחילים לדון אצלנו בהערכות השנתיות של העובדים. אני בשנה האחרונה עובדת במין קונסטלציה לא שגרתית - המנהל שלי אמנם יושב בארץ, אבל אני עובדת כחלק מצוות משימה מסוים שהמנהל המקצועי של המשימה ועוד כמה מהאנשם יושבים בחו"ל. במצב כזה, אני לא בטוחה עד כמה הערות והארות לגבי ההתנהלות שלי יגיעו באופן ישיר ושוטף אלי - וייתכן שהן יעלו בעצם לדיון רק לקראת ההערכות המקצועיות.

מעבר לכך, היה לי פני כמה חודשים תקרית לא נעימה בעבודה: אני שמנה, וקולגה אחרת שהתחילה להרזות באופן מרשים החליטה להתנהל כמו "חוזרת בתשובה" ממוצעת ולהתחיל לייעץ לי מה לעשות, למרות שהערתי לה כמה פעמים שאני עובדת עם דיאטנית ומאמנת כושר ומעדיפה לפעול לפי התוכנית שלהן (שסותרת חלק גדול מהדברים שהיא ניסתה לייעץ לי). עם הזמן חלק מההערות שלה נשמעו לי פחות ופחות כמו רצון לעזור ויותר ויותר כמו רצון שלה להאדיר את עצמה ואת התהליך שלה, עד שיום אחד הגבתי אליה בעצבים - ולדעתי קולגות שהיו עדים לתקרית ראו בזה תגובה לא במקום שלי, ולא את המצב הכולל שבו היא מנסה להאדיר את עצמה.
 

אופירA

New member
מנהל
ביטחון עצמי זה דבר חשוב מאוד בחיים

בעבודה, בזוגיות, בכל דבר בחיים.
מדברייך צפה ועולה בי תחושה שאת סובלת בכל התחומים מחוסר ביטחון עצמי. וזו הסיבה לצורך שלך באישור מהזולת.
זה משהו שצריך ללמוד להעלות אותו בגדול - בעזרת טיפול פסיכולוגי, אימון, סדנאות, מודעות עצמית, והרבה עבודה עצמית בעקבות הכלים שתרכשי.
זו הבעיה שמעיבה על חייך ולא המנהלת האנטיפטית או הקולגה המציקה.

בד"כ, לסביבה קשה להיות אמפתי ולסבול אנשים שזקוקים לצורך באישור סביבתי. מאוד יכול להיות שאכן המנהלת לא מחבבת אותך, עקב תכונה זו שלך.
תביני שאם זה נכון, המנהלת מגיבה בעצם להתנהגות שלך, שמצפה ממנה לאישור באופן קבוע, כאשר לה לא בא להיות הפסיכולוגית שלך. את משדרת את זה בסמול טוקס, בשפת הגוף שלך. את לא מרגישה בזה, אבל מודעת לכך שזה קיים בתוכך. אז אנשים מרגישים את זה.
והקולגה גם היא מרשה לעצמה להיטפל למשקלך בגלל זה. התגובות שלך לדבריה משדרות לה את הרצון שלך שהיא תתן לך אישור ותסכים עם דעתך. יש דרכים אסרטיביות ונחמדות לחתוך את השיח על המשקל כבר בפעם השנייה (ואפילו הראשונה) שהיא מנסה לדון בזה. התפרצת בגלל התסכול והכעס שלך על כך שהיא לא נתנה לך את האישור המיוחל, ואולי בגלל זה הקולגות האחרים לא ראו את זה בעין יפה (ואולי בכלל נדמה היה לך שזו היתה תגובתם. מה הם אמרו לך?).

בכל אופן, קשה לי להאמין שמישהו יפטר עובד טוב של שנים רבות, בגלל האישיות שלו. זה אני אומרת מניסיון - בצעירותי היה קשה מאוד להסתדר איתי אישיותית, אבל בעבודה תמיד הסתדרו בגלל היכולות היצרניות שלי.
 
לגבי הבטחון העצמי והמנהלת אני מסכימה איתך...

למרות שאנחנו מכירות כבר לא מעט שנים כך שהתגובה שלה קצת מאוחרת.

רק לגבי הקולגה: היא זו שב"תהליך הרזיה" (למרות שאני גם עובדת עם דיאטנית כרגע, הטיפול מתמקד יותר בשינוי הרגלים ולכן יש ירידה אבל היא איטית ולא בה אנחנו מתמקדות), ולדעתי היא זו שמחפשת את האישור או הנצחון עלי, ולא להיפך. אני רק מנסה להתרחק מהאנרגיות השליליות שהיא משדרת בנושא, אבל ללא הצלחה.
 
"חוסר בטחון" עוד מינוח שאף אחד לא מסוגל לפרק או לנמק

כמו חרדה ביישנות עצבות.. זורקים לחלל מינוח מגושם ומצפים שנזדהה סביבו?
"לחברה קשה לסבול צורך באישור חברתי" ? זה כבר משפט מחוזי..
יש כאן עניין בין נשים ולמרות שקוראים כאן גברים אף אחת לא מנסה לשאול
האם אין מתח מיני כלשהוא שמשנה את התמונה?
שפת גוף אומרת המון הרבה יותר מדיבורים ותחושות הן לגיטימיות
ולא תלויות בחסכים שלנו. עצם הנסיון להטיל חסכים על השואלת הוא תוקפנות
שמחמירה את תחושתה הרעה, בצדק כלפי חוסר יחס מהמנהלת שלה.
למה תמיד להאשים את השואלת ולתת תחושה שהנשים סביבה
ניתנות למניפולציה ע"י תשובה "שתחתוך" אותן? ומה אח"כ האם
אותה תשובה לא תגרור כעס או זלזול לטווח ארוך?
הנחת שיש לה בעיה באישיות ועל כך בעצם מתיחסים אליה
והעפת במחי יד כל התיחסות פרגמטית לאינטרסים ומשמעויות
יצריות רבות ושונות . הכל זה אופי אישיות ומענה לשון כאילו?
אז כן הבעיה שלך שאת יותר מדי וורבלית ופחות מחוברת ליצרים וצרכים.
בתכלס הכל חוץ מאופי ואישיות משחק כאן. חיי מין זוגיות אינטריגות
מקצועיות שאין לנו קצה חוט לגביהן. כשהאינטרסים הללו משיקים
כל הבטחון והאופי אפילו לא עולים לדיון...
 

supersonic777

New member
אם ה"אישור חברתי" הפך...

למשפט מחוזי,אולי נעלה אותו לארצי ואחכ לעליון...
&nbsp
 

בילי79

New member
מצבך מורכב

לפי דעתי, דבר ראשון עלייך לעבוד על בעיית העצבים שיש לך.
אם זה על ידי ספורט או עזרה אחרת כפי שאופירה הזכירה- שיכולה להיות מקצועית ומשולבת עם עבודה עצמית ובכל טווח האפשרויות ביניהן.

שנית, לגבי אותה קולגה- הייתי מציעה לך להתנצל בפניה על ההתפרצות שלך (שאולי גם הביכה אותה), רצוי ב4 עיניים ואפילו בטלפון אם את מרגישה בנוח, ולומר לה בכנות שמדובר בנושא רגיש עבורך ושאת מעריכה את הכוונה הטובה שלה, אך מכיוון שהדיון ביניכם בנושא הזה גרם לך בעבר להתנהג בצורה לא עניינית, את מבקשת ממנה שלא להעלות את הנושאים במהלך העבודה השוטפת.

ובנוסף הייתי מציעה לך לאחר או במקביל לפעולות הללו, באופן זמני תורידי את כל הציפיות שיש או היו לך מהמנהלת שלך. תקחי בחשבון שהיא תמשיך להתנהג כלפייך בדרך מוזרה לפני כל יום עבודה שלכן ביחד ותנסי לעבוד על עצמך לא להיפגע.
לאחר חודש או חדשיים שאין שום התפרצות מביכה, אם עדיין את מרגישה חוסר נוחות איתה, תבקשי לשוחח איתה שיחה אישית ותעלי את הנושא בפניה.


אגב, אחד הדברים שיכולים לתרום לך לדעתי הוא הפורום.
שלמרות כל החסרונות שיש בו (ויש בו) מהווה סביבה בטוחה יחסית
מכיוון שמדובר באנשים שרובם אנונימיים אחד לשני, וכמו כן יש כאן ניהול רגיש ואיכפתי. ותוכלי לשמוע כאן גם עצות אם תבקשי, וגם לשתף, וגם להרגיש שאת לא היחידה עם מועקות..
את מוזמנת להישאר בפורום ולהמשיך לשתף ולהשתתף.
 
לודה על ההזמנה...

לגבי אותה קולגה: התחושה שלי הי שהיא עצם התגרתה בי כדי להביא אותי למצב כזה של התפרצות, ולא מדובר על מישהי כזו תמימה ומסכנה... לכן אני לא יכולה להביא את עצמי להתנצל בפניה.
 

11abcdefg

New member
אם זה כל כך מפריע לך

מה עם לשאול אותה?
משהו כמו אני מרגישה לאחרונה שמשהו ביחסים שלנו השתנה... אולי תגלי משהו חדש ואולי תגלי שזה בכלל לא קשור אליך.
 
שלום

בעבודה חשוב להשקיע היטב וברצינות כדי לבצע אותה ביעילות, להצליח בה ולהתקדם. ככל שתעבדי היטב, יעריכו אותך. מצב העבודה וצרכי המנהלים משתנה לפעמים וודאי גם בתכיפות. אני מניח שאפשר למצוא זמן לדבר עם המנהלת ולבקש ממנה חוות דעת כללית על הדרך שאת עובדת בזמן האחרון. אולי תגיד לך שיש לך במה להשתפר ותכיר לך אפשרויות שיפור שלא הבחנת בהן. אולי גם אפשר לקבוע שיחה אתה ולדבר אתה על הכול.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
שינוי פתאומי...

שלום יקירה,

את מתארת מצב של חוסר ודאות שמטריד אותך מאוד. את מקבלת יחס שונה מהמנהלת שלך, יחס שבאופן מפתיע הידרדר, ולא ברורה לך הסיבה לכך.

את מתארת את המחשבות המטרידות שתוקפות אותך בעקבות השינוי ביחס של המנהלת, ואני מתארת לעצמי שזה אולי גם הוביל לתחושה מבשרת רעות שאופפת אותך,
מהפחד שהיחס של המנהלת קשור להשלכות עתידיות על מקום עבודתך.

האם עדיין יוצא לך לשוחח עם המנהלת בחדר אוכל? אולי היא מוטרדת מסיבה אחרת, והתעניינות בשלומה במהלך הארוחה יעלה את הנושא וירגיע את דאגותייך?
והאם יצא לך לשוחח על הנושא עם הקולגות שלך? האם יתכן והם חווים יחס דומה ממנה?

כך או כך, אינך צריכה להישאר לבד עם המתח והחרדות שבהן את מוצפת בתקופה האחרונה. את מוזמנת להמשיך ולשתף אותנו כאן בפורום,
ואם תרצי, את יכולה גם לשוחח עם אחד מאיתנו המתנדבים בסה"ר בצ'ט אישי ואנונימי, בתקווה שיחדיו נמצא דרכים שיאפשרו לך שינה רגועה בלילה.

שלך,
מתנדבת סה"ר
 
תודה....

ממה שראיתי, היחס שלה לעובדים אחרים נשאר אותו היחס (למרות שאני מודה שראיתי אינטראקציות מקצועיות בעיקר). לא יצא לי להפגש איתה בקפיטריה, וזה לא משהו שאני יכולה לתכנן מכיוון שהיא אוכלת כשהיא מתפנית מישיבות, מה שיכול לקרות בזמן שונה כל יום.

אני לא בטוחה שלהעלות את הנושא בפני קולגות יהיה יעיל, מכיוון שאני חוששת שצעד כזה יגרום לי להראות לחוצה או מוזרה בזה שאני מפרשת כל דבר קטן בצורה לחוצה מידי. למען האמת, היתה אמורה להיות לי שיחת הערכה עם המנהל הישיר שלי לפני כמה ימים, אבל היא בוטלה מכיוון שהוא טען שהוא קבע אותה מוקדם מידי ואותה מנהלת העירה לו על זה. אם היה רקע מקצועי לבעיה אני מניחה שהייתי שומעת על זה אז, ולצערי לא אשמע אותה בשיחה לא רשמית (וקביעת שיחה רשמית נעשית על ידי המנהלים).

ותודה על ההזמנה.
 

supersonic777

New member
את מזכירה מישהי,שגם יש...

לה לפעמים או רוב הזמן או כל הזמן בעיות עם ההנהלה או העובדים או עם שניהם...
 
הי, "החיים בכלל".

בקשר לחשש על מקומך בעבודה, אני ממש מקווה שכשתהיה לבסוף שיחת ההערכה תגלי שפחדייך היו לשווא. עד אז - אני מציעה שתנסי לחשוב כמה שפחות על כל העניין, כי מדובר במשהו שגם ככה אין לך שליטה עליו, וכל המחשבות והתהיות רק יגבירו אצלך את החרדה. וחרדה מוגברת בוודאות לא מועילה לא ליחסים עם ההנהלה, לא ליחסים בצוות, ולא לביצועים...

בקשר לכך שהמנהלת לא אומרת לך שלום כשהיא פוגשת אותך במסדרון - ניסית את להקדים לה שלום? ניסית את לחייך אליה, להתנהג באופן ידידותי ונעים? או שאת מחכה תמיד לראות איך היא מתייחסת אליך, ומחקה את יחסה?

ובקשר לקולגה שרזתה, אני רוצה להציע שאולי היא לא באמת מחפשת להאדיר את עצמה על חשבונך. אולי היא כל כך התלהבה מהדיאטה שאיפרה לה לרזות - עד שהיא רוצה לחלוק את הבשורה עם כולם, עם כל מו שזקוק לה? בדומה לחוזרים בתשובה טריים, שרוצים לחלוק את כל הווב הזה שהם גילו לכל מי שסובב אותם ועוד לא גילה. אני מבינה שזה מציק לך ומעצבן אותך. אבל אוחי אם לא תייחסי לה כוונות שליליות - יהיה לך יותר קל לגלות סלחנות כלפיה. מה את חושבת?
 
למעלה