פינת המתכונים השבועית
- פותח הנושא Ron W
- פורסם בתאריך
אתמול כתבתי הודעה מושקעת בשרשור הזה
ואחר כך כשקראתי אותה ראיתי שלא הייתה בה התייחסות לשאלה שלך
לפי דעתי רוב האנשים שכאן מגיעים מטיפולים פסיכולוגיים
משהו קליל זה לא דבר שיש בטיפולים כאלו.
חלק מהאנשים כאן מגיעים לטיפול במגזר הפרטי- ויש סיבה שאנשים מוכנים לשלם, בדרך כלל מכיוון שדברים אחרים לא עזרו באותה המידה.
הבעיה היא לא בכך שאין טיפים אלא בקושי לגשר על הפער בין המצוי לרצוי
להישאר עם אופטימיות ומצד שני לא רק לחלום בהקיץ אלא גם לפעול
להכיר במציאות מבלי לוותר על התקווה
נניח בנושא של דיאטה
מרבית האנשים יודעים מה הם צריכים לעשות כדי להוריד במשקל:
אבל יש מניעים שעוצרים מהאדם להשיג לכאורה את הדברים שהוא חפץ בהם
פתאום מישהי יכולה לגלות שהיא אוכלת כשהיא עצובה למשל
אדם אחר יגלה שהוא מתמודד עם הדיכאון על ידי אכילה (או עישון, או שתייה מופרזת וכדומה).
ובטיפול אני חושבת מלמדים איך להתמודד עם הרגשות
ובכך באופן עקיף מסייעים להשיג את המטרות הרשמיות של האדם.
אם אותה אישה כבר לא תהיה עצובה - או שתלמד להתמודד עם העצב - ממילא היא לא תצטרך לאכול כדי להקהות את העצב.
בבחינה השכלית רוב האנשים מבינים מה עליהם לעשות
אם פתרונות קסם היו יעילים - אף אחד לא היה הולך לטיפול...
עצות מעשיות יעילות לחלק מהאנשים. חלק אחר צריך ליווי תמיכתי נרחב ויותר אישי.
ואחר כך כשקראתי אותה ראיתי שלא הייתה בה התייחסות לשאלה שלך
לפי דעתי רוב האנשים שכאן מגיעים מטיפולים פסיכולוגיים
משהו קליל זה לא דבר שיש בטיפולים כאלו.
חלק מהאנשים כאן מגיעים לטיפול במגזר הפרטי- ויש סיבה שאנשים מוכנים לשלם, בדרך כלל מכיוון שדברים אחרים לא עזרו באותה המידה.
הבעיה היא לא בכך שאין טיפים אלא בקושי לגשר על הפער בין המצוי לרצוי
להישאר עם אופטימיות ומצד שני לא רק לחלום בהקיץ אלא גם לפעול
להכיר במציאות מבלי לוותר על התקווה
נניח בנושא של דיאטה
מרבית האנשים יודעים מה הם צריכים לעשות כדי להוריד במשקל:
אבל יש מניעים שעוצרים מהאדם להשיג לכאורה את הדברים שהוא חפץ בהם
פתאום מישהי יכולה לגלות שהיא אוכלת כשהיא עצובה למשל
אדם אחר יגלה שהוא מתמודד עם הדיכאון על ידי אכילה (או עישון, או שתייה מופרזת וכדומה).
ובטיפול אני חושבת מלמדים איך להתמודד עם הרגשות
ובכך באופן עקיף מסייעים להשיג את המטרות הרשמיות של האדם.
אם אותה אישה כבר לא תהיה עצובה - או שתלמד להתמודד עם העצב - ממילא היא לא תצטרך לאכול כדי להקהות את העצב.
בבחינה השכלית רוב האנשים מבינים מה עליהם לעשות
אם פתרונות קסם היו יעילים - אף אחד לא היה הולך לטיפול...
עצות מעשיות יעילות לחלק מהאנשים. חלק אחר צריך ליווי תמיכתי נרחב ויותר אישי.
דיאטה - דוגמא מצוינת לשרלטנות פסיכולוגית
פסיכולוגיה בציטוט הכוהנת הבלתי מוכתרת, אינה הפתרון להרזיה.
התחלתי לכתוב בתפוז ב2002 בכנוי רון ו בפורום דיאטות ופורום נוסף.
היו לי ויכוחים מרים עם מנהלות הפורום שהגיעו לחסימה והכפשות,
בדיוק בקטע של הסיבות הרגשיות כביכול לקשיים בדיאטה ובשמירה
על תזונה מאוזנת. לא ידעו להפריד בין הפרעות אכילה, למגיפת ההשמנה.
אם נשים בעיקר, מתמודדות עם עודף משקל, פונות ליעוץ נפשי ומתחברות
לצד הרגשי, יתכן והן יותר זקוקות לפורקן, ההסבר והחיבור למניע הנפשי.
בפועל מאחרי אכילה יש יצר קיומי וצורך פיסיולוגי. המניע הבלעדי להשמנה
הרי בדכוי הרעב מכנית/ביוכימית, כל הסיבות הרגשיות מתפוגגות כלא היו..
למרות שהבאתי אין ספור הוכחות למצב ההורמונלי לנטיה להשמין מהרזיה
שנובע מתאי השומן והורמוני רעב שמופרשים במעיים. עדיין נאחזו ברגשות
ולא הרפו כדי שאנתח לעצמי למה השמנתי (אחרי שרזיתי בהצלחה)
עוד מונח מומצא וכוזב נקרא רעב רגשי.. עם רעב אפשר להתמודד (טיפה סובלים)
מה עושים עם רעב רגשי לעזאזל?
נכון שלא ניתן להפריד בין המעשים לחשיבה, ושמירה על המשקל היא ענין
של מודעות עצמית והרגלים, עדיין משום מה מבטלים את הצד הפיסיולגי
במחי יד, כאילו הרזיה אינה כרוכה ברעב > שמפעיל את מערך הרגשות המורכב.
ניתן לתרץ הכל בכל מכל בתככים נפשיים ובכך למעשה הפיתוי לשרלטנות.
כיום המאמצים להתמודדות עם מגיפת ההשמנה בתקציבי עתק של מיליארדים
מתמקדים בתרופות לדכוי מנגנוני הרעב ולא לפיתוח טיפולים פסיכולוגיים
פשוט כי לטווח ארוך הם נכשלים כשלון חרוץ (אם עזרו בכלל).
פסיכולוגיה בציטוט הכוהנת הבלתי מוכתרת, אינה הפתרון להרזיה.
התחלתי לכתוב בתפוז ב2002 בכנוי רון ו בפורום דיאטות ופורום נוסף.
היו לי ויכוחים מרים עם מנהלות הפורום שהגיעו לחסימה והכפשות,
בדיוק בקטע של הסיבות הרגשיות כביכול לקשיים בדיאטה ובשמירה
על תזונה מאוזנת. לא ידעו להפריד בין הפרעות אכילה, למגיפת ההשמנה.
אם נשים בעיקר, מתמודדות עם עודף משקל, פונות ליעוץ נפשי ומתחברות
לצד הרגשי, יתכן והן יותר זקוקות לפורקן, ההסבר והחיבור למניע הנפשי.
בפועל מאחרי אכילה יש יצר קיומי וצורך פיסיולוגי. המניע הבלעדי להשמנה
הרי בדכוי הרעב מכנית/ביוכימית, כל הסיבות הרגשיות מתפוגגות כלא היו..
למרות שהבאתי אין ספור הוכחות למצב ההורמונלי לנטיה להשמין מהרזיה
שנובע מתאי השומן והורמוני רעב שמופרשים במעיים. עדיין נאחזו ברגשות
ולא הרפו כדי שאנתח לעצמי למה השמנתי (אחרי שרזיתי בהצלחה)
עוד מונח מומצא וכוזב נקרא רעב רגשי.. עם רעב אפשר להתמודד (טיפה סובלים)
מה עושים עם רעב רגשי לעזאזל?
נכון שלא ניתן להפריד בין המעשים לחשיבה, ושמירה על המשקל היא ענין
של מודעות עצמית והרגלים, עדיין משום מה מבטלים את הצד הפיסיולגי
במחי יד, כאילו הרזיה אינה כרוכה ברעב > שמפעיל את מערך הרגשות המורכב.
ניתן לתרץ הכל בכל מכל בתככים נפשיים ובכך למעשה הפיתוי לשרלטנות.
כיום המאמצים להתמודדות עם מגיפת ההשמנה בתקציבי עתק של מיליארדים
מתמקדים בתרופות לדכוי מנגנוני הרעב ולא לפיתוח טיפולים פסיכולוגיים
פשוט כי לטווח ארוך הם נכשלים כשלון חרוץ (אם עזרו בכלל).
לא הגעתי לטיפול פסיכולוגי במטרה לעשות דיאטה
נתת דוגמא בכוונה שאינה קשורה אלי ישירות כדי להדגיש את הנקודה..
לא ברור לי מי פגע בך וגם לא הבנתי מה בדיוק קרה ושהכאיב לך כל כך- אם תרצה תספר על כך בהזדמנות.
אני לא רואה בעיה בקיומן של דעות שונות, באופן אישי הייתי מעדיפה שגם במידה ואתה לא מסכים עם דברי שתתייחס יותר עניינית לדעות ספציפיות ותנסה להתבטא בצורה מתונה יותר גם אם אתה חושב שטענות מסוימות הן 'שטויות' או 'שרלטנות' (וניתן להעביר אותו מסר במילים אחרות).
אשמח לשמוע ממך עצות לגבי רעב רגשי
נתת דוגמא בכוונה שאינה קשורה אלי ישירות כדי להדגיש את הנקודה..
לא ברור לי מי פגע בך וגם לא הבנתי מה בדיוק קרה ושהכאיב לך כל כך- אם תרצה תספר על כך בהזדמנות.
אני לא רואה בעיה בקיומן של דעות שונות, באופן אישי הייתי מעדיפה שגם במידה ואתה לא מסכים עם דברי שתתייחס יותר עניינית לדעות ספציפיות ותנסה להתבטא בצורה מתונה יותר גם אם אתה חושב שטענות מסוימות הן 'שטויות' או 'שרלטנות' (וניתן להעביר אותו מסר במילים אחרות).
אשמח לשמוע ממך עצות לגבי רעב רגשי
אין לנו ויכוח אלא הצגת דעות מנומקות
לדעתי יש שרלטנות כפי שיש שרלטנות בתחומים רציניים יותר
לא בהכרח הכל שרלטנות אבל הפתוי וחוסר היכולת לנתח תורמות
בפן הקיצוני נמצא את האלטרנטיביים הקוראים בקפה קלפים ומזלות
או נומרולוגיים - מקווה שעליהם יותר קל להכיל את המינוח שרלטנות.
לעניין הרעב הרגשי אלו 2 מילים צרוף קלאסי של הונאה טרמינולוגית
רעב הוא המניע לאכול. הרי רגש קיים בלי קשר ולא יתפוגג משובע
כאב במערכת העיכול כן מתפוגג משובע או אכילה
מנסיון אפילו כאב קל בחניכיים יכול לעורר אכילה שמרגיעה את החיך.
אין בטבע רעב רגשי יש רעב בטני שמאבדים שליטה עליו בסערת רגשות
האדם הקדמון היה אוכל עד שכרסו התמלאה לשרוד מצוקת רעב וצמא בבצורת.
לכן זלילה היא עניין טבעי ו"נכון" בעקבות דיאטות מכל היבט נתון.
קיימת מגיפת השמנה שנובעת מהרגלי אכילה של מזון מתועש, חוסר פעילות
ולחץ קיומי מוגבר, שדורש אספקת אנרגיה - סוכר למח, סטרס וחוסר שינה.
לסייג הפרעות אכילה כמו בולמיה, שהן הפרעה מוחית שאין לנו הסבר
מניח את הדעת איך היא מתעוררת, כמו להפרעות אכילה אחרות שהן
מחלות שמטפלים בהן בגישות שונות, לא קשור לרוב השמנמנים שבחבורה.
ערכתי להוסיף את מרכיב התסבוכת הרגשית עליה התראתי:
נאמר יסבירו לך שהמניע אינו תחושת רעב קל אלא תאור מצוץ תולדה
רגשית כלשהיא, הרי הנסיון לפתור אותה תסבוכת יגרום להסקת מסקנה
שכל קושי רגשי הוא תרוץ לאכול - כי זה ההסבר שקיבלת מהמומחה בתחום..
בשפה הפסיכולוגית המטפל יוצר התניה מובהקת שמקשה להתמודד
עם הרעב הבטני הרגיל ומכניסה אותך ל loop שאינו נגמר - לטובתו.
לדעתי יש שרלטנות כפי שיש שרלטנות בתחומים רציניים יותר
לא בהכרח הכל שרלטנות אבל הפתוי וחוסר היכולת לנתח תורמות
בפן הקיצוני נמצא את האלטרנטיביים הקוראים בקפה קלפים ומזלות
או נומרולוגיים - מקווה שעליהם יותר קל להכיל את המינוח שרלטנות.
לעניין הרעב הרגשי אלו 2 מילים צרוף קלאסי של הונאה טרמינולוגית
רעב הוא המניע לאכול. הרי רגש קיים בלי קשר ולא יתפוגג משובע
כאב במערכת העיכול כן מתפוגג משובע או אכילה
מנסיון אפילו כאב קל בחניכיים יכול לעורר אכילה שמרגיעה את החיך.
אין בטבע רעב רגשי יש רעב בטני שמאבדים שליטה עליו בסערת רגשות
האדם הקדמון היה אוכל עד שכרסו התמלאה לשרוד מצוקת רעב וצמא בבצורת.
לכן זלילה היא עניין טבעי ו"נכון" בעקבות דיאטות מכל היבט נתון.
קיימת מגיפת השמנה שנובעת מהרגלי אכילה של מזון מתועש, חוסר פעילות
ולחץ קיומי מוגבר, שדורש אספקת אנרגיה - סוכר למח, סטרס וחוסר שינה.
לסייג הפרעות אכילה כמו בולמיה, שהן הפרעה מוחית שאין לנו הסבר
מניח את הדעת איך היא מתעוררת, כמו להפרעות אכילה אחרות שהן
מחלות שמטפלים בהן בגישות שונות, לא קשור לרוב השמנמנים שבחבורה.
ערכתי להוסיף את מרכיב התסבוכת הרגשית עליה התראתי:
נאמר יסבירו לך שהמניע אינו תחושת רעב קל אלא תאור מצוץ תולדה
רגשית כלשהיא, הרי הנסיון לפתור אותה תסבוכת יגרום להסקת מסקנה
שכל קושי רגשי הוא תרוץ לאכול - כי זה ההסבר שקיבלת מהמומחה בתחום..
בשפה הפסיכולוגית המטפל יוצר התניה מובהקת שמקשה להתמודד
עם הרעב הבטני הרגיל ומכניסה אותך ל loop שאינו נגמר - לטובתו.
רון, אני הצגתי דעות לא מנומקות בכלל...
הצגתי מהניסיון האישי שלי מחשבות ודיעות שיש לי.
מכיוון שלא ניתן לי חומר בכתב על איך הטיפול עובד, ובכל זאת אני בטיפול פסיכולוגי כמה שנים, אני כותבת הגיגים שיש לי לגבי הטיפול ואיך הוא מסייע לדעתי.
האם זה נכון? לא בהכרח.
האם זה מבוסס? כן, על ניסיוני ועל מחשבותי, אני לא מתיימרת להוכיח כאן שום דבר.
חשוב לי להבהיר כי ההסבר שכתבתי בהודעה הקודמת בשרשור הוא פרי מחשבתי בלבד ולא מדובר בהסבר שקיבלתי מהמטפלת. אלא בדעתי..
הצגתי מהניסיון האישי שלי מחשבות ודיעות שיש לי.
מכיוון שלא ניתן לי חומר בכתב על איך הטיפול עובד, ובכל זאת אני בטיפול פסיכולוגי כמה שנים, אני כותבת הגיגים שיש לי לגבי הטיפול ואיך הוא מסייע לדעתי.
האם זה נכון? לא בהכרח.
האם זה מבוסס? כן, על ניסיוני ועל מחשבותי, אני לא מתיימרת להוכיח כאן שום דבר.
חשוב לי להבהיר כי ההסבר שכתבתי בהודעה הקודמת בשרשור הוא פרי מחשבתי בלבד ולא מדובר בהסבר שקיבלתי מהמטפלת. אלא בדעתי..
רעב רגשי = רעב לרגש, מרזה בד"כ
רעב לרגש, נשמע פרוש הגיוני
קורה לרובינו תקופת יובש שאין ריגושים ואז רעבים לתחושה
להחסיר פעימה להיות מסוחררים - זהו רעב רגשי
ברעב רגשי (רעב לרגש) יותר קל לשלוט בדחפים כי ההגיון והעקביות בתמונה..
אפילו לא 2 סנט, אבל קולע למשהו שכולם בטוח מכירים.
אם לא היה מובן מבחינתי, אין חיה כזאת "רעב רגשי" לכן ציינתי "לעזאזל"..
רעב לרגש, נשמע פרוש הגיוני
קורה לרובינו תקופת יובש שאין ריגושים ואז רעבים לתחושה
להחסיר פעימה להיות מסוחררים - זהו רעב רגשי
ברעב רגשי (רעב לרגש) יותר קל לשלוט בדחפים כי ההגיון והעקביות בתמונה..
אפילו לא 2 סנט, אבל קולע למשהו שכולם בטוח מכירים.
אם לא היה מובן מבחינתי, אין חיה כזאת "רעב רגשי" לכן ציינתי "לעזאזל"..
זאת דוקא הפרשנות שלי
רעב רגשי של המטפלים הוא תחושת רעב מוגבר שנובעת ממצב רגשי
מתסכל טראומה או התעללות. על כך אני חולק בערך כמו שיש חד קרן ביערות
מתיסכולים לא משמינים כמו גם מיובש ביחסי אנוש.
ריגושים וכל מה שציינת מקבלים אצלי אותו מדור של קירבה אנושית
החסך בהם ממש לא מביא לרעב לאכול אלא לשקט ורוגע כמו במנזר
רוב הנזירים והמתבודדים כמו במדיטציה או פקיר הודי, רזים מאוד..
מנגד לחץ נפשי לא מוצא פורקן בחיבה אלא בתוספת אנרגיה ואוכל מהיר
מאלו משמינים לרוב.
רעב רגשי של המטפלים הוא תחושת רעב מוגבר שנובעת ממצב רגשי
מתסכל טראומה או התעללות. על כך אני חולק בערך כמו שיש חד קרן ביערות
מתיסכולים לא משמינים כמו גם מיובש ביחסי אנוש.
ריגושים וכל מה שציינת מקבלים אצלי אותו מדור של קירבה אנושית
החסך בהם ממש לא מביא לרעב לאכול אלא לשקט ורוגע כמו במנזר
רוב הנזירים והמתבודדים כמו במדיטציה או פקיר הודי, רזים מאוד..
מנגד לחץ נפשי לא מוצא פורקן בחיבה אלא בתוספת אנרגיה ואוכל מהיר
מאלו משמינים לרוב.
אתמול מחקתי תגובה שחשבתי שלא קשורה לשאלתך רון
במחשבה נוספת, אולי ההודעה שלי מתאימה כאן בכל זאת:
וההצעה שלי הייתה דווקא מיועדת למטפלים :
הטיפ שלי עבור המטפלים:
אם המטפל רעב -שיאכל, גם אם המשמעות היא שהוא יאחר לטיפול:
מכיוון שאם הוא יאחר לאחר שאכל הטיפול יתחיל מאוחר יותר
ואם הוא יגיע מבלי שאכל הטיפול לא יוכל להתחיל!
(וכוונתי אינה לשובע פיזי בלבד)
הטיפ המקביל למטופלים:
להשתדל למצוא מטפלים שיודעים לדאוג לתזונתם ולרווחתם הפיזית והנפשית...
המטפל לא צריך להיות מעונה. הוא לא צריך להיות קרבן. הוא לא צריך שטובת המטופל תגיע על חשבונו.
ויתרה מכך: גם המטופל לא זקוק לזה.
במחשבה נוספת, אולי ההודעה שלי מתאימה כאן בכל זאת:
וההצעה שלי הייתה דווקא מיועדת למטפלים :
הטיפ שלי עבור המטפלים:
אם המטפל רעב -שיאכל, גם אם המשמעות היא שהוא יאחר לטיפול:
מכיוון שאם הוא יאחר לאחר שאכל הטיפול יתחיל מאוחר יותר
ואם הוא יגיע מבלי שאכל הטיפול לא יוכל להתחיל!
(וכוונתי אינה לשובע פיזי בלבד)
הטיפ המקביל למטופלים:
להשתדל למצוא מטפלים שיודעים לדאוג לתזונתם ולרווחתם הפיזית והנפשית...
המטפל לא צריך להיות מעונה. הוא לא צריך להיות קרבן. הוא לא צריך שטובת המטופל תגיע על חשבונו.
ויתרה מכך: גם המטופל לא זקוק לזה.
נחמד שאת דואגת למטפלים
בסופו של יום צריך לדאוג שלמטפל גם תהיה מטפלת ולה
מטפל משלה וכך הלאה יוצרים מעגל חברתי
פסיכולוגיה כמדע התנהגות יכולה לעזור כמקצוע לכלל
ואף נלמדה כבר במאה שעברה כמקצוע בחירה בתיכון !
אבל המרחק בין גישה טיפולית פסאודו מדעית,
להבנת התנהגות, עדיין גדול ומפוקפק במהותו.
בסופו של יום צריך לדאוג שלמטפל גם תהיה מטפלת ולה
מטפל משלה וכך הלאה יוצרים מעגל חברתי
פסיכולוגיה כמדע התנהגות יכולה לעזור כמקצוע לכלל
ואף נלמדה כבר במאה שעברה כמקצוע בחירה בתיכון !
אבל המרחק בין גישה טיפולית פסאודו מדעית,
להבנת התנהגות, עדיין גדול ומפוקפק במהותו.
לא רק אני, גם מטפלים כתבו על כך
אתה מדבר על גישה פסאודו מדעית - אבל מבלי להתייחס למדעיות או חוסר המדעיות שבפסיכולוגיה, כבר היום ניתנים (ולא מהיום) טיפולים פסיכולוגיים.
כיום יש פסיכולוגים מטפלים.
זה המצב הנתון.
כיום אף אין חובה בארץ למטפלים לעבור טיפול בעצמם
זה המצב הנתון.
כיום אין שום כללים לפסיכולוגים הקליניים שמחייבים את כולם באופן גורף ונמסרים למטופליהם
זה המצב הנתון.
הייתי שמחה לשמוע ממך, בהתאם למצב הנתון הזה: איך לפי דעתך ניתן לשפר?
אתה מדבר על גישה פסאודו מדעית - אבל מבלי להתייחס למדעיות או חוסר המדעיות שבפסיכולוגיה, כבר היום ניתנים (ולא מהיום) טיפולים פסיכולוגיים.
כיום יש פסיכולוגים מטפלים.
זה המצב הנתון.
כיום אף אין חובה בארץ למטפלים לעבור טיפול בעצמם
זה המצב הנתון.
כיום אין שום כללים לפסיכולוגים הקליניים שמחייבים את כולם באופן גורף ונמסרים למטופליהם
זה המצב הנתון.
הייתי שמחה לשמוע ממך, בהתאם למצב הנתון הזה: איך לפי דעתך ניתן לשפר?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.