היום עברתי טיפול כואב מאוד
בשישי שבת הייתי במצב פיזי קשה, הקאתי מספר פעמים
היום היה קצת יותר בטוב, עם זאת הטיפול שעברתי גורם לי לכאבים שמתגברים ככל שהשעות עוברות
אני לא כל כך רואה טעם בלקחת משככי כאבים מכיוון שברור לי שאמורים להיות לי כאבים
נקודת האור שבחיי היא הקשר עם הפסיכולוגית
אני עושה טעויות, אני מבינה לא נכון, הכאבים הפיזיים שלי לא תורמים לכך
אבל יש בינינו קשר טוב ועל החוסר ההבנה שקיים אנחנו עובדים ביחד כדי לשפר
היום לא הקאתי, אני חושבת, משעות הבוקר.
שנים אני חושבת שלא הקאתי
באופן כללי הבריאות שלי השתפרה מאז שהתחלתי את הטיפול
זה גם משפיע לטובה על המחזור שלי שמגיע בצורה סדירה יותר. וקצת יותר מידי
וכשאני במחזור אני מאוד רגישה
הטיפול מעלה למודעות שלי כל מיני נושאים כואבים וכך גם המציאות
בנוסף עדיין לא סגרתי מעגל עם המטפלת הקודמת וזה משפיע על החיים שלי
ד"ר ניצה ירום כתבה שאני יכולה להמשיך עם חיי
ושהמטפלת לא חייבת לי מפגש סיכום. יתכן והיא לא
אבל גם יתכן ואני לא יכולה להמשיך בחיי. למרות שד"ר ניצה ירום כתבה שאני כן.
אם הייתה לאמירה שלי משמעות- הייתי מבקשת מאופירה לא להגיב להודעה הזו שלי. אופירה אדם עם כבוד עצמי, אולי היא תתחשב בי.
קשה לי
הזיכרונות שעולים מן העבר וההורמונים בזמן המחזור והמחלה שלי והקשיים עם הפסיכולוגית
וצריך גם להמשיך בשיגרה בחיים יש עבודה וכל מיני סידורים שלא יכולים לחכות
הכאבים הפיזיים שלי מתגברים.
אני לא צריכה לתהות מה עדיף כאב נפשי או פיזית
בשביל מה לבחור? אפשר גם וגם.......
נ.ב
יש דבר נוסף ועיקרי שקורה השבוע הזה שלא כתבתי בפורום
הוא אישי מידי לפורום..
אני גם לא יודעת אם כדאי לי להעלות אותו לדיון בטיפול מכיוון שהוא כל כך מציף
למרות שכשאני חושבת על זה, דיברתי על כך כבר עם המטפלת בתחילת הקשר
יכול להיות שהגיע הזמן להעלות את הנושא לדיון שוב,
עכשיו אנחנו כבר לא בתחילת הקשר המצב השתנה