אני בטיפול ורע לי

בילי79

New member
אני בטיפול ורע לי

אנחנו לא נפגשות בשבת, הטיפול עצמו הוא פעם או פעמיים בשבוע
כמו שד"ר ניצה ירום כתבה כאן :
"למטפל יש ארסנל שלם של סיוע: הכשרה מקצועית, ייעוץ מקצועי, אנליזה אישית, איגודים מקצועיים, ספרות ענפה, ימי עיון, קורסים ועוד."
המטפלת שלי לא מטפלת ב-DBT זה אומר שאין טלפונים בין המפגשים
הפגישות הטיפוליות- מצד אחד עוזרות לי בחיים להתקדם
מצד שני אני זקוקה לתמיכה כדי להתמודד איתן. אז סיכמתי מראש עם המטפלת שאם יהיה לי קשה אני אמשיך לשלם לה מבלי להגיע. אבל זה הפתרון היחיד? ומצד שני כשאני מגיעה לאחר מכן קשה לי יותר!! אינני רוצה להפסיק את הטיפול, והוא עוזר לי, אבל אני צריכה עזרה כדי להמשיך בו. אם למישהו היו קשיים בטיפול הוא אולי מבין אותי.
ויש לי תמיכה שכזו, בערך. לא במידה שאני רוצה. מספיק כדי להמשיך לחיות, אבל לא ברמה שאוכל להמשיך להיפגש עם המטפלת. ואינני רוצה בלעדיה, אני נקרעת כאן, בכאב נפשי כבד.
העניין הוא אחר:
במידה ואני בטיפול, והטיפול מועיל לי, אבל אני זקוקה לעזרה בין המפגשים
למה אין איזושהי כתובת לתמיכה לי כמטופלת?

אני לא מדברת על מתנדבי סה"ר שאמנם עוזרים אך עם זאת הם אינם אנשי מקצוע ואפילו לא על המנהלות של הפורום "הפסיכולוגית" שהן שתיהן מטפלות אך אינן חייבות לכותבים בו דבר מבחינה טיפולית.
אני מתכוונת לפסיכולוגים קליניים עמיתים, בכירים- שיעזרו למטופלים שלהם או של אחרים, בתשלום מצידי, על ידי שיחת טלפון, מייל, או מפגש.
לא בהכרח בזמינות של 24 שעות כמו בית חולים אלא אפילו בשעות סבירות מינימליות כדוגמת מוקדים טלפונים, ואפילו בדומה לתמיכה של סה"ר - שעתיים שלוש ביממה, בשעות ממוקדות, לא כולל ימי שישי.
אחדד שכוונתי לסיוע מקצועי מוסדר של פסיכולוג קליני למשל - שיעזור לי (אם צריך בתשלום- אבל שתהיה כתובת!) במהלך קשר עם המטפלת בדומה להדרכה שיש למטפלים. כיום אין מקביל שכזה למטופל.
וכהתחלה כל דבר עדיף מהכלום שקיים היום.

יש אתר "פסיכולוגיה עברית", למטפלים, ואין אתר דומה לכך למטופלים.
ויש המון מקומות בהם מטופלים יכולים לכתוב ולקבל "עזרה" מקצועית שמתבטאת פחות או יותר במילים: "אם את רוצה להמשיך את הטיפול, עם המטפלת הנוכחית, תדברי עם המטפלת".
נניח שאני זקוקה לעזרה נוספת, מקצועית, והמטפלת לא מוכנה או לא יכולה לתת אותה? נניח שמטפל נמצא בחופש של חודש בחו"ל, והוא לא זמין.
איך יתכן שלא חושבים על מצב שבו מטופל זקוק לעזרה והוא מכל סיבה לא יכול לקבל אותה מהמטפל הנוכחי?
פסיכולוגים קליניים למשל מטפלים באנשים שיש להם חרדות, דיכאונות, בעיות נפשיות - לפעמים גם ניסיונות אבדניים. והם לא זמינים תמיד.
ומה עושה מטופל שמרגיש רע כתוצאה מהטיפול וזקוק לעזרה נוספת חריגה?
אני אינני היחידה שזקוקה לעזרה כתוצאה מטיפול, או תוך כדי טיפול.
צביאל רופא כתב על הפסיכותרפיה כאן, מאמר נוקב על חברים שלו שהיו בטיפול נפשי והתאבדו, כך קרה גם במשפחה שלי. למישהו איכפת מהמטופלים?
אפילו לאחר שמטופל מתאבד, נדמה שקולו לא ממש נשמע..

אם מישהו יעביר את זה הלאה, באתר "פסיכולוגיה עברית" או בכל מקום אחר, אשמח לשמוע תגובות של פסיכולוגים ומטפלים עמיתים.
 

MindfullEye

New member
לשלם מבלי להגיע, מה הראציונל?

"גילוי נאות" מקדים - עברתי טיפול DBT. למרות שמבחינת התהליך הייתי רחוק מלהגיע למשהו משמעותי, בשנתיים וחצי של הטיפול כן הרגשתי שהנפש שלי הפנימה ברמה משמעותית סוגיות כמו זמן, אחריות, יעילות, קיומה של נקודת מבט של אדם שאינו אני ועוד. זה בהקשר למה שכתבת על החיים של המטפלים שלא כוללים את המטופל.
בטיפול הייתה לי את האפשרות של להתקשר למטפלת הראשית במה שנקרא מצבי חירום, בתנאים מוסכמים מראש, וניצלתי את ההזדמנות הזו כמה וכמה פעמים.
בדיעבד ובסוגריים אני יכול לראות שהרבה מאותם מצבי חירום התגלגלו לחומרה הזו כתוצאה מפעילויות שאני עשיתי (אורח חיים לא בריא בלשון המעטה).
&nbsp
בסוגייה שלך אני רוצה לשאול - איזה מקום בעצם לוקח הטיפול בחיים שלך. טיפול של פעמיים (מקסימום) בשבוע, כלומר כשעתיים (מקסימום) מכל השעות שיש בשבוע שלם. ועד כמה את יכולה, גם כשקשה, to go through the motions, ופשוט ללכת לטיפול מהבחינה הפיזית. של להתלבט\לעלות על אוטובוס\להתניע את הרכב ולנסוע.
&nbsp
אני מכיר מעט את צביאל רופא - מדברים שראיתי בתקשורת, בקטעי וידאו במסגרת הסברה לציבור הרחב על הפרעות נפשיות.
במאמר שצירפת הוא מציג דיכוטומיה מוזרה בין "מאניה-דפרסיה" (כשלעצמו, כינוי ארכאי ופחות מקובל להפרעת מצבי רוח) לבין הפרעה סכיזואפקטיבית. זה לא סותר את מה שהוא כתב, זה קצת "נורה אדומה" לגבי הידע שלו בנושא מעבר להיותו מתמודד.
&nbsp
לגבי עצמי אני יכול להעיד שהטיפול כן עורר דברים שלכאורה היו חבויים. אבל זה מלמד לא כמה הטיפול הוא כלי חשוב אלא שכל דבר בחיים הוא טריגר במובן מסויים ושיש להתמודד עימו -עם או בלי טיפול - כשעדיף, בשלהי ההחלמה מהמחלה שכן יהיה מטפל בתמונה ולא כל-דבר-אחר.
&nbsp
מקווה שזה קלע למה ששאלת, אני לא לגמרי שם הלילה
 

בילי79

New member
מניעי אינם עניינך, הייתי מעדיפה שלא תגיב להודעות שלי בעתיד

אמנם לא הסברתי מדוע, אבל לדעתי לא מוכרחים להבין כדי להתחשב.
במידה ולמרות בקשתי בכל זאת תגיב\תשאל אותי שוב, יתכן ולא אתייחס להודעותיך.
 

Shamy

New member
אה ושכחתי עוד משהו

אולי שווה להתייעץ עם הפסיכיאטר עם התחושה שאת מתארת ואולי יהיה שווה להוסיף כדור הרגעה או נוגד חרדה כבד למקרי חירום כאלה כשאת מרגישה שאת עלולה לעשות משהו והמטפל לא בנמצא ואת לא מעוניינת להגיע למיון פסיכיאטרי...אולי אפשר יהיה לתת לך איזה משהו להרגעה במקרי חירום ממש קיצוניים..זה לא הרבה אני מודה אבל זה לפחות טיפה ירגיע את ההזדקקות הקשה שאת מתארת וייתן מרחב נשימה קצת..
 

Shamy

New member
תשמעי קשה ככל שיהיה

זה חלק מהעניין בטיפול, אתה אמור להיות מסוגל להתמודד עם דחיית סיפוקים ושליטה בדחפים שזה אני מודה מאוד קשה במסגרת טיפול כי אתה בדרך כלל בא,פותח פצעים ששורפים ונשאר איתם עד הפגישה הבאה ובין לבין אתה אמור לעבד את מה שהולך לך בראש וללמוד להתמודד. מה שאני יכולה להמליץ לך זה להוריד הילוך כשאת מרגישה צורך עז בעזרה טיפולית והמטפל לא בסביבה - זה אומר אולי לכתוב את הנושא שמעיק לך ככ באותו רגע ולהביא אותו לדיון בטיפול הבא ולהעסיק את עצמך ולשכוח ממה שגרם לך להזדקק לעזרה נוספת. נגיד להפגש עם חברים ולצאת מהבית לנסות לעודד את עצמך קצת, לכתוב, לקרוא...מה שנקרא ללמד את עצמך לשלוט בדחפים ולדחות סיפוקים. מאידך אם זה ככ מפריע לך, את יכולה גם פשוט להפסיק את הטיפול. ובאופן כללי, נראה לי שחבל לשלם ולא לבוא אולי קחי את זה כפרויקט של להגיע חודש שלם לכל המפגשי טיפול בלי יוצא מן הכלל אולי זה יהפוך להיות קל יותר להגיע ותחושת הישגיות עצמית תתעורר יותר ותביא איתה מוטיבציה. או אולי להוריד לפעם בשבוע את המפגשים?
 

בילי79

New member
ל-Shamy - האם את מגיבה כמטפלת? אענה להודעותיך במרוכז דרך משל

מכתב שכתבה אישה לחבר קרוב:
"חיים היקר,
אני מקווה שתוכל לעזור לי.
לפני מספר ימים, יצאתי לעבודה והשארתי את בעלי לבד בבית, כשהוא יושב מול הטלוויזיה. כקילומטר אחרי שהתחלתי את הנסיעה, המכונית החלה לעשות רעשים מוזרים ואז שבקה חיים.
נאלצתי לחזור ברגל הביתה כדי לבקש עזרה מבעלי.
כשהגעתי הביתה, לא יכולתי להאמין! מצאתי אותו בחדר השינה עם הבת של השכנה!
אני בת 32 והוא בן 34 והבת של השכנה רק בת 19! אנחנו נשואים כבר 10 שנים ומעולם לא היו ביננו בעיות או מריבות.
כשהתעמתתי איתו, הוא נשבר והודה שהם מנהלים רומן כבר חצי שנה ושהוא לא מעוניין בייעוץ זוגי. הלב שלי נשבר לרסיסים ואני לא יודעת מה לעשות.
זקוקה לעצה דחופה. האם תוכל לעזור לי?
תודה מראש,
חגית"


בתגובה השיב החבר:
"חגית היקרה,
מצב שבו המכונית, זמן קצר לאחר ההתנעה, מגמגמת ואז בבת-אחת נתקעת, יכול לנבוע ממספר אפשרויות, הקשורות לליקויים במנוע.
התחילי בבדיקת פסולת בצינורית הדלק, לאחר מכן בצעי בדיקה בצינורות היניקה, כמו כן חשוב שתשללי את האפשרות כי מדובר בקצר חשמלי.
אם הבדיקות הללו לא מועילות, ייתכן מאוד וצינורית הדלק עצמה לא תקינה, מה שמונע זרימה תקינה של דלק אל המנוע.
אני מקווה שזה עוזר.
שלך, חיים"
 

Shamy

New member
אין לי מושג מה את רוצה ממני

או למה את תוקפת אותי וכל מי שעונה לך...סך הכל רוצים לעזור לך, אין פה אג'נדה משנית. אבל אם זה הגישה נכוויתי פעמיים ואין לי כוונה לחזור על זה פעם שלישית. שיהיה לך הרבה בהצלחה בילי בטיפול - שבת מקסימה.
 

בילי79

New member
ביקשתי לשמוע תגובות של מטפלים, וענית, לכן שאלתי אם את מטפלת

השאלה שלי אינה מחייבת אותך למענה כמובן.
לרוב, כשפונים אלי במספר הודעות מושקעות, אני מגיבה אליהן. ובפרט כשעד היום כבר הגבת ללא מעט הודעות שלי, ועניתי לך על כולן למיטב זכרוני. גם אם הייתה לך ביקורת עלי, לא הרגשתי שפגעתי בך באופן אישי כאשר התייחסתי אליה.
כתבתי לא אלייך אישית אלא לקוראים בפורום- שיכולים להתעלם, להגיב באנונימית או תוך כדי הזדהות חלקית או מלאה לבחירתם. השאלה שלך "מה את רוצה ממני" הייתה יכולה להיות מובנת אילו הייתי כותבת לך במסר אישי, ואת היית מבקשת שאפסיק, והייתי ממשיכה לכתוב לך.
לדעתי מסר אישי יכול להיות אלטרנטיבה לפעמים, במקרים כאלו.
אם התגובות שלי להודעותייך עד כדי כך פוגעות בך- מוטב לך כנראה שלא להגיב להודעותי בפורום. מבחינתי את מוזמנת להמשיך להגיב להודעותי. אך חשוב יותר הוא שתעשי מה שטוב בשבילך.
צר לי מאוד שיימי אם פגעתי בך.
 
לי היה מטפל קליני

שהתעלל בי נפשית קשה מאד במלים במשך שנים והזיק קשה לתקשורת שלי. לא אסלח לו לעולם.
&nbsp
&nbsp
 
אתה כל הזמן כותב את זה.

אבל מה הוא כבר עשה לך? איך הוא יכול היה להזיק לך עד כדי כך?
 
תשובה

הוא התעלל בי קשה במלים במשך 4 שנים, הציג אותי כרודף נשים שאין לו כוונות רגשיות ביחסי אנוש והפעיל עליי תרגילים פסיכולוגיים רעים ומסוכנים, ואחר כך תקופה ממושכת לא יכולתי לתקשר עם אנשים. שכחתי איך מתקשרים.
 

בילי79

New member
פילוסוף, אתה מרשה לי לצטט את ההודעות שלך מהשרשור שלי?

אני כותבת בכל מיני מקומות על האפשרויות של פגיעה קשה מטיפולים פסיכולוגיים לדעתי
וציטוט של ההודעה הזו שלך למשל- יכול להבהיר טוב יותר מכל דבר אחר, עד כמה מניפולציות ותרגילים פסיכלוגיים גם אם לצורך המטרה הטובה ביותר, עלולות להיות פוגעניות עבור חלק מהמטופלים.
 
מה את מנסה להגיד בזה?

יש הבדל בין מניפולציות רעות ומזיקות ומניפולציות הגיוניות ופשוטות. "אתה יכול להבין" זה הגיוני.
&nbsp
 

בילי79

New member
להראות לציבור המטפלים והכללי אילו נזקים יכולים להגרם בטיפולם

להגיד משהו הגיוני זו לא ממש מניפולציה בעיני.
המטרה שלי היא להראות לציבור כמו גם לפסיכולוגיים ולאנשי מקצוע עד כמה הטיפול המקצועי שלהם - שבעיניהם מצדיק מניפולציות - עלול להזיק!
לרוב מי שנפגע לא ממהר לפרסם את עצמו או את נזקיו מהטיפול.
אם הבנתי נכון , הפסיכולוג שהיית בטיפולו השפיע באופן שלילי על יכולת התקשורת שלך עם אנשים. לא היית רוצה שאנשי מקצוע ידעו מכך?
כי מהחזרה שלך על הפגיעה הזו, אני מרגישה, ותקן אותי אם אני טועה- שיש בך כעס על ההתעלמות כביכול של החברה
ואני אומרת משהו אחר- לדעתי מרבית החברה בכלל אינה מודעת לסכנות!
ויש לא מעט כאלו גם בטיפול נפשי על ידי פסיכולוג קליני. ואולי דווקא מולו כששם אנשים מרצון נוטים "להניח בצד" את החסמים שיש עם אנשים רבים ולהיפתח. לא תמיד המטופלים מרגישים שהאמון שהם נתנו, וההשקעה שלהם בטיפול- הצדיקה את עצמה בתוצאה הסופית. ומכיוון שהתוצאה הסופית מעניינת את מרבית המטפלים וה"מטרה מקדשת את האמצעים" בעיני חלק מהם- ברגע שהם יהיו מודעים לכך שהמטרה למרות כל האמצעים הטיפוליים לא הושגה בסופו של דבר, יתכן והדבר יוביל למחשבה נוספת על היעילות כמו גם המוסריות של שיטת הטיפול.
 
תשובה

אני כותב על כך בעיקר מתוך מצוקה וגם כעס על מה שאותו אדם עשה לי. מעבר לזה גם הפחיד אותי מאד והעליב אותי מאד. למדתי חשוב שחשוב שמטפל גם יהיה אדם טוב כדי שלא יזיק למטופליו. כתבתי סיפור ארוך על כל הדברים המוזרים שקרו לי באותן שנים והדרך שהשפיעו עליי, עם הפסיכולוג ועובדת ההשמה וכולי.
 

בילי79

New member
לא הבנתי את התשובה..

האם אתה מאשר לי לפרסם תוך כדי ציטוט הודעות שלך שפירסמת בפורום הזה במקומות אחרים?
לגבי מה שאתה כותב, הדברים נוקבים, ומעציבים לשמוע.
הצער שלי הוא גם על העובדה (וכך אני מאמינה) שמטפל יכול להיות אדם טוב ולפגוע במטופל שלא בכוונת זדון, בשל אמונה טיפולית במניפולציות לצורך תיאוריות לימודיות שונות.
ההנחה שלי היא שברגע שמטפלים יווכחו עד כמה השיטה שלהם עלולה להיות הרסנית, עצם הידיעה תרתיע לפחות חלק מלהמשיך להשתמש בה.
ואנשים כמוך שנפגעו, יכולים לעזור למטפלים להיות מודעים לסכנות שבטיפול.
אם הם מודעים אך ורק לתועלות של טיפול, יתכן והתוצאה מצדיקה בעיניהם - או לפחות בעיני חלק מהם, מניפולציות שכינית "תרגילים פסיכולוגיים רעים". (אני מסכימה איתך שהם מסוכנים. יש לא מעט אנשים שהתאבדו בטיפול נפשי- כך שהסכנות הן לא בהכרח רק בהרגשה אלא בעלות נזקים ממשיים שחלק מהן לא ניתן לנסות לתקן, אבל גם ללמוד מטעויות זו חכמה וחשוב עבור המטופלים שעדיין בחיים).


היכן מופיע הסיפור שלך?
 
אני לא מרשה לך לפרסם

אם ארצה, אפרסם בעצמי. בכל מקרה, הפסיכולוג עשה לי מעשים אסורים שייחשבו ממש לעבירה על החוק ולשחיתות. מעבר לכך שהציג אותי כרודף נשים שאין לו כוונות רגשיות, גם פתח את הדלת להראות למזכירות איך השפיע עליי בטיפול, וניסה לבדוק באמצעים פסיכולוגיים אם שכבתי עם הבחורה שסיפרתי לו שאני יוצא אתה באותו זמן (כמובן לא הצליח).
&nbsp
 

בילי79

New member
למעשה הזכרתי את הכינוי הזה שלך באתר "פסיכולוגיה עברית"

ציינתי את הכינוי שבו אתה מתבטא בגלוי בפורום: "פילוסוף רוחני33"
באחת ההודעות שלי באתר סיפרתי על קשיים שהיו לי בטיפולים והזכרתי שאני לא היחידה ונתתי מספר דוגמאות ואחד מהם של הפגיעה שלך בטיפול.
"אחד מהכותבים הקבועים - "פילוסוף רוחני33" עד היום לא הצליח להתגבר על טיפול ע"י פסיכולוג קליני שפגע בו." (מבלי לצטט דברים שאמרת בפורום או במקומות אחרים)
הפרסום באתר היה לפני ששאלתי אותך. האמת היא שהייתי בטוחה שתסכים ורציתי לקבל "אישור רשמי" על גבי הפורום לצטט אותך..
קצת מפתיע אותי שאתה מסרב
בכל אופן, אם אתה מעדיף שלא אצטט אותך שוב- למרות שלא ממש ברור לי למה- לא אעשה זאת.
 
תשובה

אני מעדיף לפרסם את דבריי בעצמי ולהחליט בעצמי מה לפרסם ומה לא, איפה ואיך. יש לי גם סיבות משלי שלא ארצה שידעו בכל מקום על הסיפור עם הפסיכולוג. אני גם מקווה שלא כתבת שם שזה בתפוז.
&nbsp
&nbsp
 

בילי79

New member
היי פילו

כמובן שהזכרתי שהפורום נמצא באתר "תפוז".
אני מבינה שיש לך סיבות והן לגיטימיות, גם אם אני אינני מבינה אותן, וכמו שאמרתי אני לוקחת בחשבון את ההעדפה שלך. מתנצלת אם גרמתי לך לאי נעימות.
 
למעלה