חצי הכוס הריקה
עד כמה אתם מכירים אנשים שמביטים תמיד על חצי הכוס הריקה בחייהם ומאשימים אתכם?
"הו, יופי שבאת, אבל למה באיחור? לא הספקת להתארגן עם התחבורה?"
"איך הגעת? מונית? כמה זה עלה?" ומחשבים מאיפה יש לך את הכסף ובטח את עצלנית כי למה לא באוטובוס? (כשלהם אישית יש רכב שנים)
"מי מכין שניצל במחבת עם מכסה?" (אורחים שמגיעים מוקדם מידי לארוחה)
כשלא מתקשרים בתדירות שמספיקה להם - "למה את לא מתקשרת יותר?"
כשמתקשרים - "את צריכה לבקר יותר"
כשמבקרים - "למה רק לשעתיים?"
וכשלא מבקרים - "למה את לא מבקרת יותר??"
עד כמה אתם מכירים אנשים שמביטים תמיד על חצי הכוס הריקה בחייהם ומאשימים אתכם?
"הו, יופי שבאת, אבל למה באיחור? לא הספקת להתארגן עם התחבורה?"
"איך הגעת? מונית? כמה זה עלה?" ומחשבים מאיפה יש לך את הכסף ובטח את עצלנית כי למה לא באוטובוס? (כשלהם אישית יש רכב שנים)
"מי מכין שניצל במחבת עם מכסה?" (אורחים שמגיעים מוקדם מידי לארוחה)
כשלא מתקשרים בתדירות שמספיקה להם - "למה את לא מתקשרת יותר?"
כשמתקשרים - "את צריכה לבקר יותר"
כשמבקרים - "למה רק לשעתיים?"
וכשלא מבקרים - "למה את לא מבקרת יותר??"
