חבר שאולי מת...

nike001

New member
חבר שאולי מת...

חבר יקר מלפני שנים רבות
ייתכן שלא בחיים
קראתי כמה דברים ברשת ונעלמו עקבותיו
לצד המריבות שהיו לנו
הוא היה בן אדם כל כך מדהים - ואני מעדיף לא לפרט כאן ויש לי הרבה מה לפרט על כמה שהבן אדם הזה מיוחד.

אני פשוט אמרתי לעצמי חבל שזה קרה לו...
חבל... למה (השארת אותי פה לבד... יש משהו מיוחד במישהו שגדלנו יחד מגילאים צעירים מאוד! הוא מכיר אותי ממש כבוסר)
ואז יצא לי לחשוב על המשפחה המורחבת הבוגרת מבינהם
על כמה שאני לא נפגש איתם לא כי אני לא רוצה אלא כי אני מפחד
ולמרות שהם אוהבים אותי ואני גם רוצה לפגוש אותם
אבל יש לי פחדים מטומטמים
כי דברים לא פתורים אצלי
הפחדים מנהלים אותי
בגלל אני במקום הזה בחיים.

דור בא ודור הולך
ואף אחד לא מבטיח לנו מה יהיה מחר.

כל כך הייתי רוצה להיות במקום אחר בחיים
ואני אגיע אליו
אבל עד שזה יקרה
אני לא רוצה לפספס אנשים מבוגרים - לנצל את ההזדמנות שהם עוד בחיים. סובל...
 

nike001

New member
אני המון פעמים

מתחמק מאנשים מהעבר
לא כי אני לא רוצה להיות בקשר איתם
להיפך, רוצה קשר ורוצה גם להזכר בזכרונות מתוקים
אבל באותם רגעים אני מחליף כמה מילים וממשיך הלאה וזה לא קרירות אמיתית- זה פשוט פחד.
&nbsp
אני לא חושב שאני במקום הכי טוב בחיים מהמון בחינות (רגשית, נפשית, שכלית, כלכלית, לא יציב מספיק ובלי הרבה ביטחון) ואני בורח
כי אני לא רוצה שיחקרו את זה וידעו שאותו ילד מיוחד שהם אהבו
כשכולנו היינו קטנים או למבוגרים שליוו אותי מגיל קטן
ידעו צער או ידעו שאני לא במקום טוב
אז אני בורח..
&nbsp
ובוחר בקשרים ותיקים עמוקים שהתפתחו עם השנים ומכירים אותי כמו שאני
או מתחיל קשרים חדשים (למשל מפה - כי אם מכירים אותי מפה אז אין לי כבר הרבה מה להסתיר - מכירים אותי איך שאני עם הג'ננות שלי פה ובנוסף גם הם בערך כמוני אז אין פה איזשהי תחרות גדולה או איזשהי פחד להסתיר משהו - הרי אני לא בקשר עם אנשים שיכולים לאיים עליי באיזה שהיא צורה שזה יגרום לי לברוח)
 
למעלה