קשה לי
היום היה לי ריב עם אמא. כמובן קללתי אותה אני לא אשתוק לה על ההתנהגות שלה. חוצפנית בעצמה חושבת שאם כתוב בתורה מצוות כיבוד אב ואם אז מותר להם להתנהג בצורה דוחה אבל בגלל שכתוב בתורה צריך לכבד - ממש לא! ואני גם לא אדם דתי. חוצפנית.
כתבתי לידידה שלי מהפורום שכשהייתי בן 19 הכרתי נערים ממשפחות דתיות שהשכירו דירות כי עזבו את הדת (אולי חלקם בנתק מהמשפחה) וכתבתי לה שגם אז רציתי מאוד להשכיר דירה ופחדתי ואלה היו רק נערים והצליחו.
יש לי ידידה שאמנם מגיל צעיר משכירה דירות אבל לה יש פחדים אחרים עמוקים שאנשים מהצד לא יבינו ובניגוד להרבה אנשים אני דווקא כן מבין אותה. היא סיימה 2 קורסים באיפור והיא בדרך להתחיל קורס שלישי באיפור והיא עדיין מפחדת להיות מאפרת. אחותי בגיל 14 שרק באה כאורחת לקורס איפור שאימי למדה כבר קלטה מהר הכל אולי יחד עם עזרת מדריכי איפור ביוטיוב ועכשיו יש לה לקוחות - היא מאפרת ולוקחת תשלום על זה בנוסף לעוד עבדות אחרות שהיא עושה (כיום היא בת 15). אז כשהמשפחה של ידידה שלי אומרים לה 'נו מה יש קדימה תתחילי עם לקוחות' אני בניגוד למשפחה שלה כן מבין את הפחדים שלה, כן מבין שלמרות שהיא בת 31 ולמרות שהיא שנים מתעסקת באיפור היא עדיין לא טובה מספיק באיילנר, היא עדיין לא יודעת להדביק ריסים והיא עדיין לא יודעת לעשות יותר סגנונות איפור ומספרת לי על פחד שיבואו 2 לקוחות שהן אחיות ושזה לא מתאים לאפר את שניהם באותו סגנון. לה יש את הפחדים שלה , אני לרגע לא משווה אותה לאחותי המדהימה והכשרונית עם הידי זהב שטובה באיפור, שיער, סטייל, רשת חברתית, ראש טוב ועוד שהיא רק בת 15. לרגע לא! אבל עצוב לי שהיא לא מבינה את הפחדים שלי: היא משכירה דירות מגיל צעיר היא יודעת לעשות את זה טוב, היא לא מבינה את הפחדים שלי. אומרת 'נו נו נו תשכיר דירה' לא מבינה אותי, כמו שלא נעים לה שאנשים לא מבינים למה היא בגיל כזה ועוד אחרי 2 קורסים של איפור מפחדת להיות מאפרת, לא לי לא נעים שלא מבינים את הפחדים שלי ואת המקומות שלי: את זה שלמשל לא משנה כמה אני נראה טוב אני עדיין מפחד להפגש מאתרי הכרויות ועוד. וזה מעצבן. זה פשוט מעצבן ומה שאני הכי הייתי רוצה זה שאנשים יצליחו להבין את הקשיים שלי ולעזור לי יד ביד, בוא מותק, מה מפחיד אותך בלהשכיר דירה, מה מפחיד אותך בלהפגש עם גבר... בוא נפרק את זה לחלקים, בוא נחשוב איך פותרים... ממש בצורה עדינה. זה מעצבן וזה מרתיח. אני לא בא בטענות לאותה בחורה שבגיל שלה יש לה פחדים להיות מאפרת, או מישהי אחרת מקסימה מאוד שבגיל יותר גדול ממני עדיין חוששת לקיים יחסי מין, אז למה אנשים באים אליי בטענות? ואגב, אותה מישהי מקסימה כשספרתי לה על ההורים שלי היא אמרה לי שזה נשמע כל כך מפחיד אם היא הייתה במקומי. ספרתי לה מה אני עובר כאן איתם והיא, בניגוד לאחרים פה, גם לא מסוגלת להשכיר דירה ויש לה המון פחדים שלאנשים רגילים אין אותם ולא אכתוב כאן כי אולי היא לא תאהב את זה כי היא קוראת כאן.
ושוב, חשוב לי להדגיש, אני לא זקוק רק להבנה שיגידו אוקיי אנחנו מבינים אותך, באמת עצוב, ותשאר ככה. לא! הייתי רוצה גם שיצליחו לעזור לי יד ביד, לאט לאט, איך כן להתגבר ולצאת מכל המצב המחורבן הזה! כי אני פשוט סובל!!!
היום איזה אישה בעבודה באה לילדה הקטנה שלה ואומרת לה ' לא , אל תגעי, האיש לא מרשה'
אבל לא כל כך לא נפגעתי, כי אני מבין שאני במצב בחיים כל כך לא טוב שאני לא יכול יותר מידי להלחם עם הגיל כרגע. אני יודע שבוודאות אם היו לי את התנאים שאני רוצה אני מזמן הייתי נראה יותר צעיר ובלי שום ניתוח ושום הזרקות.
אני חי במציאות כל כך מחורבנת עם הורים כל כך מחורבנים ואני כל כך רוצה לברוח ומפה ומפחד, בדיוק כמו שהתאמצתי בזמנו לרדת המון במשקל והצלחתי אבל עדיין פחדתי להפגש מאתרי הכרויות. אני רוצה, אני מאוד רוצה - אבל מרגיש שמשהו תוקע אותי.
הרי, גם כשעבדתי בעבודה מוגנת נורא סבלתי מ-8 שקל לשעה, הייתי במצב נפשי נוראי... רק אחרי 5 שנים הצלחתי להתגבר על הפחדים ולעבור לעבודה רגילה ולא היה לי קל שם, ועד היום לא קל, אבל עשיתי את זה (והמטרה הבאה שלי היא עבודה מהבית). לצערי אני כבר מתחיל להיות גדול בגיל, וגם המראה לא הכי יפה כמו בעבר, לצערי פספסתי המון בחיים. ועצוב לי.
וכשאני קורא על אנשים אחרים מצליחים שלמרות הנסיבות חיים הלא פשוטות שלהם (למשל בחור הומו שברח מהבית החרדי לחו"ל והצליח שם במקצוע שלו בלי הרבה ידע באנגלית ורק אחרי הרבה שנים חזר לארץ וסיפר למשפחתו על הנטיה המינית. אביו לא מקבל אותו עד היום אבל הוא לפחות הלך עם האמת שלו וברח מהבית ההרסני ומהדת שלא הטיבה איתו והצליח - אני פחדן שבשנים היפות שלי סבלתי איתם ועד היום)
http://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4960419,00.html
אני מאוד רוצה לצאת מהמצב שאני נמצא בו אבל פשוט בלי הרבה כוחות. למזלי, יש לי ידידות נפש שגם כמוני רוצות הרבה דברים וגם כמוני עושות דברים ומצליחות אבל גם כמוני יש עוד דברים שרוצות לעשות ומתקשות וגם בכמוני בגיל מתקדם.
אני לא זקוק לביקורת או שיפוטיות - יש לי מספיק מההורים הקשים שלי. אני כן זקוק להבנה ותמיכה נכונה ועזרה איך להצליח להתגבר על הקשיים.
בקשר לשינה בלילה? זה עצוב, היום הג'ינס התחיל להיות צמוד עליי כל כך אז פחדתי יצאתי להליכה ועכשיו לקראת 4 לפנות בוקר אני עדיין ער. מה יהיה איתי מה...
היום היה לי ריב עם אמא. כמובן קללתי אותה אני לא אשתוק לה על ההתנהגות שלה. חוצפנית בעצמה חושבת שאם כתוב בתורה מצוות כיבוד אב ואם אז מותר להם להתנהג בצורה דוחה אבל בגלל שכתוב בתורה צריך לכבד - ממש לא! ואני גם לא אדם דתי. חוצפנית.
כתבתי לידידה שלי מהפורום שכשהייתי בן 19 הכרתי נערים ממשפחות דתיות שהשכירו דירות כי עזבו את הדת (אולי חלקם בנתק מהמשפחה) וכתבתי לה שגם אז רציתי מאוד להשכיר דירה ופחדתי ואלה היו רק נערים והצליחו.
יש לי ידידה שאמנם מגיל צעיר משכירה דירות אבל לה יש פחדים אחרים עמוקים שאנשים מהצד לא יבינו ובניגוד להרבה אנשים אני דווקא כן מבין אותה. היא סיימה 2 קורסים באיפור והיא בדרך להתחיל קורס שלישי באיפור והיא עדיין מפחדת להיות מאפרת. אחותי בגיל 14 שרק באה כאורחת לקורס איפור שאימי למדה כבר קלטה מהר הכל אולי יחד עם עזרת מדריכי איפור ביוטיוב ועכשיו יש לה לקוחות - היא מאפרת ולוקחת תשלום על זה בנוסף לעוד עבדות אחרות שהיא עושה (כיום היא בת 15). אז כשהמשפחה של ידידה שלי אומרים לה 'נו מה יש קדימה תתחילי עם לקוחות' אני בניגוד למשפחה שלה כן מבין את הפחדים שלה, כן מבין שלמרות שהיא בת 31 ולמרות שהיא שנים מתעסקת באיפור היא עדיין לא טובה מספיק באיילנר, היא עדיין לא יודעת להדביק ריסים והיא עדיין לא יודעת לעשות יותר סגנונות איפור ומספרת לי על פחד שיבואו 2 לקוחות שהן אחיות ושזה לא מתאים לאפר את שניהם באותו סגנון. לה יש את הפחדים שלה , אני לרגע לא משווה אותה לאחותי המדהימה והכשרונית עם הידי זהב שטובה באיפור, שיער, סטייל, רשת חברתית, ראש טוב ועוד שהיא רק בת 15. לרגע לא! אבל עצוב לי שהיא לא מבינה את הפחדים שלי: היא משכירה דירות מגיל צעיר היא יודעת לעשות את זה טוב, היא לא מבינה את הפחדים שלי. אומרת 'נו נו נו תשכיר דירה' לא מבינה אותי, כמו שלא נעים לה שאנשים לא מבינים למה היא בגיל כזה ועוד אחרי 2 קורסים של איפור מפחדת להיות מאפרת, לא לי לא נעים שלא מבינים את הפחדים שלי ואת המקומות שלי: את זה שלמשל לא משנה כמה אני נראה טוב אני עדיין מפחד להפגש מאתרי הכרויות ועוד. וזה מעצבן. זה פשוט מעצבן ומה שאני הכי הייתי רוצה זה שאנשים יצליחו להבין את הקשיים שלי ולעזור לי יד ביד, בוא מותק, מה מפחיד אותך בלהשכיר דירה, מה מפחיד אותך בלהפגש עם גבר... בוא נפרק את זה לחלקים, בוא נחשוב איך פותרים... ממש בצורה עדינה. זה מעצבן וזה מרתיח. אני לא בא בטענות לאותה בחורה שבגיל שלה יש לה פחדים להיות מאפרת, או מישהי אחרת מקסימה מאוד שבגיל יותר גדול ממני עדיין חוששת לקיים יחסי מין, אז למה אנשים באים אליי בטענות? ואגב, אותה מישהי מקסימה כשספרתי לה על ההורים שלי היא אמרה לי שזה נשמע כל כך מפחיד אם היא הייתה במקומי. ספרתי לה מה אני עובר כאן איתם והיא, בניגוד לאחרים פה, גם לא מסוגלת להשכיר דירה ויש לה המון פחדים שלאנשים רגילים אין אותם ולא אכתוב כאן כי אולי היא לא תאהב את זה כי היא קוראת כאן.
ושוב, חשוב לי להדגיש, אני לא זקוק רק להבנה שיגידו אוקיי אנחנו מבינים אותך, באמת עצוב, ותשאר ככה. לא! הייתי רוצה גם שיצליחו לעזור לי יד ביד, לאט לאט, איך כן להתגבר ולצאת מכל המצב המחורבן הזה! כי אני פשוט סובל!!!
היום איזה אישה בעבודה באה לילדה הקטנה שלה ואומרת לה ' לא , אל תגעי, האיש לא מרשה'
אבל לא כל כך לא נפגעתי, כי אני מבין שאני במצב בחיים כל כך לא טוב שאני לא יכול יותר מידי להלחם עם הגיל כרגע. אני יודע שבוודאות אם היו לי את התנאים שאני רוצה אני מזמן הייתי נראה יותר צעיר ובלי שום ניתוח ושום הזרקות.
אני חי במציאות כל כך מחורבנת עם הורים כל כך מחורבנים ואני כל כך רוצה לברוח ומפה ומפחד, בדיוק כמו שהתאמצתי בזמנו לרדת המון במשקל והצלחתי אבל עדיין פחדתי להפגש מאתרי הכרויות. אני רוצה, אני מאוד רוצה - אבל מרגיש שמשהו תוקע אותי.
הרי, גם כשעבדתי בעבודה מוגנת נורא סבלתי מ-8 שקל לשעה, הייתי במצב נפשי נוראי... רק אחרי 5 שנים הצלחתי להתגבר על הפחדים ולעבור לעבודה רגילה ולא היה לי קל שם, ועד היום לא קל, אבל עשיתי את זה (והמטרה הבאה שלי היא עבודה מהבית). לצערי אני כבר מתחיל להיות גדול בגיל, וגם המראה לא הכי יפה כמו בעבר, לצערי פספסתי המון בחיים. ועצוב לי.
וכשאני קורא על אנשים אחרים מצליחים שלמרות הנסיבות חיים הלא פשוטות שלהם (למשל בחור הומו שברח מהבית החרדי לחו"ל והצליח שם במקצוע שלו בלי הרבה ידע באנגלית ורק אחרי הרבה שנים חזר לארץ וסיפר למשפחתו על הנטיה המינית. אביו לא מקבל אותו עד היום אבל הוא לפחות הלך עם האמת שלו וברח מהבית ההרסני ומהדת שלא הטיבה איתו והצליח - אני פחדן שבשנים היפות שלי סבלתי איתם ועד היום)
http://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4960419,00.html
אני מאוד רוצה לצאת מהמצב שאני נמצא בו אבל פשוט בלי הרבה כוחות. למזלי, יש לי ידידות נפש שגם כמוני רוצות הרבה דברים וגם כמוני עושות דברים ומצליחות אבל גם כמוני יש עוד דברים שרוצות לעשות ומתקשות וגם בכמוני בגיל מתקדם.
אני לא זקוק לביקורת או שיפוטיות - יש לי מספיק מההורים הקשים שלי. אני כן זקוק להבנה ותמיכה נכונה ועזרה איך להצליח להתגבר על הקשיים.
בקשר לשינה בלילה? זה עצוב, היום הג'ינס התחיל להיות צמוד עליי כל כך אז פחדתי יצאתי להליכה ועכשיו לקראת 4 לפנות בוקר אני עדיין ער. מה יהיה איתי מה...
