אפשר לזעוק ,וזה לא יעזור ,זה מה יש
אלה החיים שלי ,לא יעזור גם לקלל אחרים
ולהוציא עליהם אצ העצבים ,או לצפות שהם
יסגרו את מה שלא בסדר . "יצילו" אותי . ימחקו
את העבר הכאוב ,יסגרו הכל .
ואני יודעת שאני עושה את המקסימום עם מה שאני
יכולה ,ויש אנשים שחושבים שאני יכולה יותר ואני
מבינה אותם. זה חלק מההתבגרות להבין במקום
לכעוס .. אבל זה לא משפר את מצב הרוח .
וזה גם לא עוזר שאני יודעת את הסיבה לדברים
למה הם קורים ,למה דברים קרו בעבר ,מאיזה
מקום זה .
כיום יש הרי גם אינסטגרם,ואני יודעת שאני לא
מגלה את אמריקה ,אני התחלתי להתעניין בזה
רק בזמן האחרון.. וגם שם ניתן לראות תמונות
של אנשים שטוב להם,ואני יודעת שאומרים שחלק
זה הצגה ,אבל חלק זה אמיתי . יש אנשים שטוב
להם בחיים ..ואני לא צרות עין ממש לא .. זה
כואב לי במקום של תראי איפה הם ואיפה אני ,
או כמה הם אהובים ע"י משפחה וחברים ...לא צרות
עין ואני לא מאחלת להם רע ..פשוט חבל לי שאני קיבלתי
קלפים מסויימים ..
ראיתי מישהו שם שרק בגלל שיש לו כסף זכה בכל הקופה :
אישה יפה,ילדים מהממים ...בית יפה ... אני רק חושבת
שבעניין הקארמה שזה לא פייר . גם במקום העבודה
למרות שהרוב שם עם חיים פשוטים וגם הם שם יש להם
חיים לא קלים ,עדיין..אני לא חושבת שאני הכי מסכנה בעולם
וזה גם לא רלוונטי,מי יותר מסכן ..
וזה גם לא משנה שיש שייקראו וישמחו בגלל הסבל שלי
ושאנשים לא יגיבו .. ואז האלה ששמחים עוד יותר ישמחו.
אני כבר למדתי שזה שאחרים סובלים ורע להם זה לא
משפר את המצב שלי (מצב הרוח ) גם אם הם יחסית
באותו מצב ...זה לא מעודד אותי...
** חסרת השיניים ואני לא מדברות ,לא רבנו ...
קודם כל היא שם שנים שנים ויש לה חברות לעבודה,
היא סיפרה לי בזמנו שאין לה אף חברה אמיתית בחיים
ואמרה שאך אחת מהחברות לעבודה לא הייתה אצלה
בבית ,ואין לה קשר איתם אחריי העבודה.
אז בעבודה פעם היא יושבת ליד חברה אחת ,פעם ליד
חברה אחרת ..ופעם לידי .. ואני חשבתי קודם כל שאני
בעדיפות שלישית שזה לגיטימי כי סה"כ הם עובדים ביחד
שנים ..(מעל 10 שנים ,לא אציין בדיוק כמה) ..אבל
אז באחד ההפסקות אני הלכתי לשבת ליד מישהי אחרת
,ואז חסרת השיניים אמרה לי "היום את לא יושבת על ידי ?"
ואז אמרתי "אז מה גם את אתמול לא ישבת על ידי ? "
והיא צחקה ואמרה "אה ככה זה עובד ?" ואמרתי לה
"לא ,פעם יושבים פה פעם יושבים שם" .. מאז אין דיאלוג
.וגם כאשר היינו מדברות אז חשתי שהפער ביננו יותר מידיי
גדול .היא יש לה משפחה וילדים, וגם היא מסורתית כזאת.
והם דיברו שם באיזה יום על קדיש ,שמישהי בגלל שאין לה אחים
שילמה למישהו,לרב,כדי שיאמר. ואז אמרתי לחסרת השיניים
(סליחה על הכינוי שלה פשוט לא יודעת איך לקרוא לה ) שאהבתי
איך שבהלוויה של שמעון פרס גם הבת שלו אמרה קדיש ביחד
עם שני בניו .. ואז היא נראתה מזועזעת ואמרה לי "אבל אסור"
ואמרתי לה "ונכון אומרים יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל
אז בהלוויה של פרס אהבתי שהם אמרו "יעשה שלום עלינו ועל
כל בני האדם " והיא נראתה מזועזעת...
הדתייה מהעבודה הקודמת לה למשל היה ראש פתוח ,כלומר
היא לא הייתה מזדזעת מדברים , היא הבינה שיש דברים שונים
,תפיסות שונות...
יש דתייה אחת בעבודה שחסרת השיניים מאד אוהבת לדבר
איתה על תורה ,ורבנים,והלכות ,לי יש צד רוחני אז אני מתחברת
לזה. ובגלל זה היא אוהבת לשבת לידה כל פעם כאשר היא
נמצאת..אין לי מה להעלב מזה,אבל היה נחמד אם היא הייתה
אומרת "בואי שבי איתנו.."..וגם זה שלה מותר ללכת לשבת
עם אחרים ולי לא ? היא גם מאד רגישה .
יש שם עוד בעבודה שהם לא בחבר'ה שם ,לא הולכים לארועים
אחד של השני ,משוחחים כן ,אבל לפעמים,באים עושים את
העבודה והולכים. וגם כאלה שעובדים שם שנים רבות ..
אחת מהן שמעתי שאומרת שהיא אוהבת בשישי שבת לראות
סדרות ולנוח... אבל אנחנו לא זהים כמובן ככה נראה לי ..
מחסרת השיניים למדתי שאפשר שתהיה משפחה ועדיין להרגיש
לבד .(היא סיפרה לי דברים ) שמעתי על כך אבל לראשונה
ראיתי ..גם לי מישהי בעבודה אמרה "כיף לך את לא משלמת
שכירות ".. לא השווצתי שיש לי דירה ,פשוט אני אומרת את
האמת ,שאלה אותי האם אני גרה עם שותפים ,אז סיפרתי...
והנה מישהי אולי חושבת שכיף לי מבלי בכלל לדעת..
אלה החיים שלי ,לא יעזור גם לקלל אחרים
ולהוציא עליהם אצ העצבים ,או לצפות שהם
יסגרו את מה שלא בסדר . "יצילו" אותי . ימחקו
את העבר הכאוב ,יסגרו הכל .
ואני יודעת שאני עושה את המקסימום עם מה שאני
יכולה ,ויש אנשים שחושבים שאני יכולה יותר ואני
מבינה אותם. זה חלק מההתבגרות להבין במקום
לכעוס .. אבל זה לא משפר את מצב הרוח .
וזה גם לא עוזר שאני יודעת את הסיבה לדברים
למה הם קורים ,למה דברים קרו בעבר ,מאיזה
מקום זה .
כיום יש הרי גם אינסטגרם,ואני יודעת שאני לא
מגלה את אמריקה ,אני התחלתי להתעניין בזה
רק בזמן האחרון.. וגם שם ניתן לראות תמונות
של אנשים שטוב להם,ואני יודעת שאומרים שחלק
זה הצגה ,אבל חלק זה אמיתי . יש אנשים שטוב
להם בחיים ..ואני לא צרות עין ממש לא .. זה
כואב לי במקום של תראי איפה הם ואיפה אני ,
או כמה הם אהובים ע"י משפחה וחברים ...לא צרות
עין ואני לא מאחלת להם רע ..פשוט חבל לי שאני קיבלתי
קלפים מסויימים ..
ראיתי מישהו שם שרק בגלל שיש לו כסף זכה בכל הקופה :
אישה יפה,ילדים מהממים ...בית יפה ... אני רק חושבת
שבעניין הקארמה שזה לא פייר . גם במקום העבודה
למרות שהרוב שם עם חיים פשוטים וגם הם שם יש להם
חיים לא קלים ,עדיין..אני לא חושבת שאני הכי מסכנה בעולם
וזה גם לא רלוונטי,מי יותר מסכן ..
וזה גם לא משנה שיש שייקראו וישמחו בגלל הסבל שלי
ושאנשים לא יגיבו .. ואז האלה ששמחים עוד יותר ישמחו.
אני כבר למדתי שזה שאחרים סובלים ורע להם זה לא
משפר את המצב שלי (מצב הרוח ) גם אם הם יחסית
באותו מצב ...זה לא מעודד אותי...
** חסרת השיניים ואני לא מדברות ,לא רבנו ...
קודם כל היא שם שנים שנים ויש לה חברות לעבודה,
היא סיפרה לי בזמנו שאין לה אף חברה אמיתית בחיים
ואמרה שאך אחת מהחברות לעבודה לא הייתה אצלה
בבית ,ואין לה קשר איתם אחריי העבודה.
אז בעבודה פעם היא יושבת ליד חברה אחת ,פעם ליד
חברה אחרת ..ופעם לידי .. ואני חשבתי קודם כל שאני
בעדיפות שלישית שזה לגיטימי כי סה"כ הם עובדים ביחד
שנים ..(מעל 10 שנים ,לא אציין בדיוק כמה) ..אבל
אז באחד ההפסקות אני הלכתי לשבת ליד מישהי אחרת
,ואז חסרת השיניים אמרה לי "היום את לא יושבת על ידי ?"
ואז אמרתי "אז מה גם את אתמול לא ישבת על ידי ? "
והיא צחקה ואמרה "אה ככה זה עובד ?" ואמרתי לה
"לא ,פעם יושבים פה פעם יושבים שם" .. מאז אין דיאלוג
.וגם כאשר היינו מדברות אז חשתי שהפער ביננו יותר מידיי
גדול .היא יש לה משפחה וילדים, וגם היא מסורתית כזאת.
והם דיברו שם באיזה יום על קדיש ,שמישהי בגלל שאין לה אחים
שילמה למישהו,לרב,כדי שיאמר. ואז אמרתי לחסרת השיניים
(סליחה על הכינוי שלה פשוט לא יודעת איך לקרוא לה ) שאהבתי
איך שבהלוויה של שמעון פרס גם הבת שלו אמרה קדיש ביחד
עם שני בניו .. ואז היא נראתה מזועזעת ואמרה לי "אבל אסור"
ואמרתי לה "ונכון אומרים יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל
אז בהלוויה של פרס אהבתי שהם אמרו "יעשה שלום עלינו ועל
כל בני האדם " והיא נראתה מזועזעת...
הדתייה מהעבודה הקודמת לה למשל היה ראש פתוח ,כלומר
היא לא הייתה מזדזעת מדברים , היא הבינה שיש דברים שונים
,תפיסות שונות...
יש דתייה אחת בעבודה שחסרת השיניים מאד אוהבת לדבר
איתה על תורה ,ורבנים,והלכות ,לי יש צד רוחני אז אני מתחברת
לזה. ובגלל זה היא אוהבת לשבת לידה כל פעם כאשר היא
נמצאת..אין לי מה להעלב מזה,אבל היה נחמד אם היא הייתה
אומרת "בואי שבי איתנו.."..וגם זה שלה מותר ללכת לשבת
עם אחרים ולי לא ? היא גם מאד רגישה .
יש שם עוד בעבודה שהם לא בחבר'ה שם ,לא הולכים לארועים
אחד של השני ,משוחחים כן ,אבל לפעמים,באים עושים את
העבודה והולכים. וגם כאלה שעובדים שם שנים רבות ..
אחת מהן שמעתי שאומרת שהיא אוהבת בשישי שבת לראות
סדרות ולנוח... אבל אנחנו לא זהים כמובן ככה נראה לי ..
מחסרת השיניים למדתי שאפשר שתהיה משפחה ועדיין להרגיש
לבד .(היא סיפרה לי דברים ) שמעתי על כך אבל לראשונה
ראיתי ..גם לי מישהי בעבודה אמרה "כיף לך את לא משלמת
שכירות ".. לא השווצתי שיש לי דירה ,פשוט אני אומרת את
האמת ,שאלה אותי האם אני גרה עם שותפים ,אז סיפרתי...
והנה מישהי אולי חושבת שכיף לי מבלי בכלל לדעת..
