מרגיש מצוקה

LonelyMan

New member
מרגיש מצוקה

היי
אני כל הזמן מרגיש מצוקה נפשית בדידות וריחוק מאנשים... אני בוכה על בסיס יומיומי קבוע ומדבר לפעמים עם ער״ן כי המצוקה נהיית ממש גדולה ואני זקוק לדבר עם מישהו דחוף. אני לוקח כדורים נגד דיכאון והולך לטיפול פסיכולוגי. אבל כל זה פשוט לא עוזר....
אני תמיד משותק בחברה ולא משתלב עם אנשים ותמיד נשאר בודד. הייתה לי בת זוג אחת אבל לא היה בינינו קשר טוב כל כך וגם לא הרבה זמן.
לא יודע מה לעשות אני כבר בן 32 ואני לא מוצא את עצמי בחברה.
אני גר עם ההורים ועובד.
אני חי במצוקה תמידית כבר הרבה מאוד שנים לא יודע מה לעשות בבקשה תעזרו לי.
 

LonelyMan

New member
מדבר כן

אבל מה זה עוזר...
אני כל היום חלש ותשוש מאוד פיזית ונפשית.
איך אפשר להתחבר לאנשים שאני מרגיש ככה כל הזמן בלי הפסקה?
אני סגור מאוד ובודד כל הזמן בלי חשק לחיות.
לא רואה תקווה...
זה מצב אובדני כבר אני רק רוצה להיגאל מייסוריי אני לא יכול יותר
 
שלום

כשיש אהבה, הקשר קולח. תן הרבה אהבה ודאגה כנות, מלים יפות ומעשים יפים, הראה לאדם האחר כמה הוא חשוב לך, ואז יהיו לך חברים טובים. עם אנשים אחרים תוכל לשוחח על דברים שמעניינים אתכם מהחיים, כמו תחביבים וכאלה. עניין משותף חיוני לכל קשר. מותר לך לבכות, אבל חשוב שתנסה גם לצחוק ולחייך כי החיים יפים וצריך לדעת לאהוב אותם ולקבלם בברכה. באופן כללי היה טוב, עדין ונחמד עם אנשים ואז יקל לך יותר להתקרב אליהם.
&nbsp
 

LonelyMan

New member
לא מתחבר...

אין לי מושג על מה אתה מדבר...
מה הכוונה לתת אהבה דאגה וכנות? למי בדיוק?
אין לי אף אחד קרוב מה אני יבוא לאנשים ברחוב?
מה גם שאני סגור וביישן מאוד איך בדיוק אעשה את זה?
 
תשובה

השתתף במסגרות שונות שמעניינות אותך, כמו חוגים, מועדונים חברתיים ולימודים. שם תכיר אנשים עם שפה משותפת ועניין משותף, אנשים שתחבב ושתאהב ואז ההשקעה הרגשית תבוא באופן טבעי.
&nbsp
 

LonelyMan

New member
אני משתדל

אני לא יושב כל היום בבית אני עובד והולך לקבוצות תמיכה ומפגשים מידי פעם.
אבל אני כל הזמן תשוש וחלש מאוד פיזית ונפשית. אין לי מה לדבר כל כך וזה גם נורא קשה לי כי אין לי ביטחון... אין לי תחומי עניין ממש כי שום דבר לא מעניין אותי.
יש לי דיסתימיה קשה שמתמשכת כל החיים ואני לא יודע מה לעשות כבר....
 
תשובה

על העייפות הגופנית אולי אפשר להקל בשינה נכונה עם פעילות גופנית נכונה. את הנפש אולי אפשר לחזק ע"י חיזוקים חיוביים, כמו עיסוקים בדברים שנעימים לך ושמשמחים אותך. דבר על מה שעושים ואוהבים בחיים, על מסגרות, על קשרים, על תחביבים, דברים כאלה. התעניין באנשים. אם תדע מה אתה רוצה לדבר, יהיה לך יותר ביטחון בקשר לדיבור. חפש עיסוקי פנאי שמתאימים לאישיות שלך כאדם, שאתה אוהב ושמהנים ומשמחים אותך. אז יהיה לך גם נושא עניין לשיחה עם אנשים.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
אנחנו איתך


הי איש יקר,
אני שומעת את הזעקה שלך, אתה מרגיש בודד ובמצוקה כבדה מנשוא, נדמה מבין השורות שאתה מרגיש בבור שאתה כרגע לא מצליח לראות כיצד תתרומם, למרות שניכר שאתה נוקט המון צעדים כדי לסייע לעצמך... ואולי דווקא התמודדות זו ארוכת השנים, שאתה לא רואה כי מצליחה לחלץ אותך, מתישה אותך, מייאשת ומותירה אותך בחוויה של חוסר אונים...
אתה מתאר חוויה של בדידות וריחוק מאנשים, כזו שאולי מותירה אותך לבד מול הצפה רגשית או אולי מאלצת אותך לעטות מסכה ולשדר משהו אחר ממה שאתה מרגיש... בהקשר זה עולות לי שאלות רבות לגבי איך אתה מסביר את הריחוק, האם יש מקרים בהם אתה מרגיש קרבה, איך היחסים שלך בעבודה... שאלות שיכולות אולי לאפשר התבוננות ממנה ניתן ללמוד ולראות האם יש מקומות שיותר קל לך בהם לעומת אחרים.
אני לא יודעת כמה זמן אתה נמצא בטיפול רגשי ותרופתי, אך שניהם אלו דברים שלוקח זמן כדי לראות השפעה או תוצאה... ויחד עם זאת, כדאי להעלות את התחושות הללו בטיפול ולראות אולי צריך לעשות שינויים שיוכלו להטיב איתך... כמו כן אולי לבחון את האפשרות של פנייה לטיפול קבוצתי שיוכל לתת מענה על הצורך החברתי ועל רכישת מיומנויות חברתיות שבעזרתן תרגיש אולי עם יותר יכולות בהשתלבות בחברה.
נשמח להרחיב את השיחה ולנסות לעזור ככל שנוכל. מוזמן להמשיך לשתף כאן או להגיע לצ'אט האישי (והאנונימי לחלוטין) שלנו, שפעיל כל ערב בין תשע לחצות, שם תוכל להתכתב עם אחד המתנדבים ולא להיות לבד עם המצוקה.

מחכים ממש לשמוע ממך, (http://www.sahar.org.il) 
בתקווה ללילה שקט ורגוע,
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
למעלה