לא מעודד שגם אנשים אחרים חווים את זה

[מילקי91]

לא מעודד שגם אנשים אחרים חווים את זה

כפי שאמרתי בעבר חשבתי שזה מעודד ,תראו זה לא רק אני

זה קורה גם לאחרים ,אותו דבר ,אבל זה לא ! זה מעיק לראות

את זה ,הייתי עוזרת אבל אני לא יכולה, עדיין די בטראומה

ממה שהיה לי עצמי... אין לי פה ,וגם אם אני צודקת

לא אתווכח עם אנשים

מדהים שהאנשים האלה תמיד יוצאים המלאכים בפני

אנשים מסויימים ,ואצלם הבעייה היא תמיד בצד

השני: הצד השני הוא המשוגע, הוא הרע ,הוא התוקף

כי הם "לא עשו כלום". כל פעם יש שעיר אחר ,וכולם

מתגייסים ,ועל הדרך גורמים לנזק נפשי לאנשים שגם

ככה חלשים..

אז זה שיש עוד כאלה ,וזה שאנשים מתרשמים אותו הדבר

ואומרים מה שאני אמרתי זה לא מעודד אותי.

תמיד הרי מחפשת אישור,וגם כאשר יש אישור זה לא גורם

להרגיש טוב ..ולא מרגיע .

צאתם של רבים חצי נחמה.... לא מדוייק בכלל.

הייתי עוזרת לו יכולתי בחיי ,אבל עייפתי...

 

[פילוסוף רוחני33]

נכון

ככל שיותר אנשים סובלים, יותר רע. טבעי וחשוב לדאוג בעיקר לעצמנו וקודם לעצמנו. אפשר להיעזר באנשים, אבל צריך קודם להשתדל לעזור לעצמנו. רוב האנשים טובים וישמחו לעזור. המרע ייענש בהתאם, וצריך גם להתרחק מרעים. צריך לעזור מתוך מחויבות, בעיקר למי שמיטיב ולמי שאוהבים. אי אפשר לעזור לכולם, צריך להשתדל לעשות את המירב. אדם טוב עוזר לאחרים ואחרים עוזרים לו בתמורה ולכן הוא מצליח יותר.

 

[שחר חרישי]

למה הכוונה מילקי? אילו אנשים? מה קרה שם?

 

[מילקי91]

תמיד גם מדהים לראות איזו השפעה יש לבתים דפוקים על אנשים

סיפרתי כאן בעבר שיש מישהי שהיא גם מבית דופק,

לא יודעת בדיוק מה המקרה שלה , וכמובן שלא אשאל

אני לא חטטנית,רק הבנתי לפי משהו שהיא זרקה פעם .

אותן תופעות: חוסר ביטחון עצמי,לפרש דברים בצורה

לא נכונה,חושבת שמאשימים אותה בדברים כאשר זה

ממש לא נכון ,לשמוע מישהי צוחקת וחושבת שזה עליה.

כאשר אני מסתכלת עליה אני רואה בחורה טובה,עדינה

אבל לא חושבת שהיא חושבת כך על עצמה.

** שמים את התיקים במטבחון ,אולי כדי לוודא שאנשים

לא יאכלו בעמדות ... ואתמול מישהי שמה את התיק שלה

על השולחן,איפה שהיא יושבת (במטבח יש גם שם מקומות

קבועים ויש כאלה שבאים לתפוס מקום ) ואז בעלת התיק

:"אוי מה התיק שלי עושה על השולחן "

המתוסבכת:"את שמת אותו "

בעלת התיק :" אני שמתי אותו ? אני לא זוכרת "

המתוסבכת בטון כבר של עצבים:" כן ,את שמת אותו

את לא זוכרת ? באת מפה לפה ושמת אותו,אף אחד

לא מתעסק לך בתיק"

בעלת התיק : מנסה להיזכר.

המתוסבכת:" זה לא יפה שאת מאשימה בדברים לא

נעימים "

בעלת התיק:"מה ?"

בעלת התיק לא הבינה ,וגם אני בהתחלה לא הבנתי למה

המתוסבכת מגיבה בעצבים ,כי היא חשבה שהעלת התיק

מאשימה אותה שהיא נגעה לה בתיק ..וזה ממש לא הייתה

כוונתה..ואחרי כמה שעות טובות אישה אחרת שאלה את חסרת

השיניים האם הקופסת פלסטיק שלה אצלה (מין הסתם יש

בהפסקה לא מעט קופסאות פלסטיק כי כל אחד מביא לעצמו)

והיא אמרה שלא..ואז המתוסבכת שישבה על יד חסרת

השיניים כנראה עוד לא נרגעה (ועברו כמה שעות מהעניין

עם התיק) אמרה "איזה האשמות יש פה לאנשים".

** ממש כמוני כאשר אני חושבת שמדברים עליי ,או למה

ההיא לא אמרה לי שלום וזה יכול ללכת איתי כל היום.

כאשר אני מהצד אני יכולה לראות בברור שהעלת התיק לא

התכוונה שהיא נגעה לה בתיק ,היא גם אישה לא צעירה (בעלת

התיק ) אז יכול להיות שהיא לא תזכור דברים , אבל כאשר מדובר בי אז אני כמוה

אני אומנם שקטה כמו דג ,לא מוציאה החוצה אבל ממש כמוה.

כנראה שזאת אחת התופעות לבעיות מהבית.

 

[מילקי91]

שמחה גם שהצורך להחזיר ולהיכנס באנשים עבר לי

חסרת השיניים שאלה אותי באחד הימים האם אני עושה

הליכות? אנחנו אומנם סוג של מיודדות, והיא סיפרה לי שהיא

עושה הליכות .. וגם שאלה אותי באיזה יום האם אני הולכת בלי

חזייה ? היא אומנם לא שואלת באגרסיביות ,יכולתי לשאול

למה את לא הולכת לסדר את השיניים החסרות ? כי זה לא

שחסרה לך אחת מאחורה , חסרות לך כמה וזה בולט ,ומכוער

..וגם את הולכת לקוסמטיקאית? משתמשת בקרמים? העור שלך

נראה זוועה,יש גם קונים טובים ולא יקרים שיכולים לעשות לך טוב.

אבל לא עשיתי את זה ,לא דיברתי איתה על השיניים שלה ,על העור ,על זה שהיא

נראית מוזנחת ,לא אמרתי כלום .. רק אמרתי נראה לך שאלך ללא חזייה?

והיא עוד שאלה למה ? כי ככה זה אנשים מוזנחים תוהים . .

ונכון גם עודף המשקל יכול להיתפס כהזנחה,אבל לדעתי אני נראית

פי כמה וכמה יותר טוב ממנה ,למרות שהיא יותר רזה .

וגם מה זה היה נותן לי עם הייתי שואלת אותה למה לא סידרת את השיניים ?

בתמורה ל"האם את עושה הליכות ?" ומבט ביקורתי על הבטן.

אין בי את הצורך להחזיר,או להיכנס בה או באנשים זה מיותר

פשוט להתרווח ולראות איך היקום מטפל בהם,בכל אלה שמדברים

לשון הרע ,שמסתכלים וצוחקים.

האמת אני גם מרחמת עליה היא לא חכמה במיוחד,כך שזה לא

נובע אצלה מרוע אלא מחוסר שכל.
בבבב
בדרך כלל שאין שכל בקודקוד אז פולטים כל מיני דברים ,

שואלים שאלות מביכות...מדברים שטויות,ככה זה...

גם כאלה שרע להם בחיים כל הזמן מעירים הערות , מתוך התסכול

ואני מבינה את זה ,כל הזמן יש מה להגיד על האחר ,כל הזמן על כל

אחד ...וכרגיל אלה שמבקרים כל הזמן עליהם יש הכי הרבה מה להגיד.

זה נובע מתסכול,אבל תסכול אומר שיש קצת שכל ,כי יש כאלה

מפגרים שלא מבינים עד כמה החיים שלהם בזבל,והם אומרים שהם

לא מתלוננים והכל בסדר ,אולי זה רק מה שהם אומרים כלפיי חוץ

כי זה ברור לכל בר דעת שהחיים שלהם בזבל.

 

[שחר חרישי]

את לא נכנסת בה

אבל כן נוטרת לה טינה,
וכן מתעסקת בדברים שיכולת לומר לה...

 

[סהר-תמיכה]

לצמוח מתוך הקושי...

מילקי יקרה,
את מעלה כאן שאלות לא פשוטות שלרובן ,לצערי,אין תשובות...
אני שומעת את התסכול שלך מאותן חוויות לא נעימות שאת חווה בחייך...
אנשים חסרי טקט שאת פוגשת סביבך, אנשים שמתקיימים וצומחים בזכות עקיצות, פגיעה ודריכה על אנשים שלדעתם חלשים ופגיעים יותר מהם...בדיוק כפי שכתבת "שעיר" תורן שעליו שמים את הדגש עד שמגיע שעיר אחר..
יש בעולמינו אנשים מסוגים שונים, בנהם אותם אנשים שפוגעים באחר, חלקם בכוונה וחלקם שלא מתוך כוונת זדון אלא כי הם אומרים את מה שהם חושבים מבלי לספור עד עשר..יש להם משהו לומר,פוגעני או לא, הם פשוט אומרים אותו.
אם בצד השני עומד מולם אדם חלש יותר, שקט, בעל נטייה לספוג ולא להעיר, אזיי הוא נפגע ומרגיש שכל העולם חושב כמותם, אך מילקי יקרה, אין זה כך תמיד במציאות.
את יכולה להיות גאה בעצמך שאת לא נוהגת באותה דרך ומחזירה להם בפגיעה חזרה..השקט שלך לא נובע מחולשה להפך הוא- שתיקתך באותם רגעים נובעת מגדולה ומיכולת מופלאה להבין שלא את הבעיה...
יקירה,
המשיכי לשתף אותנו כאן בתחושותייך ובחוויותייך , את מדברת מהלב ובכנות מלאה .
לבנתיים שולחת לך חיבוק חם שימלא אותך בכוחות .

ממני , מתנדת סה"ר.

 

[מילקי91]

תודה סהר

 

[מילקי91]

רואים איך אני מתנהגת יפה ?

פשוט לא שווה את זה ,זה ברור הרי שכל המטרה זה לבאס

אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה .

הכי מצטערת שאז רבתי פה עם האישה המבוגרת הזאת ,כיום

זה כבר לא היה קורה לי...

 

[סהר-תמיכה]

ואולי טעויות הן חלק בלתי נמנע מלמידה?

יקירה,
אני לא זוכרת את הריב המדובר, אך נראה שכולנו לפעמים רבים, אולי מגיבים מתוך הרגישויות שלנו, הפצעים האישיים ואז דברים לא מובנים בצד השני או פוגשים את הרגישויות והפצעים שלו ונוצר בלאגן...
מה שניתן לעשות אולי זה ללמוד ממה שקרה ולצמוח מזה... לשנות את האשמה למקום של לקיחת אחריות על הפגיעות שפגענו, אך ממקום שמחזיק גם חמלה עצמית...
ולעיתים גם מזדמנות אפשרויות לתיקונים

שיהיה שבוע מלא הזדמנויות לתיקונים ולו קטנים!
שלך,
מתנדבת סה"ר

 

[מילקי91]

תודה

ואכן ממש כך טעויות הן חלק בילתי נפרד ,

ולצערי יש דברים שלא ניתן ללמוד בדרך אחרת,

לא יעזור כמה יגידו ,כמה יזהירו,ינסו לשקף ,להעיר

מהתרדמת,לעזור , כלום ... ובראש אגב יודעים אבל

ברגש מסרבים להאמין,לא יכול להיות , להאמין בטוב

שבאדם גם כאשר מדובר ברוע ,באנשים רעים ..

אבל גם מרוויחים ולומדים להכיר מי הם החברים

האמיתיים פה ..רק בחושך רואים את הכוכבים .

אנשים מלאי חמלה,בעלי יכולת לסלוח ,להבין ,

זה אפילו מרגש ... כך שלא הכל שחור.

וכן גם כאן יש אנשים שהמטרה שלהם היא לבאס

להוסיף לאדם שיש לו מספיק עוד ... וגם אם תבקשו

להפסיק זה לא עוזר,כמו ילדים בני 4 ,5 שעושים

דווקא . אם תבקשו נא לא להגיב לי ,אז עוד יותר דווקא

בישביל לבאס. לכן עדיף להתעלם..זה גם כמו שלא

הייתי רבה עם אדם עם פיגור שכלי זה מיותר ,אותו

דבר ...

מזל אבל שיש כאן גם נשמות טובות זה גורם לא לאבד

תקווה ..

 

[שחר חרישי]

מילקי יקרה,

אני רוצה להסביר לך למה התכוונתי.
באמת כל הכבוד לך שאת מצליחה לווסת את התגובות שלך לאנשים ולא להגיב באופן שעלול לפגוע. מצד שני - החוויה שלך לדעתי עדיין מאוד כאובה... את לא נכנסת באף אחד, לא יורדת על אף אחד, אבל בפנים זה בכל זאת כואב. ואת הכאב הזה את מפנה למשאלות נקמה, שמופנות לביצוע "היקום". את רק צריכה להתרווח ולראות איך היקום "מטפל" באותם אנשים - אנשים שהיו גסי רוח כלפייך, או ביקורתיים, או שאולי פשוט היו חסרי טקט כי זו האישיות שלהם. ומעבר לשאלה של "בסדר" או "לא בסדר" (האם בסדר לייחל לנקמה "קארמית" ולשמוח לאיד אם היא מתרחשת), שהיא שאלה שיפוטית ולא אליה התכוונתי, השאלה החשובה עכשיו היא עד כמה זה עושה לך טוב. יכול להיות שהמחשבות האלה הן דרך ההתמודדות היחידה של אדם רגיש שמרגיש שנעשה לו עוול ופגעו בו, והוא חסר אונים מול זה ואין לו איך להחזיר לעצמו את הרגשת הערך העצמי - מלבד לייחל לפגיעה שמיימית בפוגעיו. ואם זה כך, זה בוודאי טבעי, ואני לא אגיד לך שאני חפה מצורת מחשבה כזאת כשאני מרגישה פגועה...
בסה"כ רציתי לשקף לך, שזה לא מתחיל ונגמר באופן התגובה שלך, אלא ברגשות שלך, שנובעים מפרשנות מסויימת. ואם הרגשות שלך גורמים לך לכזאת מצוקה שהדרך היחידה החוצה ממנה היא דיוואליואציה של האחר ("כמו להתווכח עם מפגר") ואיחולי נקמה ("להתרווח ולראות איך היקום מטפל בה") - אז מיתון החוויה הרגשית המכאיבה זה אולי יעד שאפשר לשאוף אליו...
בחיבה

 

[מילקי91]

דווקא לא

אין בי לא צרות עין ,ולא שמחה לאיד (חוץ מלאנשים
בודדים שניתן לספור אותם על יד אחת) .
אני לא מאחלת לנקמה קרמית היא קוראת מבלי
שאני אייחל לה ,אני פשוט הסברתי את הדברים
כפי שאני רואה אותם .
ונכון יש גם אנשים טובים שקורים להם דברים איומים
ואין לי הסבר קארמי ללמה זה קורה.
התכוונתי שבמקום מה שהיה קורה לי בעבר שרק
הייתי נפגעת עוד יותר אם הייתי מנסה להחזיר
או אפילו להסביר את עצמי ,ורק הייתי מרגישה יותר רע.
אז חבל על האנרגיות שלי ועל מה שקורה אח"כ,
אני לא צריכה להתעסק בזה.
תודה.