משוגעת *טריגר

משוגעת *טריגר

שוב אני כאן, בביה"ח. אמא שלי "הכריחה" אותי לשוב לכאן. הפעם שמו לי פיג'מה, השגחה מיוחדת, אחרי שכבר הייתי בדרך החוצה.
כבר שעתיים שאני תוהה, מה אני עושה כאן. הם לא הוכיחו את עצמם פעם שעברה. אבל הפסכיאטרית במיון הייתה כל כך נחמדה, הלוואי והפסיכיאטרית שלי הייתה כזאת.. אולי אז לא הייתי מפסיקה לקחת את התרופות, אולי אז לא הייתי משתחררת בפעם שעברה, נותנת יותר הזדמנויות.
שוב כלא, אמצע הלילה, נדודי שינה, אי אפשר לעשן, "אסור". רוצה סיגריה, רוצה מנוחה, רוצה לישון.
אני עם אשה מבוגרת בחדר, כל הלילה העיא דיברה עם עצמה. אני יודעת שגם אני נוטה לדבר תוך כדי שינה. מעניין אם זה נשמע ככה. זה העיר אותי, כמה פעמים.
בקבלה האחות אמרה "אולי היא לא מתאימה לפה, יש לה מחשבות אובדניות", מזל שהיא לא עובדת במיון, סירבתי למחלקה סגורה, זוכרת רק דברים רעים.
זו המחלה שלי, זה מה שאף אחד לא מבין. המוות נראה לי יותר טוב מהחיים. בגלל זה הגעתי לכאן.
אמא שלי כאילו ידעה את התוכניות שלי, "כשאת בבית אני מרגישה אחריות, אם יקרה לך משהו אני ארגיש אשמה".
לא רוצה שאף אחחד ירגיש אשמה בגללי.
למה אין מישהו שחושב עליי ככה. שאני מרגישה אשמה כל יום שאני ממשיכה לחיות בו. אשמה שעוד לא מתתי, אשמה שאני ממשיכה לנצל ממשאבי העולם.
אני מיותרת כאן.
אמא שלי ביקשה שהנפעם אתן הזדמנות לביה"ח. שלא אתנגד לטיפול, שאהיה חשופה ואבקש להירפא.
אני לא חושבת שאפשר לרפא אותי.
אני לא חולה, המוח שלי מעוות, רואה את המציאות מעט אחרת ממה שבני אדם אמורים לראות. יצר ההישרדות קיים, אבל במינון נממוך מדי.
אין כדורים ליצר ההישרדות.
אין טיפול לזה.
זה אמו להיות טבעי, אנחנו אמורים להיוולד עם זה.
אצלי משהו מקולקל, מגיל 13 אני חושבת על מוות כפתרון, מוות כמושיע.

אני רוצה לחזור לישון, רוצה לחבק את הכלב שלי, רוצה ללכת לישון וגם לא לקום אח"כ.
אני לא יכולה, אני פה בביה"ח, "השגחה מיוחדת". שאני אמשיך לסבול.
 

nike001

New member
שלום לך..

אין לי הרבה מה לומר לך כי את רואה כמוות כפתרון ושמחה ואני ההיפך,
אבל ממש אהבתי שורה שכתבת שאני מזדהה איתה "אני לא חולה, המוח שלי מעוות, רואה את המציאות מעט אחרת ממה שבני אדם אמורים לראות." ממש אהבתי.
&nbsp
את מתבטאת לא רע..
רוצה לישון אבל לא יכולה
כל דבר בחיים האלה זה רצון ובעיה חח..
&nbsp
סליחה אם אני לא יודע לכתוב משהו טוב - המון שנים כבר הפסקתי להגיב לאנשים בפורום אז עכשיו אני מנסה ואני מפחד לצאת רע - מקווה שתביני.
&nbsp
תרגישי טוב
 

Shamy

New member
למה אסור לך לעשן? אין חצר?

הלוואי והיית רואה שדואגים לך ואוהבים אותך במיוחד אמא שלך שלא מוותרת עלייך. תוהה למה נראה לך שמוות הוא פתרון מושיע?
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
לנסות להגביר את יצר ההישרדות בחיינו..

עליסה יקרה,

נשמע שעוברים עלייך שעות לא קלות. חזרת לבית החולים וכל שאת מייחלת לו הוא לשוב הביתה אל המקום הבטוח,המיטה המוכרת וכן, גם אל הכלב שלך..

אמך, האדם הקרוב אלייך,דואג לך ורוצה בטובתך,רוצה שתהיי שמחה, שתחייכי ותהיי אפילו לכמה רגעים גם מאושרת...
היא רואה אותך בבית, כבויה וחסרת רצון לחיות ודואגת לך מכל הלב...היא חוששת לחייך ואינה צריכה שתודיעי לה לגבי תוכניותייך האובדניות...אמך חשה אותך ומכירה אותך ולכן ביקשה ממך לתת עוד הזדמנות לטיפול, גם אם כרגע זה לא הדבר שהכי הית רוצה שיקרה לך..

יצר ההישרדות נמצא בכולנו, לאחד הוא נמצא במינון גבוה ולשני במינון נמוך יותר. המטרה שלנו בחיים היא לשמר את אותו יצר הישרדותי ואף לנסות להעלות את מינונו בחיינו.

אני שומעת מתוך דברייך את חוסר החדווה שלך לחיות, את הרצון לשים קץ לכאב ולסבל ופשוט לא להתעורר...אך זיכרי שישנם אנשים שאכפת להם ממך ואת חשובה להם...

יקירה,
אני מקווה שברגעים אלה,את מרגישה יותר טוב ונמצאת בידיים טובות ובטוחות.
המשיכי לשתף אותנו בתחושות ובמחשבות לך..

שולחת לך חיבוק של תקווה,


ממני,
מתנדבת סה"ר
 
שלום

כל אדם חשוב וגם חייך חשובים לעולם, העריכי וכבדי את עצמך. אנשים דואגים לך כדי לעזור לך לחיות היטב, וזה יפה וטוב. הרשויות המקצועיות מנסות לטפל באנשים באופן מקצועי עם ידע, הן בדרך כלל די מסודרות ונאורות וצריך להשתדל לסמוך עליהן אבל עם קצת חשד, למצות מה שיוכלו לתת. אם חשבו שאת זקוקה לטיפול, נסי לקבל אותו באופן נוח וטוב. בעיקר המשיכי להשקיע בעצמך וברווחתך האישית מבלי להיכנע, ונקווה שפעם תוכלי להשתחרר ולחיות חיים עצמאיים וחופשיים מחדש.
 

לא חש1ב

New member
מבין אותך, עליסה

גם אני מרגיש כמוך, בלי רצון לחיות. החלקים הפחות יפים של החיים, שעבור אחרים מתאזנים בין אלו היותר יפים, משאירים עלי חותם חזק יותר. בלי הרצון לחיות - הם לא שווים את זה, ומכאן לרצון למות הדרך קטנה.
גם לי קשה עם המסיונריות הזו של החיים... כולם מטיפים לרצות בחיים, לקחת כדורים, להתאשפז או מה שלא יהיה, ולא שומעים שאני פשוט - במקום אחר.
בכל מקרה... זה אני ולא את. אם כי נדמה לי שאני מבין בדיוק איך מרגישה, ובכל מקרה - אני שולח לך חיבוק גדול. מקווה בשבילך שתצליחי במה שתרצי, בלי יסורי מצפון ומתוך נאמנות לצרכים של עצמך.
 
למעלה