למה השינויים האלה
למה יש את קללת הגיל
למה השינויים האלו בגוף קורים זה מעצבן
זה מציק. זה מתיש.
למה אין לי את כל התנאים להצליח להלחם בזה.
בגיל 20 היה לי כל כך קשה כשהתחילו לקרוא לי בחור והפסיקו לקרוא לי ילד כי זה לא רק הכינוי הזה אלא זה כל מה שזה מביא איתו, היחס, המשיכה, הציפיות ממני
ועכשיו, עם השינויים האחרונים, קשה לי נורא עם הצורת פניה גבר ומה שזה מביא איתו
ומה שכמעט ואף פעם לא נחתי לרגע להינות מהקסם של שנות העשרים
תמיד חלמתי לחזור למה שהיה לפני,
ולא רק שלא נהנתי וחי בפחדים ונמנעתי ממצבים,
עכשיו אני מתחיל לעבור לשלב שלישי או רביעי שזה גבר...
ומה עכשיו - אני אנסה לחזור לכמה שנים אחורה? אולי ללא הצלחה? למה אף פעם אני לא נהנה ממה שיש
למה אני סובל
ולמה הראש שלי חושב עקום
למה אני פחדן
למה אני מפחד... מפחד מהרבה דברים. למה אני סובל.
למה.
אני חושש להרחיב - הפורום פה לא אנונימי אבל אתם כבר מכירים אותי מספיק שאכתוב מעט אתם תדעו עם החפירות שהיו לי עד היום.
היחיד שאיכשהו מבין אותי לעומק מהפורום זה אחד שכתב פה וכיום לא.
ולשמחתי, עוד אחת מקסימה מהפורום שאני מתכתב איתה (ואנחנו מכירים המון שנים והכרנו כאן בפורום - בגרסת פורום של הצעירים לפני מעל 10 שנים).
אני סובל.
למה לעזאזל אני לא מצליח לישון מוקדם
למה לעזאזל קשה לי... למה לעזאזל אני לא מצליח לעזור לעצמי ומחר אצטרך ללכת עייף לעבודה במקום ערני ושמח. אני שונא שקוראים לי גבר.
למה יש את קללת הגיל
למה השינויים האלו בגוף קורים זה מעצבן
זה מציק. זה מתיש.
למה אין לי את כל התנאים להצליח להלחם בזה.
בגיל 20 היה לי כל כך קשה כשהתחילו לקרוא לי בחור והפסיקו לקרוא לי ילד כי זה לא רק הכינוי הזה אלא זה כל מה שזה מביא איתו, היחס, המשיכה, הציפיות ממני
ועכשיו, עם השינויים האחרונים, קשה לי נורא עם הצורת פניה גבר ומה שזה מביא איתו
ומה שכמעט ואף פעם לא נחתי לרגע להינות מהקסם של שנות העשרים
תמיד חלמתי לחזור למה שהיה לפני,
ולא רק שלא נהנתי וחי בפחדים ונמנעתי ממצבים,
עכשיו אני מתחיל לעבור לשלב שלישי או רביעי שזה גבר...
ומה עכשיו - אני אנסה לחזור לכמה שנים אחורה? אולי ללא הצלחה? למה אף פעם אני לא נהנה ממה שיש
למה אני סובל
ולמה הראש שלי חושב עקום
למה אני פחדן
למה אני מפחד... מפחד מהרבה דברים. למה אני סובל.
למה.
אני חושש להרחיב - הפורום פה לא אנונימי אבל אתם כבר מכירים אותי מספיק שאכתוב מעט אתם תדעו עם החפירות שהיו לי עד היום.
היחיד שאיכשהו מבין אותי לעומק מהפורום זה אחד שכתב פה וכיום לא.
ולשמחתי, עוד אחת מקסימה מהפורום שאני מתכתב איתה (ואנחנו מכירים המון שנים והכרנו כאן בפורום - בגרסת פורום של הצעירים לפני מעל 10 שנים).
אני סובל.
למה לעזאזל אני לא מצליח לישון מוקדם
למה לעזאזל קשה לי... למה לעזאזל אני לא מצליח לעזור לעצמי ומחר אצטרך ללכת עייף לעבודה במקום ערני ושמח. אני שונא שקוראים לי גבר.