אני רוצה להבין...
חוית אהבה עצומה למישהי לפני 20 שנה
זה היה הדבר היפה והטהור ביותר שחווית
אתה עדיין כואב את אובדנה של האהבה הגדולה הזאת שלא יכולת לממש, אבל.. (וכאן אני פחות בטוחה שהצלחתי להבין נכון אז תתקן אותי אם אני טועה)
אתה רוצה לבטא את אותה איכות של רוחניות, טוהר, הרמוניה ואהבה ביחסיך עם אחרים.
מכיוון שאתה פילוסוף, חשבת והגדרת לעצמך מה הדרך הנכונה והראויה ביותר להתקרב לאנשים, והחלטת שהדרך הזאת כוללת תבנית שיחה מסויימת שבה, בין היתר, מתעניינים בתחביבים זה של זה, ונמנעים משקר מוחלט (ומשתמשים במקום זה במניפולציה מילולית). מבחינתך תבנית שיחה זו היא הדרך הראויה להתקרב לאנשים ולהשיג קרבה, אהבה והרמוניה. לכן אתה דבק בה, בלי קשר למידת הצלחתה, משום שזה הדבר הנכון. הרי פילוסוף צריך לחשוב "מלמעלה למטה", מן ההגדרות המופשטות אל יישומן בחיים, ולא להיפך - מלמטה למעלה כמו מדען...
לרוע המזל חבריך אינם מבינים זאת ואינם משתפים פעולה עם שאלותיך על תחביביהם, וחלקם אולי מגיבים בתוקפנות על נסיונותיך להביא אותם להשתתף בסוג השיחה הזה. אתה נפגע ומתוסכל מתגובתם, שנובעת בעיניך מהיותם אנשים חומריים, אנשים שלא מצליחים להתחבר לרוחניות שמגולמת בתבנית השיחה שיצרת. ייתכן שחלקם גם אנשים רעים, שכן הם מגיבים בתוקפנות.
אתה מאמין שביום שבו חבריך יסכימו לדבר איתך לפי תבנית השיחה שנראית בעיניך הכי רוחנית וראויה, זה יהיה משהו כמו "נצחון האור על החושך", ובהישג הזה עצמו תתבטא אהבתך לאותה אישה, אהבה שמסמלת בעיניך את כל מה שרוחני וראוי.
עד פה נכון או שיש משהו לא מדוייק?