מרגיש לי
שאין לי ממש איפה להוציא את הכעס.
אם אשתף במצוקה שנקלעתי אליה ולא הצלחתי לצאת ממנה ועכשיו דברים יסתבכו אז או קרובים יגידו לי "אמרתי לך" בלי להבין את הקושי שהיה לי באותו זמן לצאת מכל הברוך, בדיוק כמו שאנשים יודעים איזה יעדים הם רוצים בחייהם ומתקשים מכל מיני סיבות להשיג גם כשברור שצריך לעשות א', ב' ו-ג',
ואמשיך שגם אם אוציא את הכעס ואפרוק את הקושי לקרובים\מטפלים\ער"ן\פורום\וואטעבר - לאנשים במילא לא באמת אכפת ממני ומטבעם חושבים בעיקר על התחת שלהם אחרת מזמן היו לוקחים אותי כפרויקט רציני לעזור לי לצאת מהבעיות החמורות שנקלעתי אליהם והחלומות שלי שהרבה מהם לא התגשמו.
אני מרגיש רע, אני מרגיש שאני מתחיל כבר לאבד את זה, אני מרגיש שבמצבי ובבעיות שלי אולי כבר אין דרך חזור - כאילו קצת פספסתי את הרכבת ואני מרגיש שאני רוצה לפרוק (וזה מה שאני עושה בעצם) אבל לעזאזל - אני 11 שנים בערך בפורומים האלו, במסגרות טיפוליות ומצלצל לער"ן - נמאס לי.. ):
שאין לי ממש איפה להוציא את הכעס.
אם אשתף במצוקה שנקלעתי אליה ולא הצלחתי לצאת ממנה ועכשיו דברים יסתבכו אז או קרובים יגידו לי "אמרתי לך" בלי להבין את הקושי שהיה לי באותו זמן לצאת מכל הברוך, בדיוק כמו שאנשים יודעים איזה יעדים הם רוצים בחייהם ומתקשים מכל מיני סיבות להשיג גם כשברור שצריך לעשות א', ב' ו-ג',
ואמשיך שגם אם אוציא את הכעס ואפרוק את הקושי לקרובים\מטפלים\ער"ן\פורום\וואטעבר - לאנשים במילא לא באמת אכפת ממני ומטבעם חושבים בעיקר על התחת שלהם אחרת מזמן היו לוקחים אותי כפרויקט רציני לעזור לי לצאת מהבעיות החמורות שנקלעתי אליהם והחלומות שלי שהרבה מהם לא התגשמו.
אני מרגיש רע, אני מרגיש שאני מתחיל כבר לאבד את זה, אני מרגיש שבמצבי ובבעיות שלי אולי כבר אין דרך חזור - כאילו קצת פספסתי את הרכבת ואני מרגיש שאני רוצה לפרוק (וזה מה שאני עושה בעצם) אבל לעזאזל - אני 11 שנים בערך בפורומים האלו, במסגרות טיפוליות ומצלצל לער"ן - נמאס לי.. ):
