אני במצוקה

[anonimit34]

אני במצוקה

רוזן וינקו טענו שרוב מקרי ההתאבדויות קורות דווקא באביב. כי יש אחרי החורף רמות סרוטונין נמוכות יותר במוח. בסך הכל אנחנו יצורים מאוד כימים. אין זה אביב עכשיו אך אני מרגישה שרמות הסרוטונין שלי שואפות לרצפה. אני לא מצליחה לתפקד. הם שכחו במחקר שלהם אולי גם לחפש את הקשר בין תקופת המבחנים לבין התאבדויות. אני לא יודעת ממה נובעת הסטטיות שלי. לא בא לי כלום, לא ללמוד, לא לעבוד, לא לזוז, לא לחיות. עכשיו מבחנים אך אינני מצליחה ללמוד. לא יודעת האם אני לא מצליחה ללמוד בגלל דיכאון או שלימודים מובילים אותי להיות מדוכאת. חשה אופוריה מאוד גדולה. הכל מטושטש כמו בחלום והריכוז שלי מאוד נמוך. אני כאן אבל לא כאן. כבר לא יודעת מי אני. אולי ליטול שוב כדורים זה פתרון אך הם תמיד גורמים להכל להיות גרוע יותר בהתחלה, המבחנים הם עכשיו ולא יכולה להסתכן בכך שזה ידרדר את מצבי בחודש הקרוב. לא הלכתי למבחן היום. עוד מועד ב'

 

[פילוסוף רוחני33]

שלום

צריך לחיות בריא ונכון. אכלי נכון, שני מסודר, עשי פעילות גופנית טובה ומבוקרת, עבדי בטבע ושהי בטבע. במבחנים ובלימודים חפשי עניין והתמקדי בו. צריך לעסוק בדברים שמעניינים אותנו. עשי דברים שאת אוהבת בזמן הפנוי, ובזמן הלא פנוי עשי מחויבויות והזכירי לעצמך שוב ושוב את התועלת שתהיה מהן לך ולאחרים. אם קשה לך עשי כל פעם קצת ונוחי קצת עד שתתרגלי לפעולה.
&nbsp

 

[anonimit34]

ואו שמתי לב שענית לכולם

היי. אני מופתעת. האם אתה נמצא כאן רוב היום? זה גורם לי לתהות...
האם זאת חלק מעבודתך באתר או מבחירה ?

 

[פילוסוף רוחני33]

תשובה

זה מבחירה אבל אני נמצא בפורומים רוב היום.
&nbsp

 

[anonimit34]

מדוע אתה כאן רוב היום?

התשובות שלך מאוד מעשיות ואני בטוחה שאם הייתי מצליחה לעשות את הצעדים כדי ליישם את מה שכתבת זה יכול היה לשנות את חיי. הבעיה...כל האנשים אשר תחושותייהם דומות לשלי מאוד מאוד קשה להם ליישם. הדיכאון שואב ממך את הרצון לפעול נכון ולעשות את מה שבריא בשביל עצמך. זה קצת כמו לראות את העולם מבעד למשקפיים שחורות. הכל שחור וקודר. קצת כמו וירוס במחשב שלך. המוח התקלקל. הרציונל אומר לך מה אתה צריך לעשות אך הוירוס משבש את זה וגורם לך לפעול דווקא אחרת. הלוואי שהייתי מצליחה לפעול כפי שכתבת. אם היית יכול להתקין בי תוכנה אשר תגרום לי לרצות, להחדיר בי מוטיבציה אז הכל היה פשוט הרבה יותר. לכן עבור אנשים מסויימים...עצות כגון תאכל בריא, תישן בשעות קבועות וצא לחיק הטבע הם בלתי יישימות כי הוירוס הזה מונע מהם לצאת. אבל אני מאוד מודה לך על מה שכתבת. זה בטוח היה פועל אם הייתה לי המוטיבציה לעשות זאת. אני צריכה שיתקנו אותי קודם כדי שארצה.
מדוע אתה כאן רוב היום? האם אתה כתבת שיש לך אספרגר? מישהו כתב זאת ולא זוכרת מי...האם זה בגלל שאתה אוהב לעזור לאנשים או שגם אתה זקוק לעזרה?

 

[פילוסוף רוחני33]

תשובה

אני כאן גם כי אני אוהב לעזור מתוך חוכמת חיי וגם מתוך הרגל. הבנת העולם שלי אומרת בין השאר שצריך לפעול ולרצות להתקדם. ידוע לי שיש מצבים קשים כמו דיכאון, אבל אני מניח שבעזרת עיסוק בתחביבים ובנושאים שמעניינים אותנו, הן בעשייה להנאה בזמן הפנוי והן בחשיבה עליהם, אפשר יהיה לאזן את מצב הרוח ולהקל על הדיכאון. אני מאמין שלאדם יש הרבה כוחות להשתפר אם יחליט. יש לי אספרגר שמקשה עלי לתקשר עם החברה ומנתק אותי מהחברה. אני אדם מאד רוחני ופילוסופי ומחפש דרכים מעניינות ומיוחדות לחיות. כתבתי על זה בפורומים הרבה פעמים. בעיקר אני כותב הרבה על כך שהייתה לי לפני הרבה שנים מטפלת שהיא אישה נהדרת והייתה תמיד אהבת חיי האדירה ומעולם לא אהבה אותי כאדם. אני חושב שזה הסיפור הכי חשוב בחיי.

 

[anonimit34]

תודה על הנכונות

היי פילוסוף, מדוע אינך חושב שהיא אהבה אותך כאדם? אשמח לשמוע על כך אם תרצה לשתף. ובכלל על סיפור חייך...

 

[פילוסוף רוחני33]

סיפור חיי מאד מוזר

המטפלת שהכרתי לפני כשלושים שנה הייתה אהבת חיי ואהבתי אותה תמיד אהבה עצומה והרבה זמן רציתי להתחתן אתה. התאמצתי ככל שאוכל לשכנע אותה להיות אתי בקשר והתחננתי בפניה וסירבה לי ומה שקרה בטעות שהטרדתי אותה מרוב ייאוש ואהבה ודיברתי אתה בדרך פילוסופית מתחכמת שמנעה להבין מה אני מרגיש אליה וחשבו שיש לי כוונות רעות. היה לי שם פסיכולוג קליני גאון שטיפל בי ביחד אתה והתעלל בי נפשית קשה במלים במשך שנים בגלל הסיפור אתה. בנוסף לזה הסתבכתי עם אנשים זרים בהרבה מקומות כי חשבתי שלא צריך להגיד דברים לא נכונים כדי להתגונן. גם הייתי מתחיל עם בחורות זרות באוטובוס. כל זה הביא לכך שאיבדתי את היכולת לתקשר ודיברתי מוזר. אחר כך הייתה תקופה שמלמלתי מלים גסות בלי שליטה בכל מיני מקומות. אחר כך הייתה תקופה ממושכת שחשבתי מחשבות מילוליות בניגוד לרצוני על כל מה שלא רציתי לחשוב. עכשיו אני בתהליך של השתחררות מכל זה. הלוואי שאוכל פעם להתחתן עם המטפלת, אני מאד אוהב אותה. עכשיו היא רחוקה ממני וכבר שנים לא רוצה לדבר אתי ולשמוע ממני.

 

[anonimit34]

תאהב את עצמך לל תלות באדם אחר

ממש מצטערת על כל מה שעבר עליך, זה נשמע מאוד קשה לחוש אהבה נכזבת שלא ממומשת לעולם. הרגשתי את זה גם אך בניגוד אליך לא ניסיתי לשכנע אף אחד. אני חושבת שאדם שלא רוצה בי, אין שום סיבה שאהיה איתו. יש לך סיפור חיים באמת מעניין. אני מקווה שתמצא את המקום בו תרגיש שלם וזה יהיה מקום בו מקבלים ומוקירים את מי שאתה. אתה נשמע אדם מאוד חכם ואני בטוחה שיש בך המון לאהוב. פשוט לא מצאת עדיין את האדם המתאים. הכי חשוב שתאהב את עצמך ותהיה שלם גם ללא תלות באדם אחר. מקווה שיום אחד גם אני אצליח ליישם את העצות שאני נותנת.

 

[פילוסוף רוחני33]

שלום ותודה

האהבה לאישה ההיא חשובה לי מאד, אולי יותר מכל אהבה אחרת, ולכן השקעתי בה כל כך חזק הרבה שנים. הפסיכולוג אמר לי משפט חכם שאפשר ליהנות לדבר במסגרת משותפת אם מחבבים זה את זה. היינו ארבע שנים ביחד במסגרת עבודה ואהבתי אותה כמעט מהרגע הראשון. אני לא מרגיש שאני תלוי באדם אחר, אני לומד באוניברסיטה שנה עשירית ויש לי תואר ראשון ואני עושה כל מיני דברים מעניינים כמו לכתוב שירים ורעיונות במחשב. אמנם אני גר בכפר טיפולי קטן שבו עושים בשבילי את עבודות הבית. אני מניח שיש הרבה אנשים שאוהבים אותי אף שלפעמים מתנהגים אלי קצת מוזר וקשה בגלל השונות שלי. אני חושב שהמטפלת הזאת שהכרתי לפני הרבה שנים היא האדם הכי מתאים בשבילי מבחינתי, אבל לפי התנהגותה לא מבחינתה. תודה.

 

[פילוסוף רוחני33]

עכשיו הגעתי לשתי תובנות חשובות

יש לי כוח להיות אסרטיבי נגד אנשים ולמנוע מהם להזיק לי.
אני לא צריך להילחם באנשים כי אני אדם רוחני ואוהב ובעיקר אוהב את המטפלת הישנה.
&nbsp

 

[סהר-תמיכה]

בין הראש לבטן...

היי,
אני שומעת שאת מרגישה מדוכאת, מרוקנת מכוחות ומתקשה למצוא מוטיבציה לעשות דברים שאת רוצה...ושהמצב הזה מביא אותך למצוקה, שאולי בתורה מגבירה את הדיכאון...אני מבינה שזהו מצב שאת מכירה מהעבר, ואולי זה מה שמגביר גם את המצוקה והחשש, שמא תחזרי למקומות אפלים שהיית בהם בעבר...
אני רואה שאת מחפשת אחר הסבר מדעי- רפואי שיוכל לשפוך אור על מה שאת מרגישה, אולי כי הבנה שכזו תוכל להציע הגיון, לגיטימציה או נחמה כלשהי...אבל אולי עצם הניסיון לחפש הסבר מדעי יש לו גם חיסרון כי הוא מוסיף לתחושת הריחוק שאת מתארת מעצמך, מוסיף לתחושה של 'כאן ולא כאן'...ואולי אין להימנע מכך שהתשובות מגיעות תוך כדי ניסוי, תהיה וטעייה, דרך החוויה... אולי התבונה שלנו היא בשביל האמצע בין הראש לבטן...
אני מזמינה אותך להמשיך ולשתף, כדי לא להיות לבד בהתמודדות, כדי שאולי יחד נוכל לתהות, ולנסות למצוא את הדרך המדוייקת לך ביותר...
בתקווה לשבוע חדש ואחר,
שלך,
מתנדבת סה"ר

 

[anonimit34]

תודה מתנדבת סהר

את מאוד טובה...באמת חשה ריחוק מעצמי. קצת כמו לא להרגיש כלום. ריקנות. הרבה מאוד זמן לא חשתי התדרדרות כל כך גדולה. זה מפחיד. אני מפחדת מעצמי. תודה שיש את הפורום הזה כדי לשתף. לא יכולה לשתף אף אדם מלבדכם. דבר יפה כתבת. את משוררת. השקפה מאוד יפה למצוא את "התבונה בין הראש לבטן" למרות שדיי קשה לי לעשות זאת ברגע שאינני מרגישה כלום מלבד את השלילי. הסיבה שלי לחיפוש הסבר מדעי גם נובעת אצלי מעצם ההתלבטות האם להתחיל מחדש טיפול תרופתי או לא. אני יודעת שאני מצד אחד זקוקה לזה אך מצד שני חוששת מההשלחות שיש לזה כרגע על הלימודים שלי. אני לא חושבת שמציאת הסבר שאינו מדעי יכול כרגע לעזור לי להפסיק את התחושות הללו ולכן אינני כל כך מחפשת אותו. נברתי וחיפשתי אותו שנים אין ספור. אני גם מקווה שאולי מחר אתעורר ליום מוצלח יותר . אני מודה לך מאוד על ההתייחסות. תודה על מה שאת עושה

 

[סהר-תמיכה]

שיתוף

אנונימית יקרה,
אנחנו כאן בשבילך, תמיד... רוצים להיות המקום הזה בשבילך...

תודה רבה על המילים החמות, שמחנו לראות שהמילים שלנו נגעו בך והדהדו בך ושהרגשת שהן היו מדוייקות...

אני מבינה שאת מרגישה שבנפש שלך יש מן חלל שמכיל בתוכו יותר מידי מקום... ושההתדרדרות הרגשית שלך מרתיעה אותך מאוד- אולי כי הצלחת לשמור על כך שתהיי במקום טוב במשך כל כך הרבה זמן... כאילו נפלת בפתאומיות מקומות רבות של מדרגות לאחר שהצלחת כבר להגיע למעלה.

אני רואה שאת קרועה בין הרצון שלך לקחת תרופות- כנראה כדי להגיע להקלה ולשפר את המצב הרגשי שלך, לבין העובדה שאת צריכה לתפקד בצורה טובה במהלך המבחנים- תפקוד שהתרופות עלולות לפגוע בו... וייתכן שאת מרגישה שההחלטה הקשה הזו היא כמו עול שמכביד על הכתפיים שלך...

יכול להיות שאת בודדה, כי את מרגישה שאת צריכה לשמור את כל התחושות האלה לעצמך- ולא לספר עליהן לאיש מהקרובים אלייך...

אני מצרפת לך גם לינק לצ'אט שלנו, בו תוכלי לדבר עם מתנדב או מתנדבת שינסו להבין ,להכיל וכמובן- להקשיב... ותוכלי גם להתייעץ לגבי נושאים שונים, כולל לקיחת התרופות, אם תרצי. הצ'אט שלנו פעיל כל יום, פרט ליום שישי בשעות 21:00 עד חצות.

יקרה, תרצי לספר לנו מה עזר לך להתמודד עם המצב הזה בעבר? כי נשמע שיש לך ניסיון בהתמודדות איתו ואולי ניסיון זה הוא גם סוג של כוח שעומד לצידך...

את מוזמנת להמשיך ולשתף, תדעי שאנחנו איתך לאורך הדרך... שיש לך לאן לפנות...
שולחת חיבוק חם,
שלך,
מתנדבת סה"ר.

 

[anonimit34]

ריגשת אותי מאוד

זה כל כך מרגש שיש אנשים שאכפת להם אף על פי שכלל לא מכירים אותי. זה נותן המון. תודה. לגבי שאלתך על נושא ההתמודדות בעבר...יום אחד פגעתי בעצמי נורא. ראיתי אח"כ את הצער הכבד שנגרם לאנשים שאוהבים אותי. זה הדבר שהכי גרם לי להתמודד. לא יכולתי להכאיב להם יותר. למשפחה, לחברים, לבן הזוג. זה קרע אותם ...אז עכשיו כל פעם שיש לי נפילה אני חושבת על כמה כאב וסבל אסב להם אם אפגע בעצמי.=אז האלטרנטיבה היחידה שנותרה מלבד זאת, זה לחיות. אז התשובה היא כנראה, שהאהבה שלי אליהם גרמה לי להתאמץ ולעשות את הכל כדי שלא אפגע בהם שוב. זה בדרך כלל עובד, אך הבעיה היא שמתחילים לכעוס על האנשים שאוהבים ואז האנוכיות גוברת. מתחילים להיות אגואיסטים ולחשוב על חידלון, לא כדי לפגוע ביקרים לך אלא כי תחושת האמפתיה לכאבם אשר החזיקה אותך בחיים נמוגה. אני צריכה תמיד להזכיר לעצמי שזה מצב זמני ומה שאני מרגישה עכשיו יכול להשתנות. בנוסף, אם חוויתי שמחה בעבר אז אוכל לחוות אותה שוב. המחשבה על האפשרות שמצבי אינו סופי מוביל אותי למחשבה שאולי יום אחד אצליח לחיות גם למען עצמי.
אני מודה לך על החיבוק הוירטואלי, זה כל כך נפלא שאפשר להתחזק ע"י אנרגיות חיוביות גם מבעד למסך מחשב. מאוד מעריכה אותך על מה שאת עושה עבור אנשים שאינך מכירה. עודדת אותי. מאחלת לכם, אנשים טובים. לקבל חזרה את כל הטוב החינמי הזה שאתם נותנים לאחרים.

 

[anonimit34]

הודעה מחוקה