היום בן 32 וזאת המסקנה

[anty]

היום בן 32 וזאת המסקנה

מקובל שאומרים לי כיאני נראה שיש לי
הכל בשבילי אבל שבאי ידעה
רוחות רדופים אותי
המלאכים שרים לי
אני משחק קשוח כל יום שעובר
והאבנים של כל קיר יום אחד נשברים
אני יכול להיות הסלע שהאמינו
אבל אני יותר שברירי ממה שאני רוצה שאנשים יראו
פאפי אמר לי לפני שעזב
אל תשדר לעולם את החולשות שלך וגם לא בשפל מכל
תישאר חזק תחזיק את הדמעות שלך
כי הגאווה שלך תישאר הנשק היפה ביותר שלך
אז אני יודע לצחוק כשצריך
אבל גם אני ניקרע שמפנים לי את גב עליי
אני הולך ישר כדי לא להתקפל
חוץ מזה, אני בדרך כלל לרקוד כדי לא לבכות
כשאני חושב על החיים
אני מתמודד עם הלילות שלי
כל יום מתעורר אומר לי ...
שאני לבד בעולם
אין מה לעשות, אני לבד בעולם
הייתי יותר שקט, אני לבד בעולם
אני מרגישה לבד בעולם
אני שונא פסח וכל החגים הטיפשים הללו
משפחה וכל מה שמזכיר את החיים שלי ביותר יפה
אני מקנא בכם בני המזל
מי שלוקח בשרו ודמו כמובנים מאליו
אני שונא הרחמים שלכם
אני לוקח קשה מאוד נדבות
זה היה כבר מזמן שזה הספיק לי
זה לא נכון, אבל כדי להיות חזק זה מה שאני אומר לעצמי
לא משנה מה קורה אני חייב להישאר בתפקיד שלי
כן
כל מקרה אני חייב לאבד את השליטה שלי
כן
אני חושב על עצמי ורואה את שאר העולם
במהלך השנים שמתי לב
אם זה לא אני זה לא יהיה אף אחד
לא אני לא אתה ולא אף אחד
כאן למטה זה כל אדם לעצמו
עבור העניים הגאים והבודדים כמוני
כשאני חושב על החיים
אני מתמודד עם הלילות שלי
כל יום מתעורר אומר לי ...
בעיני אחד
לפעמים אני מוצא האהבה בעניים של אחת
לפעמים אני מוצא יום אחד בין זרועות אחרת
ולכל אלה שאוהבים אותי עדיין,
שאוהבים אותי קשה חזק שאוהבים אותי בשוגג
אני חייב לכם את ההישרדות שלי, תודה שוב
זה מחייב רק אותנו
לא משנה מה קורה
לא משנה מה קורה
לבד בעולם, לא משנה מה קורה ...
לבד בעולם ...

 

[שחר חרישי]

הי אנטי. קודם כל מזל טוב...

לא קל לחגוג יום הולדת לבד, מי כמוני יודעת. ולעבור את כל החיים שבין ימי ההולדת - "לבד בעולם"... (לי לפחות יש ילדים, אבל הם לא יכולים למלא את החלל שרק קשר עמוק ואינטימי יכול למלא...)
אתה רוצה לכתוב לנו למה אתה כל כך לבד? כתבת בשיר שיש כאלה שאוהבים אותך, ומדי פעם גם יש קשרים עם נשים. למה זה לא מספיק כדי לתת לך הרגשה שאינך לבד? אולי אתה מדבר על בדידות קיומית, על זה שאף אחד אף פעם לא יוכל להרגיש לעומק את מה שאתה מרגיש, לא יוכל לחלוק איתך את "בשרך ודמך" ממש מהמקום שאתה נמצא בו? זה נכון. הרב סולובייצ'יק כתב על זה ב"איש האמונה הבודד". הבדידות הזאת היא עובדה: כל אחד מאיתנו בודד בהיותו "הוא", ורק חוויה דתית עמוקה יכולה לשחרר מבדידות כזאת...
תכתוב עוד!
מחכה לקרוא!

 

[סהר-תמיכה]

הרהורים לשנה חדשה...

אנטי יקר,
אני שומעת שיום ההולדת מעורר בך חשבון נפש והתבוננות על האופן שבו אתה חי את חייך,נראה שאחד הדברים הבולטים בהרהורים זו החוויה של ההכרח להציג כלפי חוץ משהו שאינו אותנטי לאופן שבו אתה מרגיש מבפנים, מתוך מקום של גאווה ש"ירשת" כמסר אחרון, מסר שאתה מנסה בכל הכוח לקיים, אבל יש לו מחירים קשים מנשוא, שאחד מהם, ואולי הכואב ביותר, הוא חוויה של
בדידות קשה...בדידות בה כשמתקיים קשר , אולי אי אפשר להרגיש חיבור אמיתי, והוא זמני בלבד...
יחד עם זאת, גם החיבור הזמני, מרגיש חיוני כל כך לקיום, חיבור שאתה מוקיר, אבל נראה שכבר אינו מצליח לספק...

ואולי יש משהו ביומולדת ובחשבון הנפש שיכול לאפשר חלימה על האופן בו היית רוצה לנהל אתחייך, יכול לאפשר הנעה של שינוי...
רוצה לאחל לך שהשנה הקרובה תהיה שנה בה יש פחות פער בין הרגש הפנימי למה שאתה שולח החוצה, שנה בה יש יותר סיפוק ויותר שקט פנימי..

אנחנו פה עבורך, אם תרצה לשתף בתחושות, בנסיונות ובנפילות, בכל צעד במסע...

המון מזל טוב,

מכולנו בסה"ר!