ואולי בגלל זה אתה נשאר תקוע שם כל כך הרבה שנים...
כי אתה לא רוצה לוותר על היותך מיוחד, פילוסוף, אומן ואדם רוחני בעיני עצמך. אולי אתה מפחד שאם תנסה ותצליח לדבר עם אנשים בדרך שתהיה נעימה להם ולא תכעיס אותם - תאבד את הייחוד שלך, את הזכות לסבול את "ייסוריו של האומן" ותהיה כאחד האדם, סתם עוד אדם שמתקשר עם הסביבה ומשוחח ללא "מלחמות עם החברה"...
דרוש הרבה אומץ כדי להכיר ברווח המשני ממצב שלכאורה אנחנו רוצים לשנות. האם זה אכן הרווח המשני שלך - להרגיש מיוחד? אולי יש רווח אחר? אני מבינה שקשיי התקשורת שלך הם נתון קיים, אולי מולד, שלא תלוי בבחירתך. אבל במשך השנים הארוכות שאתה כותב כאן את אותם דברים שוב ושוב - הוצעו לך רעיונות מעשיים. אנשים ניסו לתת לך כלים. אני בטוחה שגם חונכים ומדריכים שלך בכפר ניסו ועודם מנסים לתת לך עצות מעשיות איך לשפר את התקשורת. אם אתה לא מגייס את כח הרצון כדי ללמוד ולהשתפר, אפילו קצת, סימן שיש לך רצון להשאר במצב הנוכחי - כי יש *משהו* שאתה מרוויח. עכשיו אק צריך לגלות מה המשהו, ולשאול את עצמך אם הוא שווה את המחיר...
