מה עושים כשאי אפשר יותר? טריגר

מה עושים כשאי אפשר יותר? טריגר

אני פוגעת בעצמי כבר שנים. אתמול זה עלה שלב. מצאתי דרך קלה ויעילה יותר לחתוך. מרוב שזה קל בא לי לחתוך שוב היום. הפעם יותר עמוק. שיהיה יותר דם. יותר כאב.
אני לא יודעת אם אני רוצה לחיות יותר. לא, אין לי תכנית קונקרטית או כוונות. אני פשוט לא יכולה לשאת יותר את הסבל הזה.
זה נמשך כבר שנים. יש לי שלל אבחנות. עברתי מיליון פסיכיאטרים, מיליון תרופות, מיליון פסיכולוגים, כל מסגרת טיפולית אפשרית בארץ. כלום לא עוזר. מה עושים כששום דבר לא עוזר?
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
כשהכאב בלתי נסבל ...


הי יקירה,
אני שומעת את הייאוש הכבד מנשוא שאת מרגישה, כאב בלתי נסבל שנדמה שאין לו פיתרון ואין מזור, ושהדרך היחידה היא להרגיש אותו במובן הכי מוחשי וקונקרטי שיש..
אם אני מצליחה להבין אותך נכון נראה שהכאב הנפשי הגיע לקצה גבול היכולת, ודווקא אז נמתח הגבול של הפגיעה העצמית, זה קל יותר לא רק במובן המוחשי, אלא גם במובן המטאפורי, והצורך בה גובר... אולי אם יהיה יותר כאב פיזי הכאב הנפשי יוכל להיות נסבל יותר..
אני שומעת את הסבל הרב שהיה מנת חלקך ואת דרך הייסורים שעברת בניסיון להתמודד עם השדים, ואני מבינה שאת מותשת מאוד מהדרך הזו, שנדמה ששום דבר בה לא יכול להביא להחלמה.. כל כך מותשת עד שהמוות נראה כפיתרון..אולי שם לפחות תהיה מנוחה...
ולמרות כל זאת, נדמה שיש שביב קטן של תקווה, שאת שמה סימן שאלה מול הרצון לחיות, ולא נקודה ברורה או סימן קריאה מול חוסר הרצון לחיות... שיש בך עוד מעט כוח ולו בשביל לכתוב כאן יקירה, ולא להיות לבד עם הכאב...
מצטטת לך כאן את ה'אני מאמין שלנו' שמילותיו הדהדו לי בראש כשקראתי את דברייך הלילה: "כשהירח בחיסורו, נראה שהחושך יימשך לנצח והאור רק יילך ויצטמצם. כך גם אנו חשים לפעמים שהתקווה אוזלת ושאין יותר בשביל מה להתאמץ, והפיתרון ההגיוני הוא להפסיק לחיות. אבל ממש כמו במקרה של הירח, גם במקרה של בני אדם שחשים כך, זהו מצב זמני. ההקלה תגיע, ממש כשם שהירח מתמלא אחרי זמן מה".
אני בטוחה שאת למודת קרבות, למודת טכניקות, אבל כרגע נדמה שאת מותשת מידי בשביל לראות אחרת, ואני רוצה להגיד לך שאת לא לבד, ושאנחנו פה בשביל להחזיק את האפשרות ובעיקר את האמונה והתקווה עבורך שיכול להיות אחרת... אנחנו רוצים להיות עבורך כתזכורת לירח שיכול להתמלא...
אני דואגת לך ורוצה להזמין אותך מחר לצ'אט שלנו, שם נוכל לחשוב ביחד איך לשאת את הכאב, לנסות לתת לו מילים במקום לדבר אותו בחתכים...לנסות לראות ביחד איך אפשר לשמור עלייך...
ממש ממש אשמח לשמוע ממך, כאן במסר אישי או בצ'אט (הצ'אט יחזור לפעילות מחר בין תשע בערב לחצות וכך כל ערב למעט שישי)
מחכה לך ...
ובנתיים שולחת חיבוק חם,
חיבוק שרוצה לעטוף את הכאב ולא לתת לך לשאת אותו לבד...
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
שלום

אדם אמור לאהוב את עצמו ולדאוג לרווחתו ושלומו האישי ולא להזיק לעצמו. הכאב קשה להתמודדות, ונזק גופני גם מסוכן. חשוב לחיות, לחיים יש ערך והם מתנה יקרה ומקודשת שניתנה לעולם ואסור לפגום בה. כשקשה נעזרים באחרים, אבל כדאי לנסות קודם לעזור לעצמנו כי אדם מכיר הכי טוב את עצמו. המטפלים מומחים ויודעים לעזור, הם יכולים לטעות וכדאי למצוא את האדם הנכון ולקחת מכל אחד את המירב. אל תסממי את עצמך בתרופות, אהבי את עצמך וטפלי בבעיותיך הנפשיות כדי שתהיי יותר מאושרת.
&nbsp
 
הי

אני בטיפול כבר מעל עשור. שום דבר לא עוזר. המצב הנפשי אף פעם לא משתפר. באמת שניסיתי כל דבר אפשרי כבר
 
אני מצטער לדעת

בכל זאת, החיים חשובים מאד ואדם מוכרח לאהוב את עצמו ולשאוף לטובתו ולא לרעתו.
&nbsp
 
נשמע קשה

חשוב לאכול בשביל הבריאות והשמירה על החיים, אולי אם תנסי לאכול דברים שאת אוהבת ודברים טבעיים ובריאים יקל לך יותר לאכול. דיכאון אני חושב שאפשר לפתור אם עושים דברים שאוהבים וחושבים עליהם ועל מה שאנחנו עושים בהם. אני לא יודע ממש מה זו הפרעת אישיות גבולית, אבל כדי לייצב את האישיות צריך למצוא לעצמנו מגמות שחשובות לנו, למשל ללמוד כל מיני דברים. להפרעות אפשר להתנגד אם מתרכזים בדבר החשוב ונחים מהעמל בזמן הפנוי.
&nbsp
 
זה סוג של הפרעה טרמאוטית

כמו פוסט טראומה מורכבת שאני יש לי רק מעט שונה רוצים לשנות את הגדרה ולהכליל אותה כטראומה מורכבת בדרך כלל גבוליים עברו התעללות מינית או אחרת בילדות ויש הרבה הרס עצמי שימוש בסמים או אלכהול או פגעיה עצמית זה חלק מהפרעה ..
 
תשובה

טראומה מקרה רע בעבר המשפיע על הרגש ועל החשיבה בהווה צריך ללמוד מהעבר ולשפר את העתיד. אם נרגיש טוב גופנית ורגשית בעתיד, ונדע להיזהר מסכנות, ישכח מאתנו לפחות חלקית את הטראומה. את המתעללים צריך להעניש, וצריך ללמוד להיזהר מסכנות כולל התעללויות ולהשתדל להתרחק ממציקים. אם ההתעללות מינית, אני חושב שהפתרון הוא לקיים את חיינו המיניים מתוך אהבה ויחסים רגשיים ולא רק להנאה. הרס עצמי אינו רצוי. אדם צריך לאהוב את עצמו, להעריך את מעלותיו שלו ולפעול לטובתו האישית לפני הכול. אם תזיקי לעצמך, רק יהיה לך יותר רע מאשר קודם וחבל. לא צריך לברוח להתמכרויות מסוכנות ולא מכובדות, יש לטפל בבעיה האמתית באופן שכלי-רגשי ונבון.
 
זו לא היא ענתה לך אלא אני

היא חולקת עלי אך אני חושב שיש קשר בין פוסט טראומה לאישיות גבולית וכך גם טעונים חוקרים מסוימיים גבולית לפי הגדרה מסוימת היא סוג של הפרעה טראמוטית כ 81 אחוז מעידים על פגעיה מינית או אחרת בילדות יש גם אלמנט כימי ככל הנראה ואפשר לווסת את התנדות במצבי רוח בעזרת תרופות , אבל בעיקרו הפרעה נובעת מחיים לא קלים לא חובנ התעללות אלא סטרס או מוות של אהוב יכול לחזק את הפרעה או לגרום לה להתפרץ סך הכל גבוליים הם אנשים מאוד רגשים וטובים אז זו סך הכל שונות טובנ בעיני ..
 
תשובה

אני מאמין שהטיפול בבעיות נפשיות הוא שיחה ולא תרופות, כי חומר כימי לא יכול לפתור את הבעיה האמתית והעקרונית שסיבתה מורכבת מבחינה פסיכולוגית. כמו שכתבתי לה, יש להתרכז בשיפור העתיד וככל שהעתיד טוב שוכחים מהעבר הרע. על רגישות והתפרצויות אפשר אולי להקל אם מוצאים עיסוקים חשובים שאוהבים ועוסקים בהם בקביעות כדי לאזן את מצב הרוח. לחץ ודאגה פותרים ע"י תכנון העתיד והיזהרות מסכנות ונזקים. כמו שכתבתי לה, הדרך לטפל בהתעללות מינית בעבר היא לפני הכול ליצור את חיינו הארוטיים ככל האפשר רק מתוך אהבה ויחסים רגשיים חזקים ולא רק להנאה. צריך גם להעניש את המתעללים וללמד את עצמנו להיזהר מגורמים מתעללים ומזיקים.
 
זה ממש לא נכון

הפרעת אישיות זה אבחנה נפרדת ושונה מפוסט טראומה עם גורמים שונים ומאפיינים שו נים
 
לא אמרתי שלא קראי היטיב

אמרתי שיש דברים משותפים כמו הווסת הרגשי או הפגעיה עצמית והתמכריות והרס עצמי ועוד , זה לא כל כך שונה וכיום מנסים להגדיר את כטראומה מורכבת מסוג שונה , אני מציע לקרוא על פוסט טראומה מורכבת ולהבין מה הבדל בין הרגיל למורכבת ולראות כמה דמיון יש אני חקרתי את הנושא טראומה ויש הרבה דימיון בעיני .
 
וכן קראתי.שוב מה כתבתי וזה נשמע ככה

אני לא כוונתי מקווה שהבהרה שלי תסביר למה כוונתי כי נכון זה שונה אבל יש גם דמיון והיום לפי ידעתי רוצים להכליל את הפרעה אשיות גבולית כחלק מטראומה מורכבת ככה לפחות שמעתי .
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
אנחנו איתך


היי יקירה,
אני שומעת שכרגע נדמה שאין מילים שיוכלו לנחם, אין עצות שיוכלו לסייע שכן את למודת ניסיון, ניסית המון דברים והשקעת המון, אבל נראה ששום דבר לא מביא להקלה... ואת מותשת מהניסיונות, מרוקנת מכוחות...

אנחנו רוצים להיות איתך, אם תבחרי,
גם ללא מילים, וללא עצות...
פשוט להיות,
כדי שלא תהיי לבד באפלה...
מחכים לך פה או בצ'אט שפתוח עכשיו עד חצות, ויחזור שוב במוצא"ש.

שולחת לך חיבוק חם,
בתקווה שהלילה יהיה עבורך לילה שקט...
שלך מתנדבת סה"ר
 
מזדהה מאוד

אני גם פוגע בעצמט הרבה אני הגעתי למצב שאני דוקר את עצמי יש לי צלקות שלא יורדות , אני מבין לגמרי מה את מרגישה , אבל בעיני זה לא נכון לא כדי לפוגע בעצמך , מספיק סבלת שעכשיו תענשי את עצמך .אני יודע שזה מפתה מאוד וזה גם מקל אבל זו הקלה מלאכותית זה לא באמת עוזר , עובדה שאחר כךנשוב את רוצה לפגוע בעצמך לא אל תעשי לעצמך ככה , אין לי הרבה מה לומר אני גם אובדני ובדיכאון קליני נקוהה ונתפלל לטוב ,
 
למעלה